ביהמ"ש המחוזי קבע: אנטנות סלולאריות המוצבות בגגות הבתים טעונות היתר בניה
עפ"א 080217/06 יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה- גב' יעל גרמן ואח' נגד סלקום ישראל בע"מ ואח'
ביהמ"ש המחוזי ת"א דן בתיק זה בחמישה ערעורים שונים שעניינם אחד הוא: האם פטור מהיתר בניה להקמת מיתקן גישה אלחוטית, לפי סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, חל גם על מיתקן גישה אלחוטית המשדר בשיטה הניידת והפועל במערכת רדיו טלפון נייד. שאלה נגזרת מסוגיה זו היא מה דינו של הציוד הנלווה שהתקינו החברות הסלולאריות בחדרים נפרדים בתוך המבנים שעל גגם מותקנות האנטנות הללו. ביהמ"ש המחוזי נדרש לסוגיה לאחר שערכאות קודמות נקטו שתי גישות שונות. שלושה ערעורים הוגשו נגד צווי הריסה של אנטנות סלולאריות. ערעור נוסף הוגש נגד הרשעתו בפלילים של בעל דירת גג בעבירות של בניית מיתקן ללא היתר.
ביהמ"ש המחוזי ת"א דחה את הערעורים וקבע כי אין להחיל את סעיף 266ג לעניין התקנת מתקנים סלולאריים כנ"ל. סעיף 266ג מעניק פטור מהיתר בניה ל"מיתקן גישה אלחוטית", סעיף 27א לחוק הבזק מגדיר את גודלו של המתקן (80*50*30) ואת השימוש בו - "לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה". ביהמ"ש קבע כי המתקן כולו צריך לעמוד בגודל הנ"ל, מה שלא קורה במקרה של אנטנות הסלולר שלהם נלווה ציוד הממוקם בתוך הבניין והכולל את המשדר, המקלט וכרטיסי הערוצים. ביהמ"ש קבע כי בפיצול המתקן חברות הסלולר "יצרו למעשה פיקציה". לסיכום קופסת האנטנה הממוקמת על הגג מהווה תוספת חיצונית לבניין המצריכה היתר בניה.
ביהמ"ש דחה את טענותיו של בעל הדירה לפיהן לא הוכח כי הוא מחזיק הנכס עליו הוקמה האנטנה. דו"ח הפקח קבע כי האנטנה ממוקמת בדירה 25. הן דירה זו והן הגג הן בשימושו ובבעלותו החלקית או המלאה של המערער ע"פ נסח רישום ותשלומים לעירייה. משכך די בהוכחת זיקתו של מבצע אחד על מנת להרשיעו בעבירה ואין הכרח להאשים את כל בעלי הזכויות בגג.
