הסתדרות אגו"י אינה ארגון דמוקרטי
[21] כלל שופטי בית הדין הארצי בפסק דין עמית סברו, כי תנאי להכרה בארגון עובדים הוא שהארגון יהא בעל מאפיינים דמוקרטיים. דרישה זו אומצה בבג"ץ עמית כדלקמן:
"ארגון המנוהל על ידי אנשים שלא נבחרו לתפקידם על ידי חברי הארגון, אלא הם מינו את עצמם או מונו על ידי אחרים, אינו יכול להיחשב ארגון עובדים".
מאפייניו הדמוקרטיים של הארגון צריך שיבואו לידי ביטוי, בין היתר, בקיומן של בחירות למוסדות הארגון בהן ישתתפו כל תקופת זמן קצובה כלל חבריו. נציגי ארגון העובדים ומוסדותיו, אמונים על ייצוג העובדים חברי הארגון כלפי מעסיקיהם או כלפי רשויות המדינה. סמכותם של נציגי הארגון לפעול לייצוג חברי הארגון, מקורה בבחירתם על ידי ציבור חברי הארגון בכללו.
.....
ולענייננו. הוכח באופן ברור בהליך זה, כי הסתדרות אגו"י אינה מקיימת אורח חיים דמוקרטי במוסדותיה. בחירות למוסדות הסתדרות אגו"י לא נערכו מאז שנת 1953. טענותיה של הסתדרות אגו"י בדבר קיום בחירות בשנת 1989 נטענו בעלמא ונציג הנהלת הרשת שהופיע בועדת הכנסת ביום 10.7.2007 אישר בדבריו כי בחירות למוסדות הארגון התקיימו רק בשנת 1953. ויודגש, אפילו נכונה הטענה בדבר קיום הליך בחירות אחרון בשנת 1989, אין בכך כל רבותא נוכח פרק הזמן בן כעשרים שנה בו לא נערכו בחירות אף לשיטתה של הסתדרות אגו"י. זאת ועוד, בעלי התפקידים בהסתדרות אגו"י הם ממונים ולא נבחרים; עובדות החברות בארגון לא הורשו להשתתף או להיבחר בבחירות למוסדות הסתדרות אגו"י; לא הוגשו מסמכים המצביעים על התכנסות הועידה הארצית של הארגון בשנים האחרונות, אם בכלל, לא הוצגו ראיות לבחירת מועצה ארצית, לא הוצגו ראיות לבחירת יושב הראש המכהן של הסתדרות אגו"י כיום ונראה שמדובר ביו"ר ממונה.
עולה אם כן, כי טענותיה של הסתדרות אגו"י בעניין מאפייניו הדמוקרטיים של הארגון אינן תואמות את המתרחש בפועל בחיי הארגון. אכן, למראית עין, כולל תקנון הסתדרות אגו"י את מכלול ההוראות הנדרשות לשם קיום ארגון דמוקרטי למהדרין. דא עקא, וסעיפי התקנון המשווים אופי דמוקרטי לארגון וקובעים מנגנוני בחירות למוסדותיו, לא באו לידי יישום הלכה למעשה בחייו של הארגון. במצב דברים זה, אין מנוס מן המסקנה כי מדובר בדמוקרטיה "על הנייר" ובהוראות תקנון שהן בבחינת "אות מתה".
הסתדרות אגו"י היא "ארגון מטעם"
[22] תפקידו של ארגון העובדים הוא בראש ובראשונה להגן על ענייניהם של העובדים בדרך של משא ומתן קיבוצי אל מול המעסיק. עצמאותו של ארגון העובדים והיותו נקי מהשפעת המעסיק, נדרשת על מנת להבטיח שהארגון יפעל באופן מיטבי להגנה על צרכיהם של העובדים ולא יהא מצוי במצב של ניגוד עניינים בפעילותו. ארגון הנמצא בשליטת המעסיק או נתון באופן זה או אחר תחת השפעתו, יתקשה למלא תפקידו נאמנה ולדאוג לטובתם וצרכיהם של העובדים בלא פניות. עצמאות ארגון העובדים היא, איפוא, היבט משמעותי של חופש ההתאגדות.
