תפקיד המלאכים באמונה היהודית (אלי ו)

אלי ,
לגבי שתי שאלותיך הראשונות . (שלטעמי הן בעצם שתי פנים של שאלה אחת.)

נראה לי שמהות המלאך היא שהוא כח רוחני מוגדר למטרה מסוימת . ולכן לא שייך לדבר בו על רצון עצמי . (חוץ מהרצון לקיים את מהותו/מטרתו , שמעצם הוויתו הוא הוא רצון ה' . [אני מתכוין לאמר שבהוויות הרוחניות , הקיום הוא הוא הרצון , וכן יהיה לעתיד ו"בילע המוות לנצח" וכו' . {אממממ , מותר לכתוב בפורום הזה דברים כאלו , רח"ל ? }])

בנוגע לשאלה השלישית , דומני שלעיתים אין חסרון בכך שמלאך "ישמע" תפילות (קצת מצחיק לטעמי להשתמש בהגשמות האלו , כשלא ברור לגמרי לכל הצדדים במה דברים אמורים ...) שאם הדבר נוגע לתפקודו/מהותו הספיציפים , יכול להיות בכך תועלת , אלא שיש איסור חמור לעבוד לכוחות אחרים מלבד הבורא , ותפילה בכלל עבודה היא , ולכן אם שמעו מכח עצמם לעיתים ניחא , אבל להתפלל אליהם אסור .
מקוה שדברי ענו לשאלותיך , ויותר מכך
שההשאלה מלשון מוגשמת לא תבלבל אותך .
(צריך להבין היטב את התאמת המושגים
[דוגמת "שמיעה" ] למציאות מופשטת .
[דוגמת מלאכים] .)

המלאכים של הרמב"ם, וטו ואישציפור הם סובלימציה אינטלקטואלית של המלאכים של חז"ל.

דבר אין להם עם תכונות שונות שנמנו כתכונות המלאכים, למשל שפה או צורה.

אין בין אלו ואלו אלא שיתוף השם בלבד.

באופן זה אפשר בעצם לתת קיום לכל מושג שהוא, וזאת ע"י יציקת משמעות חדשה ושונה מהמקור.

המשעשע שבדבר, שלפחות אצל הציפור הדבר מלווה בהתנגדות כנגד כאלו שעושים זאת למושגים/דמויות/מקרים אחרים, באופן שעובר את הסף השמרנות שלו...