הספק גורם לעצלות, ועצלות היא היא עמלק, ולכן ההמון חייב להיות בוודאי ולא בספק,
נשלח ב-26/8/2010 17:07
מקס עולם הפוך אני רואה- הספקן חפץ לצאת מספקנותו, ולכן הוא כל הזמן מחפש את הודאי, הוא עמל ויגע כל הזמן. הודאי- אינו רוצה להיות ספקן, ומימילא הוא לא מחפש ותר ועמל אחר ספקנות, כי הוא ודאי.- אם יש בלל יצור כזה.
נשלח ב-26/8/2010 17:39
למקסמן
ברור שעדיף להיות בטוח במאה אחוזים בכל התמימות באמונה.
הספק גורם לקרירות ועצלות.
אבל השאלה היתה אחרת.
האם הספק אינו עדיף על הכפירה? גם אם האדם מקיים מצוות בעצלות ובקרירות עדיין הוא מקיים מצוות.
הכפירה היתה צריכה להקרא עמלק ולא הספק-שמחזיק איכשהוא את האדם מחוץ למים העכורים של הכפירה המוחלטת.
נשלח ב-26/8/2010 17:44
ירוחםשמ כתב:
מקס
עולם הפוך אני רואה- הספקן חפץ לצאת מספקנותו, ולכן הוא כל הזמן מחפש את הודאי, הוא עמל ויגע כל הזמן.
הודאי- אינו רוצה להיות ספקן, ומימילא הוא לא מחפש ותר ועמל אחר ספקנות, כי הוא ודאי.- אם יש בלל יצור כזה.
ירוחם היקר:
ולכן הרעבע בחיידר הזהיר אותנו כבר לא לחקור, כי מוסיף דעת מוסיף מכאוב
נשלח ב-26/8/2010 18:05
צענערענע כתב:
האם הספק אינו עדיף על הכפירה?
גם אם האדם מקיים מצוות בעצלות ובקרירות עדיין הוא מקיים מצוות.
הכפירה היתה צריכה להקרא עמלק ולא הספק-שמחזיק איכשהוא את האדם מחוץ למים העכורים של הכפירה המוחלטת.
צענערענע:
כפירה בא בגלל הספק, אין כפירה אבסולוטית,
ולכן הכופר בחר מתוך ספק לכפור, ואז לוקח את עצמו בידים כי יודע שהכל בידו לעשות,
הספק הוא עצלן, כי אם ח"ו אין בשביל מי לעבוד, אולי אני עובד בחינם,
ואם רוצה הוא לקחת את עצמו לידים, הוא ספק אולי לא יצליח כי יש השגחה פרטית אולי, ואלוקים לא יעזור לי,
בקיצור הספקן\עצלן הוא הגרוע ביותר שיש באדם, אפי' כופר הוא לא רוצה להיות, כי זה יחייב אותו לעשות ולקחת אחריות על מעשיו,
אגב: זה לא רק בעניין האמונה זה בעצם בכל דבר שחייב אימון, למשל שלום בית: הזוג הספקני באהבתם, יותר גרוע וסובל הרבה, מי הזוג הכופר באהבתם וחותכים,
(אמר לי פעם יהודי חכם שהוא בוחר לעצמו נהג דווקא גוי כופר כי הוא לא מסתמך על ניסים, ונוהג טוב ובאחריות,
מה שאין כן המאמין סומך על שיטת הסמוך,)
נשלח ב-26/8/2010 18:12
"בקיצור הספקן\עצלן הוא הגרוע ביותר שיש באדם, אפי' כופר הוא לא רוצה להיות, כי זה יחייב אותו לעשות ולקחת אחריות על מעשיו, "
הספקן לא רוצה להיות כופר בגלל חששו מאחריות על מעשיו??????
הספקן לא רוצה להיות כופר כי הוא פשוט לא בטוח . זה הכל.
תוקן על ידי צענערענע ב- 26/08/2010 18:13:51
נשלח ב-26/8/2010 18:27
צענערענע
אני מבין את מקס אני חושב שאפשר לשאול את הספקן/עצלן הזה כך הרי כשם שאינך מוכן לעשות מעשה מתוך כפירה משום שאינך בטוח כך גם עליך להמנע מעשיית מעשה מתוך אמונה שהרי גם בזה אינך בטוח אם כן מדוע אתה ממשיך להתנהג כמאמין ? אין זאת אלא משום נוחות והרגל וחשש מפני לקיחת אחריות
נשלח ב-26/8/2010 18:42
צענערענע:
ברור,
שיש ספק יכול האדם לעשות דבר אחד בכדי להתקדם, לדחות את הספק, ולבחור, או כפירה, או אמונה,
(הרי אדם נמשך לפי פעולתיו ומעשיו)
אבל הספקן טוב לו בספיקות שלו, כי זה עוזר לו להיות עצלן ולא חייב לקחת אחריות למעשיו,
את מתכוונת לספקן לפני שהחליט מה לעשות עם הספק,
אני מדבר על ספקן שנשאר וטוב לו עם הספק,
לדעתי אין אחוז בזה ובזה, אסור להישאר בספק, הרי על זה זועק הנביא "עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים"
להישאר בספק גורם לעצלות ועצלות גורם לירצות להישאר בספק,
נשלח ב-26/8/2010 19:31
לחי רגעים
"הרי כשם שאינך מוכן לעשות מעשה מתוך כפירה משום שאינך בטוח כך גם עליך להמנע מעשיית מעשה מתוך אמונה שהרי גם בזה אינך בטוח"
אתה מעמיד על מישור אחד את הכפירה והאמונה. ולא היא.
איזה מעשה צריך לעשות מתוך כפירה?לאכול ביום כיפור?לחלל שבת? האם יש אלוהי כפירה שמצפה לך בסוף ימיך ומראה לך את הפנקס? לעומת זאת האמונה מחייבת למעשים ולהמנעות ממעשים.ויש פנקספתוח והיד רושמת. ולכן תמוהים מאד לי דבריך.
למקסמן
אולי תסביר במה חיי כפירה עדיפים,מבחינה דתית,על קיום מצוות מתוך ספק.
נשלח ב-27/8/2010 10:32
צענערענע כתב:
למקסמן
אולי תסביר במה חיי כפירה עדיפים,מבחינה דתית,על קיום מצוות מתוך ספק.
צענערענע:
כופר מקיים את המצוות לשמה והספקן מקיים אם כבר מקיים (הרי העצלות מונע ממנו לקיים) מתוך חוסר עניין, וחוסר עניין גורם לא לעשות בפעם הבא,
את צריכה להבין שכופר רציני מבין שמשה רבינו גם היה כופר ח"ו, ואז הכופר רוצה לרדת לסוף דעתם של ממציאי הדתות וטעמי המצוות, ואז מקיים את המצוות לשמה כלומר לסיבה המקורית של המצווה שהמציא הכופר (הרי חושב הוא שהכופר המציא את כל זה) הכופר ישמור שבת כי זה טוב לו כמו החופש של יולי אוגוסט, וכו'
וזה בעצם עומק דברי חז"ל "הלוואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו".
הגרוע מכל זה הספקן, הוא ספקן לא רק כלפי הדת וכו' הוא ספקן כלפי חכמים ואז אין לו אימון באף אחד כי כביכול שקרו לו כל חייו, ואז לא עושה כלום עם חייו, למשל: שבת אצלו היא שחור, כי פנאטים עשו את זה, וכן בכל המצוות,