....
הפסיקה קבעה, איפוא, כי די בכך שקיימת אפשרות ממשית שהארגון יושפע במילוי תפקידו מניגוד עניינים, ואין צורך להצביע על השפעה בפועל של המעסיק על ארגון העובדים. .
בכל הנוגע למעורבותם של מנהלים בהתארגנות העובדים נאמר בפסק דין נותב, כי אין מקום למעורבותם של מנהלים בכירים או מנהלים בדרגי ביניים בהתארגנות העובדים, ואין מקום שמנהל בכיר יצטרף לאחד הארגונים. מאוחר יותר, בפסק דין עדרבי , נדונה בהרחבה סוגיית "הנאמנות הכפולה המובנית" של מנהל או מנהל בכיר שהוא גם בעל תפקיד (להבדיל מחבר) בארגון העובדים. באותה פרשה נדון עניינה של הגב' עדרבי שכיהנה בו-זמנית כחברת ועד העובדים במשרד הביטחון וסגנית יושב ראש ועד העובדים וכראש היחידה לשירותי מינהל באגף הבינוי במשרד הביטחון.
.....
בעניין עדרבי עמדנו על כך, שבחירתו של מנהל או מנהל בכיר במפעל כבעל תפקיד בארגון עובדים, עלולה להוות פגיעה בחירות ההתארגנות של כלל עובדי המפעל. לפיכך, יש הצדקה לאסור את כפל התפקידים, חרף הפגיעה בחופש ההתארגנות של בעל התפקיד. אמות המידה לבחינת האפשרות הממשית לקיומו של ניגוד עניינים במקרה של מנהל או מנהל בכיר הממלא תפקיד בארגון העובדים, נקבעו בפסק דין עדרבי כך:
"מדובר בבדיקה משולבת של שני הפרמטרים: ככל שמדובר במנהל בכיר, אפשר שאף עיסוק בכח אדם בהיקף קטן יחסית יקים אפשרות ממשית לקיומו של קונפליקט ה"נאמנות הכפולה" ולניגוד עניינים; בדומה, גם אם מדובר במי שעיקר עיסוקו במשאבי אנוש, יתכן שאף אם הוא מנהל בדרג הביניים, תקום לגביו אפשרות ממשית לניגוד עניינים כאמור".
[23] ולענייננו. הראיות שהניחו הצדדים לפנינו מצביעות על כך, שבעלי תפקידים בכירים הסתדרות אגו"י מכהנים בו זמנית גם בתפקידים בכירים ברשת הגנים או בחינוך העצמאי.
ראשית, אחד מחברי הוועד הפועל בהסתדרות אגו"י, הרב זאב רוזנברג, משמש כמנהל בית ספר בחינוך העצמאי וכאחד ממנהלי רשת הגנים. דברים אלה אושרו על ידי בא כח הסתדרות אגו"י בדיון שנועד לפנינו ביום 1.11.2007 , אף כי לטעמו העובדה שאותו חבר ועד פועל אינו משתתף בדיונים הקשורים לרשת הגנים די בה כדי למנוע את ניגוד העניינים במילוי תפקידיו. הודעתה של הסתדרות אגו"י לבית הדין בחודש דצמבר 2007 על פרישתו של הרב רוזנברג מרשת הגנים לא נתמכה בראיות, ארגון גננות חרדיות טען שאין בה ממש, והטעים, כי הרב רוזנברג ממשיך לכהן בכפל תפקידיו. לפיכך, לא מצאנו בהודעת הסתדרות אגו"י די כדי לרפא את ניגוד העניינים המובנה הטמון בכפל תפקידיו של הרב רוזנברג.
שנית, הרב קרלשטיין, הנושא בתפקיד הבכיר ביותר בהסתדרות אגו"י, משמש גם כמנהל בית ספר בחינוך העצמאי, עובדה שיש בה משום ניגוד עניינים לתפקידו כיו"ר הארגון.
