באחד הסיפורים הקצרים של Frederick Forsyth הוא מספר על אשה נשואה לנכה עני שפוגשת גבר חכם נאה ומאד עשיר. העשיר מנסה לשכנע את האשה לעזוב בעלה בשבילו, אבל היא מסרבת. הוא שואל אותה, למה את נשארת עם בעל שלא יכול לתת לך כלום ומסרבת לעבור אלי, בעת שאני יכול לתת לך את הכל. והיא עונה לו, בעלי צריך אותי, אתה לא.
אני חושב שהמשפט זה האחרון הוא אמיתי ומסביר הרבה מאד תופעות.
נשלח ב-17/10/2005 10:43
צ'אוט,
נכון.
נשלח ב-17/10/2005 17:17
Chouteng-
Of course, you are right that any number of people have preferred a simple marriage partner or one who seemed somehow "inferior" to them. It certainly seems that one of the reasons why one might do this is because such a marriage might make the "superior" spouse feel more needed.
Perhaps Chazal's dictum -Nechot darga venesiv itta- has something to do with this.
".Here's another literary example. In Madame de LaFayette's Princesse de Cleves (1678), the heroine marries the Prince de Cleves, a good man who loves her. She comes to respect him but not to love him. Later she meets and falls in love with the Duc de Nemours, a very gifted and attractive man. Her husband pleads with her to remain with him and she agrees to be faithful.
Even after the death of her husband she refuses to marry the Duc de Nemours. One of the reasons she gives is that- "There was perhaps one man and one man only who was capable of being in love with his wife and that was M. de Cleves." (pg.192, Translation by Nancy Mitford
I accept that sometimes people marry their "inferiors" for reasons having to do with emotional need. I only meant to say that I think it also sometimes happens that Chasidim marry socially stigmatized people out of an initial chesed motivation. Also, ,I meant to say that even such Chasid-chesed marriages can sometimes work out as genuinely meaningful relationships.
נשלח ב-1/11/2005 00:20
I am sending in this poem by Thomas Hardy here because it has to do with love and compassion, ethical concern.
I am not sure it really has much to do with the subject of this eshkol; then again, perhaps it does...
A Broken Appointment
by Thomas Hardy
You did not come,
And marching time drew on, and wore me numb.
Yet less for loss of your dear presence there,
Than that I thus found lacking in your make,
That high compassion which can overbear,
Reluctance for pure loving kindness' sake,
Grieved I, when, as the hope-hour stroked its sum,
You did not come.
You love me not,
And love alone can lend you loyalty,
---I know and knew it. But unto the store
Of human needs divine in all but name,
Was it not worth a little hour or more,
To add yet this: Once you, a woman, came,
To soothe a time-torn man, even though it be,
You love me not. סשמאל]
נשלח ב-3/11/2005 06:49
Amshalom-
You are saying that the phenomenon of "marrying down" is (contrary to the conventional wisdom) in a certain way more common among women than men. You have observed that many women marry severely "damaged" men with an intention of helping them.
You have observed that this kind of thing is much more common among women than men. I think what you are saying here is true.
As I pointed out earlier, this phenomenon stands in contrast to the pattern generally observed through the generations where women tend to marry "up" in terms of social status and men tend to marry "down". This is, of course, in keeping with Chazal's advice, -Nechot darga venesiv itta.
Do you think there is any discernible difference between the sexes in terms of their pursuit of socially unsanctioned liaisons?
For instance, I find it interesting that whereas R. Amram Chasida was on the verge of being seduced by a zonah- a prostitute (presumably a woman of low social class) - Beruriah, in the well-known story- fell for an Adam Chashuv, a talmid of R. Meir.
BTW- The only mokor I know for the Beruriah story is Rashi in Avodah Zarah. Could you possibly tell me what the original mokor for that story is?
I know this is ranging somewhat far afield from the subject of the eshkol- ( I apologize)- but -I would very much appreciate any comments you might have on the Beruriah story.
