אסף וול: מדורה, מה זה קשור ליהדות?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3544917,00.html
קדם לו 'אקדמאי' בפורום, לפני כמה שנים:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=427218&forum_id=1364
ובונוס מיוחד לקוראי הפורום, לשנה זו תשס"ח.
דוקומנט היסטורי בחשיפה ראשונה
תחת ידי מכתב של בחור ישיבת סלבודקה, שעלה לחברון בשנת תרפ"ה (1925).
במכתב לחברו בחו"ל, (השמות שמורים במערכת) מספר הכותב את המנהגים שפגשו בחורי ישיבת סלבודקה בארץ ישראל, להלן הקטע הרלוונטי הנוגע לל"ג בעומר (בהדגשות שלי), מבעד להשתמוממות על המנהגים החדשים ודברי הביקורת, ניתן להבחין במשיכה אל האקזוטי:
...ועכשיו פרשת ההדלקה. להוי ידוע לך, כי יש פה בארץ מנהג של הדלקת בל"ג בעמר. ומה עושים? מדליקים אבוקה וכל בני המושב נקבצים לנגדה ושרים ורוקדים. מקורו של המנהג כנראה בקבלה ואף הוא צביון לגמרי אחר היה לו. ל"ג בעמר הוא יום הלולא דרבי שמעון בן יוחאי, יום פטירתו. ומובא בזהר שתלמידיו היו באים על קברו ומדליקים נרות לזכר נשמתו והיו מבלים את היום כיומא דפגרא. המקובלים בימי האר"י ז"ל הקדוש חדשו את המנהג ומימיהם נתפשט המנהג על ידי החסידים וכל כת דלהון, ונעשה של כל העם. מאליו מובן איזה פרצוף הוא מקבל כבר עכשיו. והנה בעצם היום הזה מתאספים מכל הארץ, העקר מהחסידים, הספרדים והיהודים הבוכרים על קברו של רשבי בכפר מירון אצל צפת ועושים אבוקה גדולה ומדליקים נרות ושמן כל אשר ידם מגעת. ונוהגים להשליך בגדים שונים אל תוך השרפה, חפצים בעלי ערך גם פתקאות בקשה. המנהג הזה אף כי רבים כנראה עמדו לנגדו מהגדולים בכל זאת נשאר בתקפו והמון העם מאמין בו ובסגולותיו. לפנים היה זה יום טוב של חסידים ואנשי מעשה, אבל עכשיו קבל אותו הצביון המתואר למעלה, אשר ודאי אין לשמוח בו. מכל קצוי הארץ באים שמה עם ילדים חולים, וקטנים אשר שמה מספרים ראשיהם בראשונה והשיער זורקים באש וכדומה. יוצאים בריקודים ומחולות, בקצרה החגיגה הזאת נערכת ברוב פאר והדר. הדלקות של אבוקות קטנות נעשות בכל הארץ, גם בחברון עשו אנשי העיר אבוקה אתמול בערב והזמינו את כל הישיבה. ההנהלה בעצמה עם הרב בראש לא נענתה להזמנה כלל, ותאמר שאין היא מודה בה לגמרי, אבל מבני הישיבה באו רבים לראות וגם אני הקטן בתוכם. עלו על הגג אחרי תפלת מעריב וידליקו אבוקה גדולה באמצע וישירו נגון חסידי. מבלי משים נענו גם בני הישיבה למחול ויצאו רבים במחול סובב סביב האבוקה. זה היה מחזה נהדר אבל מעט פראי, ולא ריח היהדות נדף ממנו. בעיני זה לא מצא חן כלל, אבל בכלל מענין היה לראות. ובעיקר היה זה חג לילדים אשר הסתובבו בעיר ואבוקיות קטנות בידיהם ופניהם מלאים זיו ומפיקים נגה.
תוקן על ידי שלויימלע ב- 20/05/2008 18:55:27
 |
|
|