הזיקה בין הסתדרות אגו"י לבין הנהלת רשת הגנים מוצאת ביטויה גם בהעדר פעילותה של הסתדרות אגו"י במישור יחסי העבודה אל מול הרשת. בהקשר זה יש ליתן משקל לעובדה שהסתדרות אגו"י לא חתמה על הסכם קיבוצי עם רשת הגנים מאז ייסודה של הרשת. זאת, חרף העובדה שמאז שנת 2003 נוקטת רשת הגנים בהליכים שונים בהם גלומה פגיעה משמעותית בהעסקתן של גננות הרשת או בתנאיה. בתוך כך, נקטה הרשת בהליכים לסיום העסקתן של הגננות הוותיקות ולהפחתת שכרן של יתר הגננות. זאת ועוד, הרשת הפחיתה באופן חד צדדי את ויתקן של גננות שצברו וותק של 25 שנה, ל – 12 שנים, על כל המשתמע מכך מבחינת הפגיעה בשכרן ובתנאי העסקתן. לא הובאו לפנינו עדויות לכך שהסתדרות אגו"י עמדה בעניינים אלה לימינן של גננות הרשת. היפוכו של דבר. התרשמותנו היא, שהסתדרות אגו"י הסכימה "בשתיקה" או במסגרת שיחות עם מנהלי הרשת לפיטורי הגננות הוותיקות ולהורדת שכרן של כלל הגננות.
מעוררת תהייה אף העובדה שרשת הגנים קיבלה החלטות שיש בהן משום סיוע ל"מאבקה" של הסתדרות אגו"י בהקמתו של ארגון גננות חרדיות. כך בין היתר, הרשת העבירה בראשית שנת הלימודים תשס"ח את הפעלת גניהן של מספר גננות שהן "הרוח החיה בארגון גננות חרדיות" לידי הרשות המקומית.
חוסר עצמאותה של הסתדרות אגו"י באה לידי ביטוי גם בדבריו של ח"כ אברהם רביץ במסגרת דיון בועדת החינוך של הכנסת, כך: "יש ועד גננות אבל הוא ממש לא יעיל והוא לא יכול להיות יעיל בהגדרה מכיוון שהן יישמעו לפסקים שיביאו להן ושלא בהכרח יגנו על האינטרסים שלהן. לא יקרה פעם אחת אפילו שוועד הגננות יכריז על שביתה והוא לא יכול לעשות זאת. לכן מתנדבים ומתנדבות כמו שלי [ח"כ שלי יחימוביץ' – ס.א] ועורכת הדין ענת שני, יש לכן תפקיד בלתי רגיל בנושא הזה".
כללם של דברים בפרק זה: הזיקות בין הסתדרות אגו"י לבין רשת הגנים כפי שעמדנו עליהן, בהצטברותן, מביאות לכלל מסקנה כי הסתדרות אגו"י הינה "ארגון מטעם" הנהלת הרשת. זאת, נוכח ניגוד העניינים המובנה בתפקידיהם של כמה מבכירי הארגון, ונוכח העדר עדות לפעילותו של הארגון במישור יחסי העבודה, חרף צעדים דרסטיים בהם נקטה הרשת שכללו פגיעה בהעסקתן של הגננות או בתנאיה.
הסתדרות אגו"י אינה ארגון עובדים אותנטי
[24] לצד רשימת הקריטריונים שקבעה הפסיקה לעניין ההכרה בארגון עובדים, אימץ השופט זמיר בבג"ץ עמית מעין "קריטריון רוחב" שמטרתו לחשוף את מהותו האמיתית של הארגון. מדובר בקריטריון שנועד לחדור את מעטה הסממנים הפורמליים של ארגון עובדים ולעמוד על פועלו של הארגון בחיי המעשה. כמו בתחומי משפט אחרים, כך גם בכל הנוגע להגדרתו של ארגון עובדים, שמו של הארגון אינו קובע את מהותו. משמעות הדברים היא, כי לצד בחינת הסממנים להכרה בארגון עובדים בהיבט "הפורמלי"-"טכני", יש לברר אם הארגון המציג עצמו כ"ארגון עובדים" הוא ארגון עובדים אמיתי על פי מהותו, ומקיים הלכה למעשה את תנאי ההכרה שקבעה הפסיקה.
