ווינציקער גערעדט איז געזונטער!

רב צעיר

השאלה היתה על דווקא על האשכול על נתן יונתן...


אאוטסיידר

אני מוכן להודות שלא כתבתי עליו בתור דברי תורה, אלא בתור דברי חולין.

ואם מצטטים מפרקי אבות, אביא פירוש קט, גם אם לא על דרך הפשט:

אחד מקניני תורה הוא מיעוט שיחה. ואמרו דרשנים כי לפעמים טוב לו לאדם לנוח ממאמץ הלימוד במיעוט שיחה, שמיישב את נפשו.

שירי נתן יונתן, כמו שירים של משוררים אחרים, יהודים ולא יהודים, יש בהם ליישב את הנפש. כיון שכל אמן שזכה לשאר רוח משמים מסוגל בכתיבתו לעורר את הנפש, לגרום לתהליך שאריסטו כמדומה כינה "קתרזיס", ועוד.

לכן, לדידי ולדכוותי (לי ולדומים לי) פתחתי את האשכול הזה. ומבחינתי, אתה בהחלט מוזמן לדלג עליו.

אשמח אם תתרום מהערותיך החשובות באשכולות אחרים, כאלו שראויים יותר לברכת התורה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אאוט סיידר ,
גם שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד .

עם זאת אני מסכים שלפעמים הנושאים עוברים קצת את הגבולות הרצוים בעיני, אבל
בכל זאת איני סבור שראוי להשתיק את הדברים .
בסה"כ שאלות רבות עלו על דרך תרה"ק בזמן החדש , והמציאות כיום היא שרוב גדול מישראל אינם שומרים תורה ומצוות כפי שבטח ידוע גם לך .
ולכן דומני שרק מתוך עיון ובירור הנושאים , למרות שלעיתים עולות למצער שגיאות וטעיות , יתאפשר תיקון לדבר , שרק כך יוכל להתברר שהתורה היא אמנם עיקר חכמתינו ובינתנו לעיני העמים .
בברכת "ישטטו רבים ותרבה הדעת"
וממילא "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים (זה חלק בלתי נפרד מהתהליך ...) ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו ." (דניאל פרק י"ב)
ויום נעים .

איש"צ,

ייש"כ ועל הפסוק שהבאת מדניאל. יש להדגיש את הנאמר בתחילתו: "כי סתומים וחתומים הדברים, עד עת קץ" ואם אנו מניחים שעת קץ הזה אינו בבת אחת לכולם אלא כפי התפתחות הבנת אנוש, אם כן לכל אחד מגיע הקץ הזה בעידן אחר וגם לאדם עצמו יש שבנושא מסוים הגיע לקיצו ויש שעדיין לא הגיע.

גם הנאמר שם "והרשיעו רשעים" אין צורך לפרש שירשיעו מפני שגילו להם מדי אלא שימשיכו ברשעם שהיה מקודם ולא ישתתפו בלימוד המברר בירור אחר בירור.

למרות שהובאה כבר לרב נבואת ירמיהו [לא] בהקשר זה, לא אמנע מהביאה שוב!

בתודה למכון ממרא:

ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ידוד; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-ידוד. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-ידוד, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-ידוד--כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד.


תוקן על ידי - ווטו1 - 21/03/2004 19:28:54

רב צעיר,

לדידך בכלל לא הי' נותן התורה, אלא כמה נותני התורה, לדידך יש לדעתי לשנות הברכה, או ספק ברכות להקל, ולא לברך ברכה זו. (גם הברכות יש להן מחברים רבים)

תוקן על ידי - מסתברא - 21/03/2004 20:36:18

איפכא מסתברא, מסתברא.

לדעתי נותן התורה, היינו אלוהים, הוא אחד. (ובמידה ואתה מאמין בקבלה, כנראה שלגביך הם עשרה...). אני דיברתי על הנביאים שדיברו בשמו, ואולי תכף תאמר לי שכל 24 ספרי התנ"ך ניתנו כולם על ידי משה רבינו ?

