| נשלח ב-18/9/2008 17:31 |
 |
| |
הבנק התרשל? הבנק יפצה. לא להתייאש!
|
ביהמ"ש: הבנק הבינלאומי ניפק ערבות פגומה ויפצה בשל אובדן סיכוי להתמודד במכרז
חברת גביש קבלני חשמל סיפקה לעיריית הוד-השרון שירותים שונים, עד שהעירייה פרסמה מכרז בהיקף של מיליון שקל  גביש התמודדה בו, אך הצעתה נפסלה משום שהערבות הבנקאית שצירפה להצעה היתה פגומה
נועם שרביט / גלובס
17/9/2008
בית משפט השלום בתל-אביב חייב את הבנק ה בינלאומי לשלם פיצוי של למעלה מ-130 אלף שקל לחברה שנפסלה מלהתמודד במכרז, בשל ערבות בנקאית פגומה שהנפיק לה.
חברת גביש קבלני חשמל עוסקת בתחום עבודות החשמל וסיפקה לעיריית הוד-השרון שירותים שונים, עד שהעירייה פרסמה מכרז בהיקף של מיליון שקל. גביש התמודדה בו, אך הצעתה נפסלה. זאת, משום שבערבות הבנקאית שצירפה נכתב שניתן לממשה רק ביום 23.2.05 - במקום שניתן לממשה במשך 3 חודשים עד למועד זה, כפי שנדרש במכרז.
באמצעות עו"ד ברי רוזנטל טענה החברה לרשלנות הבנק, וכן כי לאור פסילת ההצעה הזוכה היא אמורה היתה לזכות במכרז, שכן הצעתה היתה השנייה במחיר. הבנק לא התכחש לטעותו אך טען, באמצעות עו"ד דותן צור, כי הבעלים והמנכ"ל של גביש אישר בכתב-ידו שנוסח כתב הערבות מוסכם עליו, ולכן החברה מנועה מלהעלות טענות בעניין הנוסח.
ביקורת על הבנק
השופטת תמר אברהמי קבעה כי חתימת מקבל הערבות על הנוסח "הנני מאשר קבלת מקור כתב הערבות ומסכים לניסוחו", אינה מסירה מעל כתפי הבנק את האחריות הבסיסית המוטלת על כתפיו.
עם זאת, הוסיפה, היו פגמים בהתנהלותה של גביש שבאורח תמוה לא פנתה לבנק מיד כשנודע לה על פסילת הצעתה בשל הפגם בערבות, אלא עשתה כן רק לאחר שבית המשפט דחה עתירתה נגד הכרזה על ההצעה השלישית כזוכה.
השופטת ציינה כי אמנם לבנק לא היה סיכוי רב להצליח לשכנע את העירייה לאפשר לו לתקן את הערבות, וזאת לנוכח הפסיקה המחמירה בנושא פגמים בערבות, אולם "ראוי היה לפחות לנסות ולהעמיד את הדבר במבחן".
היא פסקה פיצוי בסך 120 אלף שקל בגין הסיכוי להתמודד במכרז, תוך שקבעה שהיו לגביש "סיכויים של ממש" לזכות בו; 1,800 שקל בגין רכישת מסמכי המכרז, ביול ועמלות; ו-10,000 שקל בגין העתירה שהגישה בנושא.
השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הבנק, ש"התעקש לנהל הליך מלא, סירב לכל פשרה, קרא לתביעה זו הליך 'בשיטת מצליח', טען כי לא הוכח שהוגשה כלל הצעה מאת גביש במכרז (!)" וחיפש כל דרך להתנער מתשלום פיצוי על מחדלו. (ת.א. 56067/06).
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2008 14:20 |
|
| |
יש לי שאלה למומחים דכאן.
עושה רושם שלפעמים השופטים מתרגזים על צד כלשהו, נניח על התביעה, או בנד"ד על הבנק שלא התייחס ברצינות לתביעה, ואז הם ממצים עמו את חומר הדין, כשעושה רושם שיש כאן איזה קנס או היבט אמוציונלי. האם נכונה הרגשתי זאת? נראה שלפעמים הצד השני נהנה מההפקר, כאילו דחיית התביעה בגלל פגם במסמכים הינה עונש לתביעה ופרס לנתבע, שבגלל רשלנותה של התביעה יזכה בדין (לא בנד"ד).
לענ"ד זה הפשט האקטואלי ב"סתום פיות משטיננו ומקטרגנו". אולי לנו לא מגיע, אבל להם לא מגיע לזכות.... (מעבר לכך שגערה של שופט בתובע, עלולה לבלבל אותו לגמרי...).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 05:48 |
|
| |
כה אמר השופט דוד חשין (שמעתיו במו אזניי):
כללי הפרוצדורה נועדו לשמש את השופט החכם שעיניו בראשו לעשות משפט צדק.
לעתים, יש עו"ד אחד המקפיד מאד על הפרוצדורה, ועומד על שורת הדין בכל פספוס פרוצדורלי קל של הצד שכנגד.
ואז, כשהוא עצמו 'מחליק' פעם אחת, לזה מחכה השופט, כדי לעשות צדק פואטי.
אינני מדייק בדיוק במילים שהשתמש, אבל זה בדיוק נמרץ תוכן דבריו.
ויש שני חלקים: האחד כללי, שימוש בפרוצדורה כדי להגיע לתוצאה הרצויה. למשל, אם מדובר בבנק שנהג לא יפה, ואח"כ מנסה להוציא אדם מביתו. בית המשפט ינסה לעשות צדק, ולהשתמש בכל האמצעים הפרוצדורליים כדי להקשות על הבנק. ולהפך.
החלק השני, הוא פרטי, כאשר נעשה שימוש דווקני ומעיק בכללי הפרוצדורה, אז במסגרת המשפט, ישתמש בזה השופט נגדו. אבל תוך השתדלות שלא לפגוע בתוצאה הסופית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 05:49 |
|
| |
ולטעמי, יש בזה אכן לימוד לימי הדין: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה.
ולא לפנים משורת הדין.
כה אמר הג"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א (שמעתיו במו אזניי):
אם ננהג אנחנו לפנים משורת הדין, אז נוכל לבקש שנכתב ונחתם לשנה טובה, לפחות בערוץ הרחמים ולפנים משורת הדין.
שהרי על פי שורת הדין, "לא יזכו בעיניך בדין". אפילו לא המלאכים.
"מרום, אם עצמו פשעי קהלך נא שגבם מאוצר המוכן בזבולך
עדיך לחן חנם באים אליך לשמוע אל הרנה ואל התפלה"
שנכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה בתוך כל עם ישראל כולו.
תוקן על ידי י_רוזנבלום ב- 05/10/2008 5:53:16
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 05:58 |
|
| |
לגופו של הליך, מיקור החוץ של השירותים המשפטיים בבנקים, משקף גישה חדשה של חברות בכלל, שהיעוץ המשפטי הינו ענף יצרני. ולכן, הולכים לפי סטטיסטיקות, המחייבות פניה לבית משפט במקרים רבים, גם גבוליים, כשבד"כ הסיכון נמוך מהסיכוי לזכות אפילו בפשרה.
דבר זה גורם לעתים להמשך הליכים גם כשהסיכוי נמוך. כי הראיה היא רחבה, מעבר למקרה הפרטי.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