בהקשר זה, עמד השופט זמיר על שני מצבים אפשריים, בהם חרף העובדה שהארגון מילא אחר התנאים הפורמליים להכרה בארגון עובדים, אין לראות בו ככזה. האפשרות הראשונה, עניינה ב"ארגון מתחזה". מדובר בארגון המעמיד פני ארגון עובדים, אולם הוא נועד לשרת מטרה זרה.
האפשרות השנייה, עניינה ב"ארגון נכשל" – מדובר בארגון שכוונותיו רצויות אך הדברים אינם באים לידי ביטוי בחייו של הארגון. כך למשל, כותב השופט זמיר,
"אם הארגון אינו פעיל במישור יחסי העבודה הקיבוציים, או אם אינו מקיים בחירות למוסדות הארגון, יהיה הטעם לכך אשר יהיה, זהו ארגון נכשל".
עוד בעניין זה קבע השופט זמיר דברים אלה:
"אפשר שארגון, אף כי אינו פסול מבחינה סובייקטיבית, יהיה פסול מבחינה אובייקטיבית. משמע, אף שהארגון מבקש להיות ארגון עובדים אמיתי, וכך הוא רואה את עצמו, בפועל אין הוא מקיים את התנאים הנדרשים לצורך זה. שהרי התנאים הנדרשים לצורך זה הינם, בעיקר, לא דברים שבלב, אלא עניינים שבעובדה. כך, כאמור, צריך שהארגון יהיה ארגון של קבע, שרוב חבריו יהיו עובדים שכירים, שיקיים משטר של דמוקרטיה פנימית, ושיהיה פעיל במישור של יחסי עבודה קיבוציים. בכל אלה אין די בהצהרת כוונות. צריך שהם יהיו מציאות בשטח. לכן, תנאי הכרחי הוא שלארגון יהיה תקנון המחייב בחירות תקופתיות למוסדות הארגון, אך אין זה תנאי מספיק. בנוסף לכך כתנאי להכרה, צריך שמוסדות הארגון יהיו בפועל מוסדות נבחרים".
בענייננו. הסתדרות אגו"י נוסדה לפני למעלה מ – 50 שנה. שנות קיומו של הארגון מאפשרות לבית הדין להשקיף על פועלו ולבחון האם הוא ממלא נאמנה את תפקידו כמגן על ענייניהם של העובדים כלפי מעסיקיהם. כאמור, לא מצאנו עדות לכך שהסתדרות אגו"י פעלה להגנה על עניינן של גננות הרשת שעמדו בפני פיטורים והפחתות שכר ניכרות; הסתדרות אגו"י לא חתמה על הסכם קיבוצי עם רשת הגנים מאז ייסודה, לא נקטה באמצעים ארגוניים כלשהם ולא הכריזה על סכסוך עבודה כאמצעי להשגת מטרותיה ; לא הובאו ראיות לקיומם של הליכים משפטיים בין הסתדרות אגו"י לבין הרשת; הסתדרות אגו"י לא דרשה שהגננות תבוטחנה בביטוח פנסיוני אף שהן צורפו לקרנות פנסיה רק בשנים האחרונות.
זאת ועוד, הגב' יהודית קליין צירפה לתצהירה בהליך לפנינו פרוטוקול מדיון שהתקיים בפני בית הדין האזורי בעניין פיטוריה של אחת הגננות חברות ארגון גננות חרדיות במסגרת תוכנית ההבראה המיושמת ברשת . במסגרת אותו דיון, השיב יו"ר הסתדרות אגו"י לשאלות באת כח התובעת כך:
"ש. אתה מכיר את המבקשת? [המועמדת לפיטורים – ס.א]
ת. מרחוק לא מקרוב.
ש. האם שוחחת עימה?