מסתברא, אתה מבזבז את הכישורים שלך. משל למה הדבר דומה לאחד שלקח אוטובוס כדי לברוח מרמאללה כשהגיע לתחנה הראשונה מחוץ לעיר נשם לרווחה למרות שעדיין היה עמוק בשטחים. הוא רצה בכל זאת להרגיש שהוא נוסע, התחיל פול גז בניוטרל! חבל לך להיות 'חושב למחצה, לשליש, לרביע ולתיאבון'. חשוב עד הסוף ואל תחשוד את עצמך בחוסר יראת שמים ולא את האלוהים בפחד מהאמת ותאיר את הדור!

רב_צעיר, אתה מזכיר לי סיפור אחר. אדמו"ר אחד הלך להיפטר מהעולם ושכב על מיטתו. למרות חולשתו כי רבה התחזק במיטתו והרים את עיניו לתקרה וציוה למשמשיו להביא כיסא, כי ישעיהו בא להיפרד ממנו. אח"כ עוד כסא לירמיהו. כן ליחזקאל. אח"כ ביקש שיביאו כסא עבור תרי עשר...

כן, כן,

ה חיבר חלק אחד ואלקים חלק אחר, ועוד מא-ל אחד ניתנה התורה.

בוגי,

מה אעשה אתה חפשי בעולמך לחשוב כל העולה על רוחך, אני איני חפשי, את ה' אני מנסה לעבוד ואותו אני רוצה ליראות.

האמונה שלי אינה פרי מחשבתי, אלא מחשבתי פרי האמונה, עד כמה שהאמונה מחייבת אותי לחשוב , אני חושב לשליש ולרביע ולמחצה, וכאשר האמונה מגבילה אני חודל.

הא-ל שלי אינו מעשי ידי ומעשה מחשבתי, אלא להיפוך, אני ומחשבתי מעשי ידי בוראי.

אני ואתה אכן שני קוים שלעולם לא יפגשו.

אאוט
וכי אינך נוהג להתפלל ג' פעמים ביום לבורא עולם ?
או שמא אף זה, בכלל "לא מצאתי"?

ובכלל , האם גם במקווה אתה דורש שישתקו או שמא אינך הולך למקוה ?

אתה חפשי כמוני: 'אסור במושכלו וחפשי בדמיונו'. רק הגעת למסקנה שהנך מעניק את החופש שלך למושכלך כי טוב לך להיות נאמן לאל ועל זה איני חולק עליך ודוקא מכבד את זה.

הבעיה היא בטענתך שהאמונה מגבילה את מחשבתך כאילו שהאל פוחד מאל מתחרה היושב במחשבתך. לפי מה שאני קורא אותך אני מתרשם שאינך ילד ולא מופקר. לכן אין לאל מה לפחד מהמחשבה שלך אלא ממה שאתה מיחס לו פחד מהמחשבה שלך. זה חטא!

מסתברא

אחרי החלפת המחמאות ההדדית, הרשה לי לשאול אותך שוב: מדוע לדעתך יש קשר בין בקורת המקרא לבין האמונה באלוהים ?

האם לא ייתכן, לפחות תאורטית, שה' נתן תורה למשה, אולם שבמשך הדורות נוצרו גירסאות שונות של אותו הספר, וכמו כן שהיו מסורות רבות שעברו תקופה ארוכה בעל פה (תושב"ע !), ועד שהגיעה התקופה בה הן הורדו אל הכתב נוצרו מחלוקות בפירוש המצוות ?

אתה הרי מודע לכך שבתושב"ע יש מחלוקות רבות בין תנאים ובין אמוראים, ברור לנו שמשה לא קיבל את כל המחלוקות מסיני, מדוע אם כן אתה מוכן לקבל שיש מחלוקות בתושב"ע, אך לא מוכן לקבל שהן קיימות כמו כן בתורה שבכתב ?

זכותך לא לקבל את הניתוח הספרותי של בה"מ, אולם מדוע אתה טוען שמי שכן מקבל אותו נחשב לאפיקורוס ? אנא נמק, פרט והסבר.

(נ.ב היכן כתוב בתורה עצמה שספר בראשית, לדוגמה, ניתן למשה רבינו ?)

אני חושב שהאשכול מתקשר גם לדיון על 'דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה , כמו תנ"ך [ מאיפה המקור לאיסור ? ] וליהפך מהי הסיבה שחז"ל כתבו את המשנה והגמרא על אף שזה תורה שבע"פ ואסור לכתוב וכו' רק משום שמא תשכח תורה מישראל ו'עת לעשות להשם הפרות תורתך',כו'.