| נשלח ב-18/4/2004 21:31 |
 |
| |
הלב לא מסוגל להבין ולעקל ...
מכיוון שהיום מציינים בארץ את יום "השואה"
אחד הדברים שאני תמיד נזכר בימים אלו,
זה האמא היהודיה שהיו ברשותה 2 ילדים
שהנאצים ימ"ש נתנו לה ברירה בסלקציות
לקחת איתה ילד אחד, או אף אחד,
לפני הילדים, והאמא בגבורתה לא לקחה
אף אחד, רבש"ע כמה תאצומות נפש היה לאמא,
מה עבר לה בראש, באותם רגעים, איזה אכזריות של
הנאצים,אני כותב את הדברים האלו והלב בוכה,
(מעניין מה אומרת ההלכה במקרה הזה?)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 21:41 |
|
| |
"...וכן אם אמרו להם גויים, תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו, נהרוג את כולכם--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. ואם ייחדוהו להם ואמרו, תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם--אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי, ייתנו אותו להם, ואין מורין להם כן, לכתחילה; ואם אינו חייב--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל." (רמב"ם משנה תורה ספר המדע הלכות יסודי התורה ה ח)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 21:56 |
|
| |
דומני שהסיפור היה שהתבקשה האם "לתת" ילד אחד. וזה הבדל מהותי, כוונתי לדינא.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 22:27 |
|
| |
10eli
The story you mentioned is the idea behind the famous movie ''Sophie's Choice.'' In it, the heroine is faced with this horrendous choice by an SS officer, but she is not Jewish, but a Polish Catholic. She is tormented by it after the war, when she is living with an American Jew who is obsessed by the Holocaust.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 22:33 |
|
| |
א"ש, זה גם הרקע לסיפרה של יעל דיין "שני בנים למוות" (שנכתב, כמדומני, לפני "בחירתה של סופי").
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 23:09 |
|
| |
אני חשה שמשנה לשנה, ההתמודדות עם נושא השואה הופכת קשה יותר ויותר. בשנים האחרונות היא כמעט בלתי נסבלת.
האם גם אתם חווים חוויות דומות?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2004 00:00 |
|
| |
מתי היתה ההתמודדות עם השואה נסבלת?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2004 00:02 |
|
| |
שאלה נכונה, אבל כוונתי היא שבעבר מנגנוני ההדחקה וההשכחה עבדו יותר ביעילות [אצלי לפחות], השנה הפילטרים לא עובדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2004 00:42 |
|
| |
שחרית
כל כך מתחברת אליך
ככל שגדלים, אי ההבנה את אי ההבנה הולכת וגוברת.
במיוחד כאשר מבינים שאין זה מעשה חד פעמי, אלא שהרוע, הזדוניות והאכזריות ממשיכים לשלוט בבני האדם.
אני בת למשפחה ניצולת שואה, כל משפחתי נספתה.
הורי הגיעו מגליציה איזור עם הרבה מאד חצרות חסידיות, בעיר הספציפית שלהם היה גם הרבה קראים.
אמי כמעט ולא דיברה על השואה , סיפרה רק מעט על אקציה שעברה, שהאוקראינים פספסו אותה , כי היתה בשורה האחרונה , והם היו כבר שיכורים, אז היא התחבאה בערימת הבגדים עד שהלכו וברחה לפרטיזנים, ושם חשבו שהיא גויה עד שנזכרה בתפילה "שמע ישראל ה' אלינו, ואמרה זאת לפרטיזנים כדי להוכיח שהיא יהודיה .
ועוד קמת סיפורים מסוג זה, וזהו !!!! לא דיברו יותר אצלנו.
בהיותה על ערש דוי, הקלטנו אותה, ושמנו את הקלטת בצד. השנה אחרי 20 שנות פטירה , הוכרחתי להתעמת עם הנושא, בתי נסעה למשלחת לפולין, והיתה צריכה לעשות עבודת שורשים, על המשפחה....וזה היה קשה, אבל פתח רצון לדעת עוד, וכרגע אנחנו במירוץ לנסות לאתר ולדעת עוד, לפני שלא יהיה עוד את מי לשאול.
והשנה בפסח , כמו בכל שנה שאנחנו מתכנסים ביחד, הבטנו בפליאה איך מזוג הורים, קשי יום, ניצולי שואה , על כל המשמעויות , שהקימו בכוחות אחרונים משפחה והולידו 3 ילדים, השנה היינו למעלה מ 20 אנשים כשהתינוקת הקטנה ביותר היא בת4 חודשים, ואז ידענו כי למרות הכל , אי אפשר לנצח אותנו, אי אפשר להכחיד אותנו.
וזה המסר לך ולכולם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2004 22:50 |
|
| |
אחרי אושויץ אין תיאולוגיה:
מארבות הותיקן עולה עשן לבן,
סימן שהקרדינלים בחרו להם אפיפיור.
ממשרפות אושויץ עולה עשן שחור
סימן שהאלוהים טרם החליטו על בחירת
העם הנבחר.
אחרי אושויץ אין תיאולוגיה:
המספרים על אמות אסירי ההשמדה
הם מספרי הטלפון של האלוהים
מספרים שאין מהם תשובה
ועכשו הם מנתקים, אחד, אחד.
אחרי אושויץ יש תיאולוגיה חדשה:
היהודים שמתו בשואה
נעשו עכשו דומים לאלוהיהם
שאין לו דמות הגוף ואין לו גוף.
אין להם דמות הגוף ואין להם גוף.
שלושה בנים היו לאברהם ולא רק שנים.
שלשה בנים היו לאברהם, ישמעאל, ויצחק ויבכה.
אף אחד לא שמע על יבכה, כי הוא היה הקטן
והאהוב שהעלה לעולה בהר המוריה.
את ישמעאל הצילה אמו הגר, את יצחק הציל המלאך,
ואת יבכה לא הציל אף אחד. כשהיה קטן
קרא לו אביו באהבה, יבכה, יבך, יבך הקטן
והחמוד שלי. אבל הוא הקריב אותו בעקידה.
ובתורה כתוב האיל, אבל זה היה יבכה.
ישמעאל לא שמע שוב על אל בכל ימיו.
יצחק שוב לא צחק בכל ימיו
ושרה צחקה רק פעם אחת ולא הוסיפה.
שלשה בנים היו לאברהם,
ישמע, יצחק, יבכה,
ישמעאל, יצחקאל יבכה-אל
(יהודה עמיחי/פתוח סגור פתוח עמ' 30, 18)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2004 00:33 |
|
| |
חברים משהו יכול להסביר את היחסים הכלכליים בין ישראל לגרמניה ? כמה יבוא רכבים ,חשמל ביתי הקו הארופאי החזק ביותר היום הוא של חב' לופטנזה אנחנו מפרנסים אותם בגדול ועוד המון סחר היתכן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2004 14:42 |
|
| |
אם כבר פולנד, אז תרחיב את השאלה שלך ותכליל אותה גם על אוקראינה, רוסיה הלבנה, קרואטיה, אוסטריה ויותר מכל, על המדינה שניקך נקרא עליה.
לפחות הגרמנים עושים חשבון נפש, מה שאי אפשר לומר על מדינות אחרות!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2004 22:35 |
|
| |
הגרמנים לא יכולים לעשות חשבון לב ונפש כי אין להם לב ונפש
הפולנים לא יכולים לעשות חשבון נפש כי הבהמות הבהמיות הללו שרק אכלו ובאו מהיהודים לא יודעים חשבון מהו
|
|
|
|
|
