| נשלח ב-29/3/2004 08:13 |
 |
| |
מה לעשות עם החמץ
מודעה:
http://www.tora.us.fm/tm/xmc/modaa64a.doc
תוכן המודעה (ללא ציורים ופרטים טכניים):
"שׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" שמות יב
אם עוד לא הספקתם לגמור את החמץ לפני פסח - תוכלו לתרום אותו לגויים עניים (פועלים זרים).
חמץ = כל מאכל שעשוי מדגנים או כולל קמח, למשל: לחם, אטריות, אבקות מרק, קורנפלקס, חטיפים, ופלים, בירה...
"וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" דברים י
ניתן להביא את החמץ ל: ___, ___, ___ (אפשר גם להשאיר בשקית מחוץ לדלת).
עד יום א, יג בניסן ה'תשס"ד, 4.4.04, בשעה 11:30 (לא בשבת!).
"וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶך. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" שמות יג
-----
תשובות לשאלות וטענות נפוצות
1. טענה: האיסור להשאיר חמץ בבית הוא מדרבנן; מהתורה מספיק לבטל אותו בלב. מכיוון שחז"ל החמירו וקבעו לשרוף את החמץ - מותר להם גם להקל ולקבוע "היתר".
תשובה: כיום, אנשים שמוכרים את החמץ לגוי מאד רוצים שהחמץ יישאר ברשותם עד לאחר הפסח, ולכן אי-אפשר להגיד שהם מבטלים אותו בליבם - זה לא ביטול אמיתי. בכל אופן, גם אם המצוה היא רק מדרבנן, ומותר לחכמים "לעקוף" אותה - עדיף שיבטלו כבר לגמרי את האיסור, ולא יקבעו "היתר" שמחנך את הציבור למרמה והערמה.
2. טענה: בנתינת חמץ לגויים עוברים על האיסור "לא תחונם" (דברים ז2) - לא תיתן להם מתנת-חינם.
תשובה:
פסוק זה לא נאמר על כל הגויים, אלא רק על גויים עובדי-עבודה-זרה שיושבים בארץ ישראל (ובפרט - 7 עממי כנען). המוסלמים (ולחלק מהדעות גם הנוצרים) אינם עובדי עבודה-זרה.
אין שום איסור למכור חמץ - גם לעובדי עבודה זרה, וגם אם מוכרים אותו במחיר נמוך (מכיוון שעבורנו ממילא הערך שלו 0 כי אסור לנו להשתמש בו בפסח, אפשר למכור אותו לגוי בכל מחיר).
אם אין ברירה, מותר לתת את החמץ במתנה אפילו לעובד ע"ז, ובלבד שלא לעבור על האיסור "ולא ייראה לך חמץ", כמו שכתב הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה ד,ו): "ישראל וגוי שהיו באין בספינה, והיה החמץ ביד ישראל, והגיעה שעה חמישית--הרי זה מוכרו לגוי, או נותנו לו במתנה; וחוזר ולוקחו ממנו אחר הפסח, ובלבד שייתנו לו מתנה גמורה.".
3. שאלה: איך אפשר לתת אוכל לגויים כאשר יש יהודים רעבים?!
תשובה: האם העניים, בנוסף לעניותם, צריכים גם לאכול חמץ שעבר עליו הפסח?! אם רוצים באמת לעזור לעניים - צריך לתת להם אוכל כשר לפסח, ובלי כל קשר לכך - להיפטר מהחמץ שברשותנו, וכך נקיים גם את מצוות צדקה וגם את מצוות ביעור חמץ.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 09:20 |
|
| |
ההנחה בנקודה א' שמן התורה די בביטול בלב אינה נכונה.
התורה מצווה להשבית מהבית, ומי שביטל במקום להשבית על ידי הצורה המובהקת - שריפה / זרייה לרוח וכדומה, לא קיים את מצוות התורה. נכון שגם מי שמבטל אינו עובר על החמץ, כי החמץ כמופקר (אם כי ביטול אינו ממש הפקר גם לדעת תוס' אלא רק "כ"הפקר), אך המצווה בצורתה החיובית והקיומית להוציא ולשרוף וכדומה.
יתירה מזו, הסברא נותנת שהביטול יסודו כתקנת פרוזבול וד"ל. מי יכול להרשות לעצמו לפרש "תשביתו שאור מבתיכם כביטול?
הביטול אינו אלא רמה מסוימת של התנתקות שבדיעבד דיה כדי "איך שהוא" לא לעבור על החזקת חמץ ברמה של "כשלו לאכילה".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 10:37 |
|
| |
יהוסף
אני מתקשה בדבריך.
בדרך כלל, אנו מורגלים לפרש ש"תשביתו" הכוונה לביטול, לא כן?
יש כאן באמת שאלה, שהאחרונים מתלבטים בה - ראה החיי אדם, למשל - כיצד מתקיימת המצווה. הלא אם אתה מבער לפני הזמן, מה השייכות של המעשה למצוה, ואם אתה מבער בשעת הפסח או בשעת החיוב, כבר היה זמן שבו לא היה החמץ מבוער, והרי אתה משהה אותו על מנת לבערו.
ניתן לפלפל בזה, וזה מעניין, אך לא באתי אלא להעיר. ושמא זכרוני מטעני?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 12:22 |
|
| |
מיימוני
לגבי גוף ההגדרה אם מקיימים ע"י ביטול תשביתו, מקובל לייחס זאת למחלוקת רש"י ותוס' שלדעת תוס' פסחים ד ע"ב אין מקיימים בביטול תשביתו לעומת רש"י שם.
אני רק טענתי שלכל הדעות זו לא העדיפות הראשונית של התורה ואף לא פשטיה דתשביתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 14:28 |
|
| |
לפחות בפרט האחרון שעורר מיימוני,
הן אמת נכון הדבר שמעיקר הדין זמן ביעור חמץ הוא מיד בכניסת השעה השביעית (מהתורה, ומדרבנן בכניסת השעה השישית).
והטעם שתיקנו הפוסקים שיבערו בשעה החמישית, כדי שיוכלו לבטל החמץ שלא מצאו, באמירת כל חמירה שאחר שריפת החמץ, שהרי מיד בתום השעה החמישית אין ביטול החמץ מועיל כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 11:04 |
|
| |
כמו שבערב שבת לא חייבים לעבוד את כניסת השבת או עד חצות היום, אני לא מוצא סיבה למה אי אפשר להשבית את החמץ כבר יום קודם. אפשר להבין את המצוה להשבית ביום הארבעה לחודש, שביום הארבע לחודש כבר לא יהיה לנו חמץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2005 19:37 |
|
| |
מיימוני ויהוסף
האם מקובל עליכם מסברא שיועיל ביטול מן התורה למי שיש לו בית מלא חמץ (גם לפי החולקים על הכסף משנה וסוברים שביטול מועיל גם לחמץ ידוע)?
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
