| נשלח ב-1/5/2004 23:46 |
 |
| |
לא מבין את השאלה .
רמז זה פשוט רמז .
רומזים לך איזה מסר/רעיון , בזמן שמדברים על ענין אחר .
זה רמז בחיים , וגם בתורה .
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2004 13:33 |
|
| |
המילה "רמז" מופיע בתלמוד בסוגיה דלהלן:
אמר עולא רמז לעדים זוממין מן התורה מנין ?
רמז לעדים זוממין, והא כתיב (דברים יט) ועשיתם לו כאשר זמם ?!
אלא רמז לעדים זוממין שלוקין מן התורה מנין ? דכתיב (דברים כה) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע (דברים כה) והיה אם בן הכות הרשע.
משום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע ?
אלא עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדים אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא ושוינהו להני רשעים והיה אם בן הכות הרשע (בבלי, מכות ב ע"ב)
זכור לי שב"אוצר מפרשי התלמוד" מביא מחלוקת ראשונים בנוגע לתוקף המושג "רמז", והאם הוא מדאורייתא או מדרבנן. (ע' למשל רמב"ן על התורה לגבי הפסוק בדברים כה)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2004 18:02 |
|
| |
שיטת המכתב מאליהו
מה זה "רמז"
הנה התורה נדרשת בפרד"ס – פשט רמז דרש וסוד
סוד היינו הפשט לרואה את האמת,
דרש לכוון את ההלכה ע"י המדות שהתורה נדרשת בהן,
רמז – שכל אחד מוצא בתורה רמז לאמת שלו, עולם כוחות הנפש הפרטיים שלו,
וזה ביאור מה שאומרים ששמו של כל אחד – היינו תוכנו הפנימי – מרומז בתורה.
מכתב מאליהו ח"ה עמ' 216
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2004 22:03 |
|
| |
רב צעיר- הגמרא הזו די תמוהה כי פירוש זה אינו לפי הפשט.אם כן מה זה רמז- ראיה זה לא.כמו "זכר " לדבר- לא ראיה ברורה.אז מה זה כן? כי בגמרא זה נראה פרשנות מוזרה .ואם זה דרש- זה דרש .אבל כתוב רמז.
ליוני- מדברי הגמרא לא נראה כדבריך כי לומדים מזה הלכות.
ואולי זה כמו אסמכתא?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2004 01:14 |
|
| |
אם איני טועה שמעתי משם הגרג"ן שלדברים שמסברא אינם צריכים מקרא מפורש, בכל זאת דרוש להם רמז כדי שנהיה בטוחים בהם [כרעיון די לחכימא ברמיזא].
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2004 13:14 |
|
| |
ישרן
ציינתי לעיל שב'אוצר מפרשי התלמוד' (הספר עם הכריכה הירוקה) על אתר מצויין מחלוקת הראשונים בביאור המונח 'רמז' (רמב"ן על התורה ורמב"ם בספהמ"צ)
|
|
|
|
|
