הלל ווידוי ביום אחד

אם הלל ביום העצמאות לא היה מתפרש כהזדהות עם אושיות המדינה, היה ניתן לדון בו בהקשרים של הודאה על הנס וכו'. אבל זה ברור שהלל דוקא ביום זה, יותר מבטא הזדהות עם הדגל מאשר הכרה בנס (שלא אירע דוקא ביום זה), או אפילו הכרת תודה למדינה.
כשרופא איש מר"ץ מטיב עימי, אני שולח לו זר פרחים, אבל לא מצביע למפלגתו.
כך בדיוק עשיתי כאשר נעזרתי בח"כ דתי שאינני תומך ברעיונותיו, שלחתי לו מכתב תודה, והצבעתי למפלגה היריבה, התואמת את השקפתי האדיאולוגית.
א"ב של הגיון!

אז תגיד ביום ירושלים.

ובכן, נובו, איך אתה אומר תודה למדינה? אידך גיסא

נובו ייקח קצבאות והואיל והוא אדם חשוב הרי קיי"ל בקידושין שאם אשה נתנה מתנה לאדם חשוב זה נחשב כקבלת קידושין והיא מתקדשת בכך.

יש ת"ח פעיה"ק מאנסי תצ"ו שנוהג לומר ביום העצאמעס חלק מהקינות של ת"ב (במקום לאומרם בת"ב) וטענתו היא שהתהליך הזה שקיבל ביטויו בקום המדינה ששם "ישראל" יונח על בני העם מבלעדי הקשר שלו לרבש"ע, החל כבר בחורבן ביהמ"ק.

_________________

חסיד
הקינות של ירמיהו נאמרו על עם עובד עבודה זרה שגלה מארצו, ומכאן שאם עם, אפילו עובד ע"ז, שב לארצו אין זו סבה לקינות אלא לשמחה. ק"ו שאין לנו כיום באה"ק עע"ז.

_________________

בעל

החסיד כמו יתר יושבי הגלויות. חייב למצא לעצמו הסבר שיניח את דעתו, מדוע הוא ממשיך לשבת בגולה? כש הוא מתפלל לשוב לציון.

וכבר יהודה הלוי כינה את תפילתם לקריאת התוכי ושירת הזרזיר.,

הם לא תינוקות שנשבו-  הם השובים

"הקינות של ירמיהו נאמרו על עם עובד עבודה זרה שגלה מארצו"
אבל הוא נתן לזה פירוש אחר, שזה תלוי בניתוק של ישראל מהקב"ה. אינני כותב זאת ע"מ להסכים איתו, אבל זה משמעות דבריו.