ולענין חולשות אנושיות, אצטט את דבריו הנוקבים של אהרן מגד, מתוך 'מחברות אביתר', עמ' 17-16:
"...אילו היה אמן-גאון כדוסטוייבסקי נידון רק על-פי עדויות בני דורו המקורבים אליו, אפשר היה יורש גיהנום, אבל אנו יודעים שזכה לחיי עולם.
זיגמונד פרויד, במסתו הנודעת על ליאונרדו דה וינצ'י, כותב שהביוגראפים העושים מעשה אידיאליזציה מגיבורם, מוחקים בדיוקנו את עקבות מאבק-חייו מלגו ומלבר, ומעלימים את חולשותיו - משווים לו דמות קרה וזרה ומחמיצים שעת כושר שנזדמנה להם לחדור לסודות המופלאים ביותר של טבע האדם.
אינני סבור שגדלותו של יוצר תתקפח על-ידי גילוי סתירות - ואפילו הן מדומות - באישיותו, שהרי סתירות אלה הן מטבע הדיאלקטיקה של מעשה היצירה.
בסופו של דבר, יעמוד האמן למשפט הדורות כשספריו מדברים בעדו, אם לזכות ואם לחובה.
לא לנו המלאכה לגמור ואין אנו בני-חורין ליבטל ממנה".
|
|
