'ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה'. כך נאמר בנבואת הנביא ישעיה (א, כו). חזון זה, הושמע ביום שני שעבר מעל בימת ההרצאות בכנס העולמי לדיני ממונות בירושלים, מפי שר המשפטים מר יעקב נאמן. בכלל דבריו אמר השר: עלינו להחזיר עטרה ליושנה ולהחדיר את משפטי התורה צעד אחר צעד לתוך מערכת המשפט במדינת ישראל. דברים נפלאים אלו, הראויים לברכת יישר כוח, עשו הדים וחוללו סערה תקשורתית רחבה, בה, קראו גורמים שמאלניים שמזמן אבד עליהם הכלח, לפיטוריו של שר המשפטים. כיהודים, לא נותר לנו אלא לומר לכבוד השר: אשריך שנתפסת על דברי (דיני) תורה. חשוב לציין שהמינוח משפטי התורה באנגלית פירושו - "חוק יהודי". בעקבות פרסום הדברים, נחשף הציבור במדינת ישראל לעצם העובדה שמכהנים במדינת ישראל בתי דין פרטיים רבים לדיני ממונות. לא רק בבני ברק ובירושלים מכהנים בתי דין אלו. בתי דין לממונות יש בנמצא מצפון הארץ עד לדרומה, ואף בישובים הקטנים בפריפריה. גם בנתניה מכהנים שני בתי דין לממונות. האחד, ביה"ד "שערי משפט" שע"י ישיבת בית יוסף בנשיאות המרא דאתרא הרה"ג דוד שלוש שליט"א. השני, ביה"ד לממונות שע"י חסידות צאנז שמקום מושבו בקריה.
פנינו לרכז פעילות ביה"ד "שערי משפט" הרב אשר אלמליח הי"ו, כדי ללמוד על פעילות בית הדין, פסיקותיו, ודרך התנהלותו.
ש. מתי נפתחו שערי ביה"ד שערי משפט לקהל הרחב?
ת. באופן מעשי, פניות לדיני תורה קיימות כבר כעשר שנים, בעקבות מסגרת לימודי הדיינות בכולל. באופן רשמי, ביה"ד נפתח לדיונים בשנת תשס"ה.
ש. מי ומי המגיעים לפתחו של בית הדין?
ת. מגיעים אלינו מכל החוגים. דתיים ולא דתיים. מהעיר ומחוצה לה. קבלנים, עו"ד, בעלי עסקים, מתווכים ושאר עמך ישראל החפצים ליישר את ההדורים ביניהם על פי משפטי התורה. לפני כחודש הגיע אלינו תיק בוררות על סכסוך ממוני שהתפתח בעקבות רכישת רכב. התובע מתל אביב והנתבעת מקיבוץ ליד שדרות. בעבר, לפני כשנתיים, הוגשה בפנינו תביעה על מוסד לימודים מהדרום שמנהליו ניאותו להתדיין בפנינו.
ש. אילו סוגי תביעות נדרשים לפתחכם?
ת. מגוון רחב של תביעות ממוניות. בדרך כלל מדובר בסכסוכים הקשורים ליחסי עובד מעביד, ועסקאות מיקח וממכר. לפני שלוש שנים הגיע דיון מיוחד מסוגו, שעסק בדיני פלילים. בית הדין נדרש לאתר את ההיתר לדון בתיק זה בלא שסמכותו תהא נוגדת את חוק הבוררות (1968). דיון מעניין נוסף, הגיע אלינו בשנת תשס"ח. תיק הבוררות עסק בעסקת מקרקעין מורכבת מאוד בעירנו, על סך מליון דולר, עם הרבה מאוד הסכמים ומסמכי זיכרון דברים וחוזים, שהיה צריך לנבור במשמעות כל מסמך ומסמך וללמוד אותו על בוריו. פסק הדין ניתן לאחר שלושה חודשי דיונים והתפרש על 30 עמודים. אחד פסקי הדין שעשה הדים בקהילה המשפטית האזרחית היה פסק דין שעסק בתביעת שכר טרחת עורך דין בעסקה שלא נכרתה. הדיינים הגדירו את מעמדו המשפטי של עורך הדין לפני חתימת העסקה ולאחר חתימתה. תוכן הפסק השליך גם לדיני תווך ופורסם אף בכמה אתרים משפטיים אזרחיים באינטרנט.
ש. מדוע כדאי בעצם להגיע לשערי בית דין לממונות ולא לבית המשפט?
ת. מכוח שני היבטים. האחד, הלכתי. השני, הכדאיות. על פי ההיבט ההלכתי ישנו איסור חמור לתבוע ממון בבית משפט אזרחי. בית משפט הכפוף לחוקי הגויים כמשפט העות'מאני והבריטי, על אף שיושבים בו שופטים יהודים, הינו בית משפט המוגדר כערכאה גויית, ערכאות של גויים בלשון ההלכה. ההלכה מתייחסת בחומרא ליהודי התובע את חברו בפני ערכאות שיפוטיות שאינן פוסקות על פי דין תורה. בכלל אזהרה זו, נאמר: שהתובע בפני ערכאות שכאלו נקרא רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום. בנוסף, יש כוח ביד בית דין אף להחרימו ולנדותו על כך. ההיבט השני נובע מהכדאיות לתבוע בפני בית דין לממונות. בעוד תביעות המוגשות לפתחם של ערכאות מטעם המדינה אורכות זמן רב ופעמים אף שנים מרובות, הרי שבבתי הדין לממונות ההליכים המשפטיים הרבה יותר קצרים. לדוגמא, הבוררות שהזכרתי לעיל בעניין עסקת המקרקעין, אילו היו מגיעים הצדדים לבית המשפט הם היו משלמים הרבה יותר כסף על הוצאות משפט. בנוסף, סחבת התיקים לא היתה מדלגת מעליהם. אני מעריך שתיק משפטי מורכב שכזה היה מתפרש על פני כמה שנים. אצלנו, הגיעו הבוררים להחלטה מעשית בתורת פשרה לאחר שלושה חודשים.
ש. האם בעלי הדין מקבלים את החלטתכם?
ת. כנהוג, בעלי הדין חותמים על שטר בוררות בטרם ירידתם לדין. שטר הבוררות מחייב אותם להלכה ולמעשה גם על פי חוקי המדינה, מכוח חוק הבוררות. כיון שכך, כאשר בעל הדין סרבן ואינו רוצה לקיים את החלטת בית הדין, הדרך פתוחה בפני התובע לאכוף את פסק הדין, באישור בית הדין, אף במוסדות המשפט האזרחי ובהוצאה לפועל, בכפוף להנחיית ההלכה.
ש. לסיום, כיצד אפשר להגיע אליכם?
ת. לצורך כך ניתן ליצור קשר עמדי, ב- 0504156092. כרכז הפעילות, אני אחראי על שליחת כתב התביעה, קביעת תאריך לבעלי הדין ושליחת פסקי הדין. 
