| נשלח ב-25/3/2004 22:38 |
 |
| |
מקרה דנישתנית מנקבה לזכר - מה מברכ/ת?
אני מביאה לפניכם ציטוט מן הספר 'יוסף את אחיו' (איזמיר תרנ"ו), על מקרה שהובא לפני הרב יוסף פלאג'י. הדברים התפרסמו לפני כמה שנים במאמר של המשורר והחוקר הדתי ד"ר אדמיאל קוסמן במדורו "אוצר קטן" במוסף הספרותי של "הארץ":
"בראובן שנשא אשה אחת בתולה כאחת בנות ישראל, והיה עמה כדרך איש ואשה, ואחר כמה שנים רבות קרה לה מקרה דְנִישְנֵית מנקבה לזכר בַּכּל מִכּל כּל. מהו הדין לזאת שהיתה נקבה ואשת איש ונעשה זכר וצריך לְהִנָשֵא וליקח אשה אחרת, צריך ראובן זה ליתן גט כריתות שיגרשנה כדת משה וישראל כיון שהיתה אשתו, אשת-איש, או דילמא אינו צריך ליתן גט...כיון שאינה אשה כי אם איש"
תשובתו של הרב פלאג'י היא שאין צורך בגט במקרה כזה, שכן האישה, אינה אישה עוד.
הוא מוסיף כמה הערות מעניינות על המצב [ואנא זכרו, אין מדובר במעשה דנה אינטרנשיונל ודומיה]. הנה לפניכם הערתו על חיוב ליטורגי לאותו גבר-חדש, שהיה פעם אישה: עליו לדעת כי בברכות-השחר אין הוא אומר יותר ברכת "שעשני כרצונו", אך גם אינו יכול לומר את הברכה "שלא עשני אשה" שהרי האל אכן כן ברא גבר זה כאשה - לכן עצתו של הרב היא שאיש זה יאמר כל בוקר ברכה מיוחדת:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהפכני לאיש!".
מה דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 22:46 |
|
| |
המעשה הזה מובא גם בשו"ת ציץ אליעזר [חלק י סימן כה, פרק כו], במהלך תשובה חלק שעוסקת בבירור זהוי ושייכות של שתול לב.
גם המגן אברהם מתייחס לברכות האלה בהקשר של סיכוי להתחלפות [ספונטנית] באדם, אלא שדבריו הם על התחלפות בנשמה ועוסקים במקרה הנורמלי, דהיינו הודייה על כך שלא חלה התחלפות בנפשו:
"שהברכות הללו מברכין על יציאת נשמתו בלילה שלא נדבק בה נשמת עכו"ם או עבד" (או"ח מו, י)
הדברים נאמרו במסגרת הדיון בשאלה האם גר יכול לברך את ברכת 'שלא עשני גוי'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 22:48 |
|
| |
נדמה לי כי אין צורך בגט במקרה זה מפני שדי נהיר כי היה כאן מקח טעות בקידושין, ולכן הם מבוטלים, לא?!
הברכה יפהפיה, ומזכירה לי את האמירה הידועה של הפילוסופית הפמיניסטית סימון דה-בובואר, כי "אשה אינה נולדת אשה אלא נעשית אשה". כנראה שלעיתים זה נכון גם לאיש  .
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 23:10 |
|
| |
דומני שמתאים:
"ברוך משנה הבריות".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 23:42 |
|
| |
ה'מגן אברהם' מדבר גם על ברכת 'שלא עשני אשה' כתוצאה מסיכוי התחלפות איש לאשה?
אגב, אני מכיר כמה אנשים שבשנתם דבקה בהם נשמת אשה...
עוד אגב, החסידים מברכים במבטא שלהם: שלא עשני issue.
תוקן על ידי - אקדמאי - 25/03/2004 23:43:45
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 23:49 |
|
| |
אקדמאי, לא.
אבל מסתבר שעניין ההתחלפות [הספונטנית] של זהותו המינית של אדם היה דבר שעולה לא פעם בפסיקה וכמוהו גם החרדה שמא במשך הלילה חל איזה חילוף בנשמת האדם. לדוגמה:
נמצא אחר השינה בלילה כאשר יעיר בבוקר אפשר שיהיה לאדם התחלפות בנפשו הן לטוב הן להיפך ועל כן הגם כי ג' ברכות הנז' עיקרם נתקנו להודות לה' על חיוב התרי"ג מצות שאינם נמצאים בשלושה אלה הנה נתקן ג"כ לאומרם בכל יום כאשר יעור בבוקר מפני שלפעמים גם אחר השינה של הלילה אפשר שיבא לידי התחלפות בנפשו בשלושה אלה כי האדם כאשר יעיר בבוקר הוא כאלו נולד מחדש בעולם לכך נתקנו ג' ברכות אלו בכל יום. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו
[שו"ת תורה לשמה, מתוך ס' תקי"ז]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 23:57 |
|
| |
אמשלום,
לא תמיד מקח טעות!