ת. לא
ש. האם היתה אסיפה של הסתדרות אגודה, המשיבה 2, לעובדים שיש כוונה לפטרם?
ת. בשנה האחרונה לא
ש. האם פניתם לעובדות שיש כוונה לפטרן בבקשה לקבל נתונים לגבי מצבן?
ת. לא
ש. אתה יכול לתאר את שלבי המשא ומתן לגבי שמות המפוטרות?
ת. אנו נכנסנו לנושא אחרי תקופה שרשת הגנים עמדה...
ש. האם המו"מ בינך לבין הרשת התנהל בדרך של פגישות?
ת. פגישות במשרד החינוך ושיחות טלפונים. אין פרוטוקולים של הישיבות גם אין רשימות של שיחות טלפון.
והדברים מדברים בעד עצמם.
תצהירה של הגב' יהודית קליין מלמד אף על כך שנציגי הסתדרות אגו"י לא נכחו בשימוע שנערך לה עובר לפיטוריה .
כללם של דברים בפרק זה: הסתדרות אגו"י אינה ארגון עובדים אותנטי, והתנהלותה כלפי רשת הגנים מצביעה על כך שמדובר ב"ארגון נכשל".
הצטרפות רצונית לארגון
[25] במשך עשרות שנות קיומה של הסתדרות אגו"י, ועד להגשת עתירתו של ארגון גננות חרדיות לפנינו, גננות הרשת לא הצטרפו מרצונן להסתדרות אגו"י. עדויותיהן של הגננות מלמדות, כי הנהלת הרשת ניכתה באופן אוטומטי משכרה של כל גננת חדשה דמי חבר להסתדרות אגו"י.
הלכה פסוקה היא, כי תנאי להכרה בארגון עובדים הוא, שהחברות בארגון תהיה רצונית. יסוד הרצוניות צריך שיבוא לידי ביטוי גם בשלב ההצטרפות לארגון וגם בשלב הפרישה ממנו. בפרשת אגודת העובדים הבכירים בפז (להלן: פרשת העובדים הבכירים בפז) נאמרו לעניין זה דברים אלה:
"הוולונטריות של החברות היא יסוד למערכת יחסי עבודה במשטר חופשי, היא ביסודה של ההתארגנות בישראל, והיא ביסודה של התארגנות בכל אותן המדינות אשר אישרו את שתי אמנות העבודה הבינלאומיות הנוגעות לעניין (אמנה מס' 86 ואמנה מס' 97)".
לאחר הגשת התביעה, ובמהלך הדיון לפנינו, שלחה הסתדרות אגו"י טפסי הצטרפות לכלל גננות הרשת. מהלך זה הניב הצטרפות של 293 מתוך 443 גננות הרשת להסתדרות אגו"י.
הסתדרות אגו"י אינה ארגון עובדים ואינה ארגון העובדים היציג של גננות הרשת
[26] תוצאת הדברים עד כה: הסתדרות אגו"י אינה ארגון עובדים ואין לראות בה ארגון העובדים היציג של גננות הרשת. זאת, מאחר והסתדרות אגו"י אינה מגשימה ערכים של שוויון בין המינים; היא ארגון לא דמוקרטי; היא ארגון "מטעם" הנהלת הרשת; והיא אינה ארגון עובדים אותנטי.
ארגון גננות חרדיות הוא ארגון עובדים
[27] מבלי להידרש פעם נוספת למאפייניו הכלליים של ארגון עובדים, נייחד בפרק זה התייחסות לסוגיות המרכזיות שמעורר הדיון בעניינו של ארגון גננות חרדיות. נקדים ונאמר, כי הראיות שהונחו בפנינו מצביעות על היותו של ארגון גננות חרדיות ארגון עובדים. ראש וראשון, מדובר בארגון של העובדות, בו חברות עובדות הרשת ולא גורמים ממונים או חיצוניים. חברות הארגון הצטרפו לשורותיו מדעתן ובאורח רצוני באמצעות חתימה על טופס הצטרפות.
