אין לי כח לתרגם עכשיו . הסיכום בקצרה הוא שהרעיון מקורו אצל האלכימאים והפילוסופים ההרמטיים . האזכור הכתוב הראשון של הרעיון הוא מהמאה ה3 . במשך ימי הביניים עד למאה ה17 השתמשו ברעיון הזה בצורות שונות וכו' וכו' .
לענ"ד יש להבחין בין מובנים שונים של הרעיון הזה .
1) כעיקרון מדעי , וזה מה שראינו גם אצל החוה"ל , שעל ידי הבנת אופן תפקודו של האדם , חיבור חלקיו , הרכבת אבריו וכו' נוכל גם להבין על ידי אנאלוגיה את היקום בכללו . יתכן שזה קשור לתפיסה האריסטוטלית שאין הטבע בורא דבר לבטלה . אבל העולם נתפס כאן לא רק כאורגניזם אלא כאדם ולכאורה זה בא לומר שיש גם שכל המובנה לתוך הטבע .
2) כעיקרון מאגי , שעל ידי ההקבלה בין חלקי האדם לחלקי העולם ניתן לשלוט על כוחות הטבע או להיפך להמשיך רפואות לאיברי האדם על ידי חלקי הקוסמוס המקבילים להם .
3)רעיון אדם קדמון של האריז"ל שיש לבדוק את הקשר שלו לנושא .
4)הפירוש הקבלי/חסידי על הפסוק מבשרי אחזה אלוק שהאדם משיג ופועל בעולם הספירות על ידי המדות המקבילות שמתקיימות בו .
נשלח ב-13/6/2004 21:51
מציץ,
סיכמת יפה.
אך מה הי' ההשקפה החזלית בענין, לשם מה השתשמשו הם עם הרעיון?
למיטה ידיעתי מבשרי אחזה רק מבטה שהאדם משקף אל נכון את העולמות העליונים בהיותו חלק משלשלת ההשתלשלות. אך עיקרון ההפשעת האדם על עולמות עליונים הוא רעיון אחר.
נשלח ב-14/6/2004 14:30
לדעת א' א' אורבך (חז"ל - פרקי אמונות ודעות, ע' 206 ואילך) מזהה את ראיית האדם כעולם קטן כבר במימרת ר"י הגלילי שצויינה לעיל, וכן ציין לדרשה דומה אצל פילון.
לטענתו:
"...קשה למצוא בדברי פילון מסורת מיסטית עברית...והדימויים שלר"י הגלילי אין להם אופי מיסטי. מגמתם היא רק להבליט את המופלא שביצירת הוולד והתרקמותו ברחם אמו".
כך, שנראה שלשיטתו המשמעות המיסטית של הדימוי אכן מקורה בתקופה מאוחרת יותר.
