יש כאן משתתפים נכבדים שבאיזה אשכול שיהיה הם "מצליחים" לגלוש אל מה שמעונין להם ביותר - וזה האות על השקפתם הטהורה וחיפושם אחר האמת.
לענין
אי אפשר להכחיש את מציאותם של נגיעות, ואז אפשר להתמודד עמם עד כמה שיכולים. התורה לא דורשת ניקיון החלטי מנגיעות בענין איסור והיתר מפני שאי אפשר. כל אחד צריך לפעמים להחליט ברגע מה לעשות או לא לעשות, והתורה לא ניתנה למלאכי השרת. בעיבור שנה זה אפשר לבחור מי שאינו נחשד כ"כ לנגיעות כיון שזה אפשר, והוא נוגע לכל ישראל.
בענין גדול הדור - המעיין בחו"מ סימן ב' יראה שהדבר תלוי בהסכמיות ולא בחקירה.
_________________
אמת קנה ואל תמכור (ואשר ע"כ הוא כה "יקר")
נשלח ב-15/12/2008 10:45
ירוחם
<"כשאתה מביא מדרש! - בדיקה?">
בראשית רבה (וילנא) פרשה יז ד"ה ז
'' ... אמרה לו, למה במטמוניות, ואמר לה בתחלה בראה לו, וראה אותה מלאה רירין ודם הפליגה ממנו, חזר ובראה לו פעם ב'".
<"חוה המקראית היתה מדגם משוכלל?">
משוכלל יותר מהראשונה
מה היית מוסיף על השניה או גורע ממנה?
<"אדם קורא לאשתו נחש- חיויה- והיא דגם משוכלל? תמיהני? ">
אם הוא קרא לה נחש, אין זה אומר שהיה לה זנב.
<"מדרש מפורש- אדם הראשון ארמית פטפט">
הוא פטפט בארמית אך דיבר בלה"ק!
נשלח ב-15/12/2008 11:07
נישטאיך
זה הדגם המשוכלל??
שבת דף קנב . תנא: אשה חמת מלא צואה , ופיה מלא דם -
-
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/12/2008 11:05:28
מודה ועוזב
נשלח ב-15/12/2008 13:15
והכל רצין אחריה!
לא יכול להיות מודל כ"כ רע!
תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/12/2008 13:22:28
נשלח ב-15/12/2008 13:28
עוילם גוילם
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-18/2/2010 08:22
לא התעמקתי לחשוב בענין, אך אומר כמה הערות הצפות מלמעלה.
האם יתכן שאדם יפעל בכלל ללא "נגיעס" ? כל מהותו של האדם ה"אני" של האדם הוא נגיעה אחת גדולה.. ולדעתי כלל לא משנה אם ה"אני" הוא בעל תודעה דתית הרוצה - בהמלכת הא-ל בכל מאודו. או בעל תודעה חילונית רציונליסטית הרוצה - להנות מהעולם.
אדם בלי נגיעס כמת דמי. הדבר נכון גם ברמה הפסיכולוגית, כשם שאדם רוצה להצדיק את חייו פורקי העול, כך הדתי רוצה להצדיק את חייו המוקדשים והמנוזרים.
לפי דוקטרינת הנגיעס, כמה שהאידיאולוגיה חריפה ומליטנטית יותר, כך היא מקבלת חסינות לערעורים - מפני הנגיעה של מתנגדה. האם זה אומר שעלינו להפוך לטאליבנים או קתולים ?
ובמילים אחרות, אם כל היהדות היתה רק הדלקת נר חנוכה וסוכה. כל העולם היו כהיום יהודים, אף אחד אינו מתנגד לדברים של מה בכך. "הנגיעס" הם סיבה הגיונות ולגיטמית להפעלת המוח בכדי להפטר מחוקים מטרידים מעיקים ומחייבים.
נשלח ב-18/2/2010 10:12
למרכא טפחא
""הנגיעס" הם סיבה הגיונות ולגיטמית להפעלת המוח בכדי להפטר מחוקים מטרידים מעיקים ומחייבים "
בתורת המוסר הכוונה היתה הפוכה: להוסיף חוקים מטרידים מעיקים ומחייבים.
"אדם קרוב אצל עצמו"-
"אדם קרוב אצל עצמו מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט,
חיפוש הביטוי אדם קרוב אצל עצמו מופיע בתלמוד בדרך כלל בעדות, כביטוי לזה שלאדם יש סיבה (אינטרס) להעיד ולכן אסור לו להעיד. ביטוי זה בא לומר שלאדם יש קירבה לעצמו, כלומר האדם תמיד רוצה בטובתו שלו או בטובת קרוביו וחביריו ולכן כשיש דיון או דבר מסוים שנוגע לו או לחביריו אסור לאדם זה לשתתף ולקחת חלק בזה, מכיוון שיש לו סיבה להכריע את הדבר לטובתו או לטובת קרוביו. דוגמה לביטוי זה אנו מוצאים במסכת סנהדרין ט, ע"ב ששם מדובר על דיון בבית דין על אדם מסוים ויש עדות של אחד מקרובי משפחתו של הנידון- נפסק שם בגמרא שהאדם קרוב אצל עצמו והוא פסול לעדות מכיוון שהאדם תמיד ירצה בטובת קרוביו ולא ינסה לפוסלם ולכן אין הוא נאמן להעיד. "
תורת המוסר הניחה שכל אדם הוא פסול לעדות על עצמו.
ולכן דרשה מהאדם איטרוספקציה תמידית לגלות היכן חבוי אותו אינטרס זדוני שמנסה לחבל ב"לשמה" .
ולכן לשאלתו של פותח האשכול יש תשובה פשוטה :אין כל פלא שהחרדים חשדניים יותר מקבוצות אחרות מפני שהם חרדים יותר.כלומר נדרשים לרמה אחרת של קיום מצוות.
{הערה לשונית:אצל החרדים המילה אינטרס תורגמה ל"נגיעות"אבל באידיש זה מצלצל,כרגיל,הרבה יותר טוב:"נגיעס" (כמו שה"אידישע מאמע" נשמע הרבה יותר אותנטי מה"אמא היהודיה" הסתמי כל כך.)}
ובאשר לשאלתו של פותח האשכול :מה קורה במוח בשעת האיטרוספקציה המתישה הזאת ?בעיני ,מכל הפילפולים,היטיב לתאר זאת אידך גיסא כך::
"הרצון איננו נלחם בשכל רק באופן חזיתי, אלא גם משבש אותו, ועוטף את יצירי הדמיון במעטה של הכרה שכלית (במצבים קיצוניים - "שיטה של עבירה", בלשון המוסרניקעס). זוהי הנגיעה: פגיעה סמויה בכח שיפוטו של השכל, שנועדה להפכו למכשיר ביד הרצון."
ואגב לא קראתי את כל האשכולות כאן על תורת המוסר אבל בסיפור המטריה המעניין שהביא מיימוני מטרידה אותי השאלה האם כאשר יש שיקול של נסיעה חשובה שעשויה להועיל לעולם התורה ובתוך השיקול מסתתר שיקול אינטרסנטי של מטריה כן או לא -האם אין כאן שיקול דקדקני מטורף?(על אף העובדה שמטריה באותה תקופה לא עלתה 20 שקל)