יש ספק בגמרא נדה [דף? מסתברא] על מי שקידש עובר במתן דמי הקידושין לאב [למ"ד שניתן לקדש עובר] ויצא חצי אשה וחצי בהמה, האם חלים הקידושין או לא?
בישיבות העלו את שאלתך, אמשלום, וכי אינם בטלים מפני מקח טעות? ותירצו שכאשר מדובר בבת ראש הישיבה אין בזה מקח טעות!
[וטוב לב משתה תמיד!]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2004 00:09 |
|
| |
שחרית,
האם כך הכריע הרב הנ"ל לגבי הברכה וסבר שוואריאציה מברכה קיימת אינה נקראת תקנה חדשה מעבר לחז"ל?
חוץ מזה הרי ישנן שיטות שגר צדק ש"נעשה" גוי מברך שלא עשאני גוי [ונדמה שכן ההכרעה הרווחת כדעת היד אהרן בבאה"ט מ"ו ח' דלא כרמ"א] א"כ למה יהיה הוא הדין במקרה המיוחד שהבאת?
תוקן על ידי - ווטו1 - 28/03/2004 4:43:17
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2004 00:28 |
|
| |
התכוונת גר צדק שנעשה יהודי, כמובן...
יש מאמר ממצה של הרב ארי יצחק שבט על השאלה האם גר יכול לברך 'שלא עשני גוי'. הוא התפרסם ב'תחומין' לפני כמה שנים.
הוא מביא שם כמה שיטות שלפיהן גר יכול לברך את הברכה אף על פי שהיו ששללו ממנו את הזכות לברך ברכה זו. אבודרהם למשל כותב :
"כך ראינו שאין הברכה אלא על תחילת ברייתו של אדם, ולפיכך אין הגר מברך שלא עשני גוי, אלא כל זמן שהורתו ולידתו בקדושה, אבל השבוי מברך שלא עשני עבד - שלא תקנו ברכה זו מפני העבדות עצמה ..." [עמ' מא]
לעומת זאת מרבים לצטט בהקשר זה את תשובתו של הרמב"ם לעובדיה הגר שביקש לדעת האם עליו לומר "א-להינו וא-להי אבותינו", שבה מציג הרמב"ם אידיאל של "תורה אחת... לכם ולגר"
[יש לציין שהרמב"ם משאיר בפני שואלו את האופציה לשנות מן הנוסח הרגיל]
פיתרון אחר מתמודד עם זמן הברכה 'שלא עשני'. הכוונה כאן אינה לזמן ברייתו הפיזיולוגי של אדם אלא לזמן גיורו (שהרי כקטן דמי).
פיתרון אחר מזכיר את דברי המדרש (במדבר רבה, אם איני טועה), שלפיו נשמות כל העתידים להתגייר היו במעמד הר סיני.
אם למישהו יש המאמר תחת ידו או שבאפשרותו להעתיקו, נוכל להרוויח מכך. בכל אופן, הכותב מביא כמה וכמה נוסחים אלטרנטיביים של ברכות שיכולות להיאמר בפי גר (אחת מהן היא 'שלא שמתני גוי'), או הצעה שיאמר את הברכה בלי שם ומלכות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2004 00:38 |
|
| |
ווטו,
(אחרי שבירת הצום כמנהג אשכנז )
בציון למסתברא, רצית להביאו לידי גחוך כרצון ר' ירמיה בשאלותיו לר' זירא בסוגיא שם, ולא גיחך. (אין הומור אליבא דר זירא, רש"י מפרש החמיר על עצמו, משמע מעיקר הדין מותר ואכמ"ל).
אך לכאורה הכונה להמפלת כג, אך באמת לא רק שאין דף כזה אין בכלל גמרא כזה. בגמרא שם הדיון הוא כך. ר' ירמי' שואל אליבא דר"מ, שאם אם בהמה במעי אשה וקיבל אבי האשה קידושין עליה, מהו, והגמרא שואלת למאי נפק"מ, והגמרא עונה, להיות אסורה באחותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2004 01:11 |
|
| |
אמשלום מקח טעות היא רק אם היה בזמן המקח ולא במום שנולד לאחר המקח . מכיוון שאשה אינה נולדת אשה אלא נעשית אשה השאלה היא אם זרעי הפורענות כבר היו מוכנים בזמן הקידושין . בלשון הגמ' אפשר לומר 'לתא דידיה גרם'(=מזלו גרם , כלומר רק אחרי שעשה המקח נולד המום בגלל מזלו הרע של הלוקח ולא בגלל פגם שהיה קיים כבר) .
ווטו
אני דווקא חושב שלשונך היה מדוקדק . הגר 'נעשה' גוי כלומר בזמן ש'נעשה' היה גוי ולכן קשה איך מברך שלא 'עשאני' גוי .ודו"ק
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 26/03/2004 2:14:49
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2004 01:23 |
|
| |
מצו"נ,
אכן! נזכרתי שכך כיוונתי. כנראה שלי היה חסר בארוחת בוקר 
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2004 15:41 |
|
| |
ומה עם השדים שנכנסים לאנשים בלילה בשנתם?
מה מברכ/ת ?
|
|
|
|
|