נשלח ב-10/11/2005 09:54
Mar rav sherira
I don't think there is an extant mokor for the bruria story in safrut chazal although evidently rashi had one
kol tuv
נשלח ב-14/11/2005 13:51
וכידוע כבר דנו פה שהחזון איש לא ידע בת כמה אשתו ונשא אותה בכל זאת כי לא רצה לבייש אותה, ועל כן לא נולדו לו ילדים.
בגירסא חילופית החליט להתגרש ממנה והיא איימה לקפוץ לנהר אז נשאר עמה אבל לא קרב אליה מדין כיוון שנתן עיניו לגרשה
זה אני סבור השאלה המרכזית שעמה פתחו את השרשור. האם יש מקום כלשהו של שיקולי אי נעימות/פגיעה/חסד בלהתחתן עם בן הזוג.
ועל זה כל בעל נפש יזעק זעקה גדולה ומרה חלילה וחס! ולמרות שנשמע מכמה גדולי ישראל שבמקום כלשהו מכניסים שיקולים שכאלה, לא התקבלה דעתם ואסור שתתקבל דעתם בעניין זה.
מה גם שכמעט לבטח על כל חסד שיעשה בשעת הנישואין יהיה אכזריות אין קץ אף לבין הזוג לאורך שנות הנישואים ומבחינות רבות הוא עובר על תחרוש על רעך רע והוא יושב לבטח עמך
נשלח ב-28/12/2005 20:19
נישואין לשם שמיים קיימים לא רק אצל חסידים אלא גם אצל אנשים פשוטים.
נניח שאדם פשוט לא מרגיש שהוא רוצה להתחתן כרגע, ובכל זאת, מכיוון שיש מצוה, הוא מתחתן. אם נניח שהוא לא עשה זאת מתוך לחץ חברתי, הרי שאלה נישואין לשם שמיים.
האם ראוי לעשות זאת?
אם האישה תגלה שבעלה לא באמת רצה להתחתן איתה, אלא רק השתמש בה כאמצעי לקיום המצוה - האם זה לא יגרום לה נזק נפשי חמור?
אני חושבת שזו לא דוגמא טובה לעניין זה (למרות שכבר אמרתי באשכול הזה, או לפחות רמזתי, שאין לדעתי דוגמא טובה לנישואין מתוך חסד).
בדוגמא שלך, אין חסד כלל, ונראה לי שיש אפילו עבירה חמורה על "ואהבת לרעך כמוך", אם אין האיש הנדון אוהב את רעייתו כלל. ייתכן, שמבחינה הלכתית אין כאן רמיה ולכן גם לא מקח טעות של בת הזוג (אם לא אמר לה שהוא אוהב אותה או רוצה להתחתן איתה), אבל מבחינה אנושית, דומני שיש ויש.
מעבר לזה - המושג "לשם שמים" כפי שנדון כאן באשכול, כיוון דוקא לנישואין שאינם לשם קיום מצוות פו"ר, וקרוב יותר למושג "לשמה" (כלומר - שלא לשם השגת משהו, כולל צאצאים).
נשלח ב-28/12/2005 20:49
אני הגדרתי "לשם שמיים" כ "לשם קיום מצוה".
בכל מקרה, אני די מסכים איתך. נראה לי שמצוות הנישואין היא אחת המצוות היחידות שלא צריך לקיים "לשם מצוה".
האם אין התורה מצפה מאדם נישואין לשם מצוה בלא שתינתן לו אפשרות לחוות דעתו על המועמדת? [ כן, הוא יכול לקבל יריקה ]
נשלח ב-2/1/2006 21:48
ע"פ הפשט, מצוות ייבום היא מעין מצב של "פיקוח נפש", כי צריך להציל את זכרו של המת, ולכן לא מתחשבים ברגשותיהם של האח ושל האישה.
אבל ע"פ חז"ל נראה שיש מקום להתחשב גם בשיקולים מסוג זה, שהרי חז"ל פירשו את הפסוק "וקראו לו זקני עירו ודיברו אליו", שהזקנים צריכים לתת לו עצה טובה והגונה - האם לייבם או לא לייבם. והזקנים יכולים להתחשב גם בשיקולים רגשיים, אם נראה להם שיש לכך חשיבות.
