| נשלח ב-17/6/2004 08:12 |
 |
| |
בעינין חיוב הדלקת נרות שבת
השלום והברכה לחברי הפורום
שמחה גדולה לי להיות שותף פה
החיוב של נשים בשבת הוא מדין שמור וזכור - כל שישנו
בשמירה חייב בזכירה , והוקשו ללא תעשה כל מלאכה
ובאמת החיוב בהדלקת נר שבת הוא גם על הבעל ,
והתירוץ שהאשה מדליקה , מכיוון שהיא כיבתה נרו של עולם
בפרק ל' הרמב"ם אומר : הדלקת נר - מדין " כבוד שבת "
ובפרק ה' הרמב" אומר : הדלקת נר מדין " עונג שבת "
ולהלכה נפסק שהחיוב הוא מדין שתי הצדדים
בתשובת ר"ע איגר בסימן א' " נשים פטורות ביו"ט מדין
כבוד ועונג " היות ויו"ט הוא מצוות עשה שהזמן גרמא-
נשים פטורות .
לפי זה יוצא שביו"ט נשים פטורות מהדלקת נר ...
אשמח מאוד לראות את תשובותיכם
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 08:20 |
|
| |
מנין בכלל המקור להדלקת נר ביום טוב? כמיטב זכרוני בגמרא מדובר על חובה בשבת ועל מנהג ביום כיפור.
ואולי נר של יום טוב הוא גם מדין שמחה שאשה חייבת בה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 09:51 |
|
| |
אכן לפי דעת הרמב"ם יוצא שאין חיוב להדליק נר ביו"ט. ואכן בתימן, בה הרבה מנהגים היו לפי דעת הרמב"ם, היה המנהג שלא היו מברכים על נר יו"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 10:16 |
|
| |
לפי זה יוצא שנקודה עיקרית בנר שבת, פרט לכבוד ועונג, היא תגובה לצדוקים/קראים, וביום טוב שגם לדעת הצדוקים מותר להדליק אש, אכן לא תקנו הדלקה.
תוקן על ידי - אריק123 - 17/06/2004 10:17:21
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 10:25 |
|
| |
איך זה יוצא? הטעם שלא תקנו להדליק נר יו"ט יכול להיות פשוט משום שאם יתעורר הצורך ידליקו נר ביו"ט עצמו (ולא חששו שלא תמצא אש להדליק ממנה בכל האזור).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 10:28 |
|
| |
בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן כז מביא מחלוקת הפוסקים לגבי נר של יו"ט.ומעיר על פסקו של מהרי"ץ לגבי התימנים.ודוחה את דבריו.(אם כי יש להשיב על דחיותיו)
אבל הקושיא שנשאלה כאן תישאל לפי הסוברים כדעת הירושלמי שיש מצוה להדליק נר ביו"ט.ואם כפי דעת הגרע"ק איגר שהן פטורות מכבוד ועונג ביו"ט.למה בכלל שידליקו.?ואם ידליקו למה לברך? ועוד שמהפוסקים נראה שהכוונה ביו"ט אינה משום שלום בית דהיינו באור של הנר,אלא משום מצוות החג.אם כן זהו רק מדין כבוד ועונג עצמי.והדרא קושיא לדוכתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 10:28 |
|
| |
שלום עליך וברוך הבא
עיקר הנימוק להדלקת האשה את הנר, משום שאשה שייכת אל ענייני הבית, יותר מהאיש. ומה"ט גם אחראית באופן טבעי על הפרשת חלה. וטעם זה מספיק גם את"ל שאין עיקר החיוב עליה [מה גם שלגופו של עניין המסקנה שהעלית מרעק"א אינה פשוטה].
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 11:34 |
|
| |
יצחק_יונתן
הדיון אינו על אפשרות ההדלקה, אלא על חובת ההדלקה.
(אכן רבים נוהגים להדליק נרות יו"ט בלילה לפני הסעודה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 11:38 |
|
| |
מה שאמרתי הוא שכיוון שיש אפשרות להדליק אחר שחשכה, אין צורך לדאוג לנר מוכן מבעוד יום, ולכן לא תקנו חובת הדלקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 11:49 |
|
| |
א. רמב"ם הל' יום-טוב פ"ו הט"ז:
כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה, כך כל ימים טובים שנאמר "לקדוש ה' מכובד" (ישעיהו נח,יג), וכל ימים טובים נאמר בהן "מקרא קודש" (ויקרא כג,ז-לו); וכבר ביארנו הכיבוד והעינוג בהלכות שבת.
http://www.mechon-mamre.org/i/3406.htm
ב. רמב"ם פירוש המשניות קידושין א' ז':
...אבל מצות עשה שהנשים חייבות ומה שאינן חייבות בכל הקפן, אין להן כלל אלא נמסרים על פה והם דברים מקובלים. הלא ידעת שאכילת מצה ליל פסח, ושמחה במועדים, והקהל, ותפלה, ומקרא מגלה, ונר חנוכה, ונר שבת, וקדוש היום, כל אלו מצות עשה שהזמן גרמה, וכל אחת מהן חיובה לנשים כחיובה לאנשים.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/ptor-2.htm
|
|
|
|
|
