"ממחרת הפסח" בספר יהושע

עד שקוה"ת יסביר מהוא "ממחרת השבת" השישית, אני אשמח אם אתה תסביר מהוא "ממחרת השבת" הראשון.

כתבת שלדעתך זוהי השבת הראשונה שלאחר תחילת הקציר.
ננסה לבסס זאת באמצעות הכתוב: "וספרתם לכם, ממחרת השבת, מיום הביאכם, את-עמר התנופה"
להבנתי יש כפל לשון בפסוק. כלומר "ממחרת השבת" = "מיום הביאכם".
להבנתך [אם הבנתי נכון] יש להבין ש"ממחרת השבת מיום הביאכם" הוא יום ראשון הראשון שלאחר תחילת הקציר.
כלומר ה-"מ" של "מיום הביאכם" אינו מורה על היום שלמחרת בהכרח, אלא באופן כללי על מספר ימים שלאחר מכן.

ואני שואל, אם כך, מדוע ש"עד ממחרת השבת השביעית" לא תורה גם היא על יום מסויים שאינו בהכרח היום הראשון שלאחר השבת, כלומר ממחרת השבת והלאה?

רוח דרומית:
אינני מסתמך רק על ההופעה השניה של הביטוי ממחרת השבת, בהגיעי למסקנה שמדובר ביום ראשון. אלא רק רציתי להפריך את ההנחה של קוה"ת שביטוי מוכיח שמדובר ממחרת יו"ט.
בכל אופן, מיום הביאכם מורה שהספירה מתחילה מהיום שמביאים את העומר שהוא גם ממחרת השבת. זה אותו יום ראשון, ולא מספר ימים לאחר מכן. מיום הביאכם אינו יום הקציר, אלא יום ההנפה, יום קרבן העמר.

"ממחרת השבת" הראשון הוא פתיחת הספירה של השבועות וכן הלאה. שכן אין בעיה לפרש את המונח "שבת" שונה מהביטוי הראשון כיוון שהוא מופיע ללא הקידומת "ממחרת" ולכן פשוט שזה שבעה ימים. ו"השביעית" מתייחס לחזרה על פעולת הספירה. שכן כאשר מסתיים כל שבוע אז זה מכוחו של ה"ממחרת השבת" הראשון שאותו מציינים בתחילת כל שבוע ספירה.

והפסוקים ביהושוע מוכיחים שאין מדובר על שבת בראשית.

קולהתור:
הפירושים שלך דחוקים ביותר, ומתוכחמים מידי בשביל הפשט.