תקנון הארגון אושר באסיפת גננות מיום 7.8.2007 ונקבעו בו המטרות הבאות:
"1. ייצוג עובדי הוראה במוסדות חינוך לגיל הרך, המועסקים במוסדות חינוך חרדיים בענייני יחסי עבודה, שכר ונלווים, תנאי עבודה, קבלה לעבודה, סיום עבודה, תנאי פרישה, לרבות ניהול מו"מ מול רשויות המדינה, הרשויות המקומיות, מעסיקים וקופות גמל וחתימה על הסכמים קיבוציים.
2. הכרזה וניהול סכסוכי עבודה.
פעילות תרבותית וחברתית בקרב ציבור העובדים.
קיום השתלמויות מקצועיות.
קידום מודעות לזכויות עובדים בציבור החרדי.".
תקנון הארגון קובע מנגנון דמוקרטי לבחירת בעלי התפקידים בארגון. סעיף ו' לתקנון קובע מנגנון בחירות למוסדות הארגון כדלקמן:
"1. אחת לשלוש שנים ייערכו בחירות לבחירת הנהלת הארגון ויו"ר הארגון.
2. הנהלת הארגון ויו"ר הארגון ייבחרו על ידי האסיפה הכללית. לכל חבר בארגון תהיה זכות לבחור ולהיבחר, בכפוף למגבלות החלות בסימן ב' של תקנון הועדים של ההסתדרות הכללית...
3. הבחירות תהיינה אישיות, ישירות וחשאיות..."
ככל שישנם פגמים בתקנון ארגון גננות חרדיות, כפי שהצביע עליהם בא כוח הסתדרות אגו"י, מדובר בפגמים טכניים שהם ברי-תיקון, ובשלב זה אין בהם כדי לפסול את ההכרה בארגון גננות חרדיות כארגון עובדים.
[28] "קיום של קבע" – עתירתו של ארגון גננות חרדיות לפנינו מעוררת לדיון את סוגיית "קיום הקבע" שקבעה הפסיקה כאחד ממאפייניו של ארגון עובדים.
....
בענייננו, מסמכי היסוד של ארגון גננות חרדיות, כמו גם התנהלותו מאז ייסודו, מבססים את הרושם כי מדובר בהתארגנות שמטרתה לעשות לייצוג נאמן של כלל גננות הרשת, בנוגע למגוון הסוגיות הנוגעות להעסקת הגננות ותנאיה. התארגנותן של הגננות ראשיתה אמנם בתגובה להודעות פיטורים והפחתת שכר הגננות. אולם, בחלוף הזמן הואצו מהלכי ההתארגנות לכדי רצון כולל להצטרף לארגון עובדים קיים, כגון הסתדרות המורים בישראל, או להקים ארגון עובדים עצמאי.
אכן, בשלב זה, אין לפנינו די אינדיקציות מעשיות לכנות כוונתן של מייסדות ארגון גננות חרדיות לקיים מערכת קיבוצית ממושכת וסדירה על פני שנים עם רשת הגנים של אגודת ישראל. עם זאת, אני סבור, כי אי מתן הכרה להתארגנות חדשה אך בשל כך שלא היה בידה להוכיח, בשלבי הקמתה, את אלמנט "קיום הקבע", יהיה בה משום שימת מכשול בפני הקמת ארגונים חדשים, וממילא פגיעה בחופש ההתאגדות.
נזכיר בהקשר זה, כי מייסדותיו של ארגון גננות חרדיות ביקשו בראשית הדרך להצטרף להסתדרות המורים בישראל, שהביעה נכונות עקרונית לייצגן כלפי רשת הגנים לאחר שיוכרע מעמדה של הסתדרות אגו"י. נוכח הכרעתנו בעניין מעמדה של הסתדרות אגו"י, אין עוד מניעה לייצוגן של הגננות על ידי הסתדרות המורים בישראל.
מסקנת הדברים היא, איפוא, כי אין לפסול את התארגנותו של ארגון גננות חרדיות כארגון עובדים רק בשל כך שבעת הזו אי די אינדיקציות להיותו "התארגנות של קבע".
