אמשלום, במחילת כבודך ירדת לפסים הזויים. מתחילה טענת שאין עדות לכך שהתקיים עונש מוות, חזרת וטענת שיש על עונש מוות הגבלות שהופכות אותו ללא מעשיים, כששאלתי אלו הגבלות? חזרת שוב לטיעון הראשון שאין עדות.
כשאני מנסה לדבר איתך על מקורות חזליי"ם, את משיבה: "יש לך מקור היסטורי שהיו "חכמים" קודם לארבעים שנה לפני החורבן?". זה נראה כאילו את מתכוונת לזלזל באינטלגנציה של הקוראים, וחבל.
רוב ההיסטוריה שאת קוראת להנאתך בספרי ההיסטוריה, לא בנויה על ספרים שנכתבו באותו זמן שהתרחשו הסיפורים, אלא על קטעי מקורות שהועתקו בתוך ספרים מאוחרים. אם את מאמינה שהיו במצרים שושלות שונות, זה בגלל שיוספוס במאה ה1 לספירה, סיפר שהעתיק ממנתון שכתב במאה ה3 לפנה"ס, שהוא העתיק מכל מיני ספרים יותר ישנים, את סדר השושלות. את הסיפורים על מלכי פרס, קוראים בין השאר אצל היסטוריונים יוונים שהיו מאות שנים אחריהם, והעתיקו חיבורים שונים. לטעון בגלל זה שאין מקור היסטורי לקיומם של המצרים, הפרסים, ועוד, זו שטות.
אני לא מצליח להבין מה את מתכוונת במשפט: "גם אם דברי יהודה בן טבאי מדברים על תקופת הבית"?, איזו עוד אפשרות יש לדעתך? את לא מכירה את סדר הדורות שמופיע גם במסכת אבות? או שלדעתך גם הוא פיברוק?
יש הרבה מקורות חזליי"ם על עונש מוות, ומגוחך לטעון שכולם הומצאו אחרי החרבן, בין אם את חז"ל ענינה ההיסטוריה, או לדעתך שלא ענינה אותם ההיסטוריה, ברור שלא היו ממציאים ובודים היסטוריה ופרטים שונים.
בעולם המחקר (השפוי, לא זה של רוזן צבי, וכנראה גם שלך) מקובל בהחלט להתייחס ברצינות למקורות החזליי"ם להבנת ההיסטוריה שלהם ושל ההלכה, ביקורתיות אין משמעותה טענה שאין מקור שהיו חכמים בימי הבית השני, ובודאי לא טענה מן ההעדר, כשאת ההעדר את יוצרת בעצמך. אי אפשר לטעון "לא מצאנו" כשאת מבטלת את כל המקורות, מכל הסוגים, ולא טורחת להביא אפילו מקור אחד שיסייע לשיטתך המוזרה.
את שוב חוזרת שהשלטונות הפקידו עונש מוות בידי המלך, וספר עזרא בעינייך הוא "סחטיין" כמו גם יוסף בן מתתיהו שיש לו אג'נדה... ולכן הוא מתאר בדומה לחז"ל את משפטו של הורדוס כשהרג אדם ורצו לדון אותו למוות (יש להוסיף גם את ספר שושנה מהספרים החיצונים, המתאר את הזקנים דנים למוות נואפת או יותר נכון נואפת מדומה) אבל לשיטה המוזרה הזו, שאם מישהו ביהודה רוצה להרוג רוצח הוא צריך לשלוח אותו לאחשורוש בפרס הרחוקה... (אפילו אם נניח שהיה צריך אישור מהמלך, זה לא משנה את התמונה, בית הדין מתנהל כפי ההלכה, והוא צריך אישור מגבוה) את מתעלמת כמובן מהתקופה בה היה שלטון חשמונאי עצמאי.
לשיטה הזו את קוראת "אני משתדלת להיות זהירה בקביעות היסטוריות", במחילת כבודך, בדרך הסלולה הזו אפשר להוכיח ולשלול כל דבר, באותה מדה את יכולה לקבוע שהיו הולכים בתקופה החשמונאית עם כובעים סגולים שעליהם מצוייר מיקי מאוס, והמקורות מכחישים את זה כי יש להם אג'נדה, וכי אין הוכחה שהיו אז חכמים, וכי זה מה שהיה ראוי להיות, וגם לא סביר שלא קרה, וכו'. משכנע בדיוק כמו המחקר שלך על עונש מוות.
