| נשלח ב-5/4/2004 17:51 |
 |
| |
ואת רוח הטומאה תעביר מן הארץ
זה עתה סיימתי את מצות ביעור חמץ (יש מצוה כזו), ואמרתי את נוסח כל חמירא (למה לא בעברית, שלפחות יבינו), והוספתי את היהי רצון המקובל אצלנו (מקורו בקבלה? אוי וויי):
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, כשם שאני מבער חמץ מביתי ומרשותי כך תבער את כל החיצונים ואת רוח הטומאה תעביר מן הארץ ואת יצרנו הרע תעבירהו מאתנו ותתן לנו לב בשר לעבדך באמת, וכל סטרא אחרא וכל הקליפות והרשעה בעשן תכלה ותעביר ממשלת זדון מן הארץ וכל המעיקים לשכינה תבערם ברוח בער וברוח משפט כשם שבערת את מצרים ואת אלהיהם בימים ההם בזמן הזה אמן סלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 19:08 |
|
| |
אני רואה שתפילת השנה שעברה לא הועילה עדיין.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 19:50 |
|
| |
הלבן
ואני, לאחר שהשלכתי את החמץ לאש, והוא החל להישרף ועלתה בו להבה גדולה - אמרתי, פעם אחת בלבד, ובעברית:
כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ולא ראיתיו, שביערתיו ולא ביערתיו, יהיה בטל ומבוטל כעפר הארץ.
(ולא משום הפקר, אלא משום החשבה כעפר, כדעת הרמב"ם ואחרים).
ולא הוספתי שום בקשות אחרות, ובמיוחד לא בקשות שמכירות בקיומם של כוחות דמיוניים...
אתה יודע בוודאי כי גדולי הדורות, עד לימי האר"י או אחר כך, לא אמרו את מה שאתה אמרת...
ועדיין לא נכנסתי לשאלה אם זו מצוה, התר או איסור.
חג חירות שמח.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 19:56 |
|
| |
אני חושב שאכן צריך לפתוח דיון בפני עצמו לגבי השאלה: האם תפיסת הרוע בקבלה (היינו ס"א, קליפות ושאר מרעין בישין) מתאימה ליהדות, או שמא נודף ממנה ריח חזק של תפיסת עולם דואליסטית הרואה את העולם כנמצא במחלוקת קיומית בין כוחות הטוב והרוע ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 19:59 |
|
| |
מועדים לשמחה.
למה בעברית? האין נוסח הברכה קבוע בארמית?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 20:07 |
|
| |
ראשית זוהי לא ברכה, אלא אמירה בעלמא.
שנית, אם אינני טועה דווקא בתלמוד הירושלמי הנוסח הוא בעברית.
על כל פנים, כבר כתבו הפוסקים שמי שלא מבין יכול לומר זאת בעברית, כך שאין שום בעיה בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 20:09 |
|
| |
תודה.
ולכתחילה? הרי ברור שלומדי התורה שלטו ביותר בארמית ופחות בלשון הקודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 20:19 |
|
| |
מכיוון שלא מדובר על ברכה או נוסח תפילה, אין שום בעיה בשינוי הלשון.(אגב, גם בתפילה מעיקר הדין אפשר להתפלל בכל לשון וע' שו"ע או"ח ק"א, ד. ואכמ"ל)
אגב, התימנים נוהגים עד היום לספור את ספירת העומר בארמית, סביר להניח אם כן שכך הוא הנוסח הקדום. אף על פי כן, מנהגנו לספור בעברית, כך שאין שום בעיה בשינוי הלשון בדברים שאינם טופס נוסח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 20:21 |
|
| |
מאיר עיניים.
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2004 20:30 |
|
| |
וכ"כ הרמ"א (או"ח, סי' תלד, סע' ב'):
"ויאמר הביטול בלשון שמבין".
וכדברי המשנה ברורה על אתר:"שהרי הביטול הוא מתורת הפקר, ואם אינו יודע, מה מהני הביטול?"
ולדאבוני, ראיתי אנשים שסוברים שהמדובר באיזו תחינה או דה-מיסטפיקציה של החמץ, ולא היא.
ואולי יש לעורר אשכול חדש בעניין קידוש נוסחאות ארמיות בתפילות, מה שמביא לביטול המשמעות הפשוטה שלהם אצל העם שלא מבינה, ובד בבד עושה להן מיסטיפקציה והופך אותן למעין לחשים, ואכמ"ל ודו"ק.
|
|
|
|
|