מסקנת הדברים היא איפוא, כי ארגון גננות חרדיות הוא ארגון עובדים.
ארגון גננות חרדיות אינו ארגון העובדים היציג של הגננות
[29] סעיף 2 לחוק הסכמים קיבוציים מגדיר מהו הסכם קיבוצי מפעלי ומהו הסכם קיבוצי כללי, וזה לשונו:
"2. סוגי הסכמים קיבוציים. שני סוגים בהסכמים קיבוציים: (1) הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל מסויים או למעביד מסויים –בין מעביד או ארגון-מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם; (2) הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסויימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם, הכל לפי הענין".
הדיון שלפנינו סב על משא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי מיוחד למפעל אחד, הוא רשת הגנים של אגודת ישראל.
סעיף 3 חוק הסכמים קיבוציים קובע כי ארגון עובדים יציג לעניין הסכם קיבוצי מיוחד הוא הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש מהעובדים עליהם יחול ההסכם. וזה לשון הסעיף:
"3. ארגון יציג לגבי הסכם קיבוצי מיוחד. ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי מיוחד הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של העובדים המאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם".
ארגון עובדים יציג לעניין הסכם קיבוצי כללי הוא הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של העובדים עליהם יחול ההסכם.
לפיכך, ארגון העובדים היציג של גננות הרשת יהא ארגון העובדים אליו יצטרפו 148 גננות (מתוך 443 גננות הרשת). אין חולק על כך שמספר החברות בארגון גננות חרדיות אינו מגיע כדי מספר זה, ומשכך אין מדובר בארגון העובדים היציג של גננות הרשת.
[30] טרם נעילה, נייחד התייחסות לטענות הצדדים בעניין החברות הכפולה הנוגדת של אחדות מגננות הרשת. הפסיקה קבעה עוד לפני שנים, כי חברות של עובד בשני ארגוני עובדים המתחרים על ייצוג עובדי אותה יחידת מיקוח, היא פסולה.
סוגיית החברות הכפולה הנוגדת עלתה לדיון לראשונה בפסק דין דוורי ישראל . בפרשת אגודת העובדים הבכירים בפז נקבע לעניין זה, כך:
"מחוק ההסכמים הקיבוציים עולה "הבלעדיות" שבמעמד ובכוחו של ארגון עובדים יציג. לא יכול להיווצר מצב שבו יהיו 'שניים אוחזים בטלית' , מצב שבו כל אחד משני ארגוני עובדים יהיה ארגון עובדים יציג לעניין אותו הסכם קיבוצי מיוחד – הסכם קיבוצי מפעלי. כוחו של ארגון הטוען למעמד של "ארגון יציג" לעניין הסכם קיבוצי מיוחד בא, בין השאר, ממספר חבריו...על ידי 'חברות כפולה נוגדת' תורם מי שחבר בשני ארגונים ל"ייצוג" של שני הארגונים גם יחד, וזה נוגד את יסודות יחסי העבודה הקיבוציים, כעולה מחוק הסכמים קיבוציים. גושפנקה ל"חברות כפולה נוגדת" תביא בתחום יחסי עבודה קיבוציים לאנרכיה במקום ל"דמוקרטיה תעשייתית; היא תביא למה שמכנים בישראל בשם "כלנתריזם", ללא הבלמים הציבוריים לאותה תופעה; היא תביא לכך שכל קבוצת עובדים במפעל, שהם חברי ההסתדרות, בין שהמשותף להם הוא השכלתם, דירוגם, שיבוצם בעבודה, ותקם בעבודה, מעמדם – "קבועים" או "זמניים" – המבקשים להשתחרר מהמגבלות שבהסכם קיבוצי המפעלי או מהמגבלות הנובעות מחברות ב"הסתדרות", יתאגדו ב"עמותה" ויטענו למעמד של "ארגון עובדים יציג" על החובות אשר על מעביד כתוצאה מאותו מעמד ".
