דיני דבר מצרא

דיני הקדימות וההגנה המקרקעין במדינת ישראל, משתייכים לכמה וכמה קטגוריות.

זכות קדימה (זכות קדימה בעת שנעשית עסקה הניתנת לרישום. ניתן להגדיר גם את סוג העיסקה. זכות זו ניתנת לרישום בספרי רישום המקרקעין)
למשל, הדינים השייכים לדירות בדיור הציבורי.
דירות בשכירות מוגנת.
דירות בשכירות לא מוגנת.
הערות אזהרה
ועוד לא דיברנו על קדימות בנים ממשיכים בנחלות חקלאיות, ובאגודות שיתופיות.

אז תגדיר במה מדובר, ואנסה לעזור.

ראובן רוצה למכור את דירתו לשמעון, בא לוי ואומר אני קודם כי עד עכשיו הדירה מושכרת לי, או שמגיע יהודה ואמר שלו הזכות לקנות את הדירה כי הוא שכן,
להבדיל ע"פ ד"ת לשכן יש דין בר מצרא והוא קודם לאחרים,
 שוכר מחלוקת הפוסקים אם יש לו דין דבר מצרא.
פה השאלה מה החוק אומר בדברים אלו? 

החוק לא מתייחס לזה. אך הפסיקה עוסקת בכך בהרחבה, מתוך מקורות המשפט העברי, מדין "ועשית הישר והטוב" ומדין "כופין על מידת סדום".

וממילא, אין זו זכות ממונית של המצרן, אלא חובה מוסרית המוכר!
וממילא, ככל שמדובר במקרקעי המדינה, אין (נכון לעכשיו) חובות כאלה, אלא ערך השוויון גובר, וצריך להוציא מכרז.

החוק כן עוסק במיצר עצמו, בשימושים של שני הצדדים ובבעלות וכו'.

תוקן על ידי י_רוזנבלום ב- 06/10/2008 20:42:19