ממללא,
לענ"ד, אדם הרואה עצמו כחלק מחברה/תרבות מסויימת, עליה יש לו השגות, ושאת קשייה ובעיותיה הוא כואב, צריך לעשות מעשה (גם דיבור והתראה הם מעשה מסוג מסוים). אני מצטערת שאתה מיואש, ומקווה שתצליח להתגבר ולאזור כח כדי להמשיך ולעסוק בתיקון.
לעניין עצמו -
נדמה לי, כי אנשים פרטיים רבים, ממכרי, מצליחים להתמודד באופן משמעותי, מורכב ובוגר עם המתח אותו אתה מתאר. נכון, הם אינם שייכים לתנועה כלשהי ואינם מפרסמים ברבים מצע אידיאולוגי מפורט, אבל הם חיים בתוך קהילות שונות, מגדלים ומחנכים ילדים, ואני מקווה שגם משפיעים על סביבותיהם. לטעמי, זה פתח לתקווה.
|
|