פרופ' רות בן ישראל כותבת בספרה , ש"חברות כפולה של עובדים בשני ארגוני עובדים נוצרת רק כשמדובר בנסיון של קבוצת עובדים להקים מסגרת ארגונית חדשה, מחוץ למסגרת הארגונית המקורית, ובתנאי שהנסיון להקים את המסגרת החדשה התבצע בלי שהעובדים פרשו מהמסגרת הארגונית המקורית".
.......
בא כח הסתדרות אגו"י טען בראשית הדברים בדיון לפנינו, כי אף לא אחת מגננות הרשת שהצטרפו לארגון גננות חרדיות הודיעה להסתדרות אגו"י על ביטול חברותה בארגון. בהמשך הדברים, כאמור, ביצעה הסתדרות אגו"י הליך של "חידוש חברות" שהניב הודעה אקטיבית של 293 גננות על רצונן להמשיך את חברותן בהסתדרות אגו"י . בעקבות כך ובמסגרת הדיון שנועד לפנינו ביום 1.11.2007, טען בא כח הסתדרות אגו"י, כי 24 מתוך 71 הגננות שהצטרפו לשיטתו, לארגון גננות חרדיות, רשומות במקביל כחברות גם בהסתדרות אגו"י, כך שיש לראות בחברותן חברות כפולה נוגדת. בסופו של דבר, נטען במסגרת השלמת הטיעון מטעם הסתדרות אג"וי שהוגשה לבית הדין ביום 19.12.2007, כי רק 4 מתוך הגננות שהצטרפו לארגון גננות חרדיות, עודן רשומות בחברות כפולה גם בהסתדרות אגו"י. על כן, הטענה בעניין חברות כפולה נוגדת, נוגעת בסופו של דבר לחברותן של 4 גננות.
נוכח מסקנתנו, כי הסתדרות אגו"י אינה ארגון עובדים, אין כל רבותא בחברותן הנוגדת לכאורה של אחדות מגננות הרשת.
תוצאת פסק הדין והשלכותיו על מערך יחסי העבודה ברשת
[31] תוצאת הדברים כפי שנקבעה בפסק דיננו אינה פשוטה כלל ועיקר, מאחר והיא מותירה בעת הזו את גננות רשת הגנים ללא ייצוג כלפי מעסיקתן. עם זאת, יש בהכרעתנו כדי "לשחרר" את גננות הרשת מארגון שהתיימר לייצגן כלפי מעסיקתן במשך שנים רבות, אולם לא עשה שליחותו נאמנה.
מכאן, תוכלנה גננות הרשת לבחור באחד משני מסלולים: האחד - הצטרפות להסתדרות המורים בישראל, כפי בקשתן בראשית הדרך. השני - צירוף חברות נוספות לארגון גננות חרדיות במטרה להקנות לו מעמד של ארגון עובדים יציג כלפי רשת הגנים.
סוף דבר
[32] עתירתו של ארגון גננות חרדיות מתקבלת חלקית ואנו מצהירים כדלקמן:
[א] הסתדרות אגו"י אינה ארגון עובדים;
[ב] הסתדרות אגו"י אינה ארגון העובדים היציג של גננות רשת הגנים של אגודת ישראל;
[ג] ארגון גננות חרדיות הוא ארגון עובדים;
[ד] ארגון גננות חרדיות אינו ארגון העובדים היציג של גננות הרשת;
[ה] אין מניעה להצטרפותן של הגננות להסתדרות המורים בישראל.
לאור אופיו של הסכסוך לא יעשה צו להוצאות.
ניתן ביום ט"ו באלול התשס"ח (15.9.2008) בירושלים וישלח לבאי כוח הצדדים.
סטיב אדלר 54678313-9/07
הנשיא סטיב אדלר השופט יגאל פליטמן השופטת רונית רוזנפלד
נציג עובדים מר שלמה גוברמן נציג מעבידים מר ישראל בן-יהודה
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי נוסח
תוקן על ידי י_רוזנבלום ב- 21/09/2008 5:24:28
