|
|
| נשלח ב-23/3/2004 17:12 |
 |
| |
מבירור בהנהלה יצא שמחיקת שירת מוטי היתה בטעות ולכן שוחזרה!
[השחזור אינו מבטא הסכמה לנכתב אלא הסכמה שאין כאן חריגה העוברת את גבול הנסבל -כדברי אריק- ולכן מצד שני נאה דרש אחד מהמנהלים שדרושה קינה לקינתו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2004 18:16 |
|
| |
ויכול אדם להחזיק בכמה מיני אמונה כדי להעביר את הפחד, ויש חרדות, ואימה חשיבה וחיל ורעדה.
ויש יראה שהיא רצונית חופשית, בשעה שכל השאר קופצות על בן אדם פתאום ויש לו כוח לרסן אותן.
אדם נתקף פחדים, אך איננו נתקף יראה.
הוא מיירא את עצמו מדעת כסגולה נגד פחדים וחרדות ואימה
מעין עסקת חליפין : "קחו יראה ואל תקפיצו עלי ביעותים"
"לכן עושים כל ימיהם להראות שמחה על הנקימה מן הרוצה להשמידם, לא על ההצלה."
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 15:57 |
|
| |
"באבוד רשע רינה" - היתה השיטה לכל אורך הדרך בתורה.
כשהמצרים טבעו בים, שרו בני ישראל "סוס ורוכבו רמה בים" וכו'
כשראו את הגוים מרוסקים בבאר מרים, שרו את שירת הבאר.
שירת דבורה, גם היא שמחה על מפלתו של ססרא, ושמחה לאיד על אימו המחכה לו, ומסתיימת ב"כן יאבדו כל אויבך השם".
שירת האזינו מסתיימת ב"אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם אשכיר חיצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעת אויב. הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקם ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".
לעומת זאת, אומרת הגמרא שחזקיהו המלך ראוי היה להיות המשיח, ונפסל מפני שלא אמר שירה על מפלתו של סנחריב.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 17:17 |
|
| |
ספי,
את שבח הרינה הזו "לכל אורך הדרך" יש עדיין לכוונו לחלק התמעטות הרע שבו ולא על השחתת צלם אלוקים שבכוחו לישא גם את הטוב [הקושי להתמקד בחילוק הזה, הוא כל הבעיה היוצרת את הדיון].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 21:34 |
|
| |
ליבי ליבי על החללים שהיו לולא חיסולו של יאסין
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 00:15 |
|
| |
למה לומר כך, אתה מקטגרג על עם ישראל, אולי הקב"ה לא רוצה שיהיו הרבה חללים כתוצאה מכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2004 20:50 |
|
| |
ח"ו זחיז, לא הבנת אותי.
למעלה כתב מישהו לבי לבי על החללים שיהיו כתוצאה מחיסול יאסין ומאחר ולא נראה לי שראוי להגיב בצורה ארסית כזו גם אם חוששים, לכן כתבתי תגובת נגד אחר שברוך ד' לא היו פיגועים מיד אח"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2004 10:24 |
|
| |
נכון, הבנתי אותך הפוך. סליחה.
|
|
|
|
|
