אם לא הודיעו לך על עמלת פירעון מוקדם במשכנתא, פסק דין זה יעניין אותך

לפסק-דין בעליון (2007-07-09): עא 9590/05 לידיה רחמן נוני נ' בנק לאומי לישראל בע"מ שופטים: מרים נאור, אשר גרוניס, אסתר חיות עו"ד: אבירם יצחק, אלחנני ירון, י' אלחנני, ד' קדם, י' אבירם, נ' שכנר, ד' פלפל

לפסק-דין בעליון (2007-07-10): עא 9590/05 לידיה רחמן נוני נ' בנק לאומי לישראל בע"מ שופטים: מרים נאור, אשר גרוניס, סלים ג'ובראן עו"ד: אבירם יצחק, אלחנני ירון, י' אלחנני, ד' קדם, י' אבירם

להחלטה במחוזי (2008-02-20): תא 2370/02 רחמן-נוני לידיה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ שופטים: דרורה פלפל עו"ד: י' אבירם, נ. שכנר, ש. קנטור, י. אלחנני

להחלטה במחוזי (2005-08-09): בשא 20303/02 רחמן-נוני לידיה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ שופטים: דרורה פלפל עו"ד: א' יצחק, י' קנטור

מיני-רציו:

* בנקאות – תובענה ייצוגית – התנאים לאישורה

* בנקאות – בנקים – חובותיהם

* בנקאות – יחסי בנק-לקוח – חובת הבנק

* בנקאות – יחסי בנק-לקוח – חוזה הלוואה

* בנקאות – הלוואה – חובת נאמנות של הבנק

.

בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית שעניינה חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, וצווים מכוחו. המבקשים נטלו שתי הלוואות מהמשיב (להלן: הבנק). שתי ההלוואות נפרעו בפירעון מוקדם והמבקשים נדרשו לשלם עמלות פירעון מוקדם בגינן. המבקשים טוענים כי לא הודע להם אודות הצורך לשלם עמלות אלה וכי מדובר בהטעיה סדרתית שמבצע הבנק בנושא גביית עמלת "פירעון מוקדם" בריבית משתנה לפי הפריים, בשיעור גבוה במיוחד, אך ורק לצבירת רווחים.

.

בית המשפט המחוזי פסק כי:

בענייננו מדובר בחוזה בין לקוח לבנק. בהעדר הוראה אחרת בחוזה, חלים ס' 14-15 לחוק החוזים מהם עולה כי השאלה היא האם מדובר במעשה או מחדל שעשה צד אחד כלפי משנהו, שהם עד כדי כך רציניים ויסודיים שכתוצאה מהם נקשר חוזה, שאחרת לא היה נקשר; הדין מאפשר שהטעיה ו/או טעות ייגרמו לא רק מהצגת מצג עובדות בפועל, אלא גם מחשיה ואי הצגת עובדות, שעפ"י דין, במקרה זה חובת אמון ונאמנות, מוטל על הצד שכנגד להציג בפני האחר. המבקשים לא הרימו את נטל הראיה שהיה מוטל עליהם עקב עתירתם לפיצוי כספי, שהם הסתמכו על אי הגילוי וכתוצאה מכך נזקם התבטא בגביית עמלת הפירעון המוקדם. המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח, האם הם או האדם הסביר, היו מייחסים משקל לאי גילוי זה כאחד הפרטים שהיו משפיעים על שיקול הדעת אם להתקשר או לא בחוזה. מכאן שבהעדר קש"ס המבקשים לא יכולים לעתור לפיצויים מכח עילת ההטעיה אלא לסעד הצהרתי בלבד מכח עילת אי הגילוי.

אשר לעילת תביעה מכוח הוראה 454 להוראות הניהול התקין שמוציא בנק ישראל, וצו הבנקאות (עמלת פרעון מוקדם), התשמ"ב-1981, עולה השאלה האם הבנק דיווח בצורה של גילוי נאות למבקשים על אפשרות גביית עמלת פרעון מוקדם ותנאיה. דיווח זה צריך לבוא לביטוי בעת שכלול החוזה המקורי או בעת מתן ההלוואה וראוי שייעשה בכתב ובצורה ברורה. בהעדר פרסום וגילוי נאות של העמלה, גבייתה הנה גביה שלא כדין, ולמיצער שלא בהסכמת הלקוח, ודינה שתוחזר. בענייננו, התנאים המקדמיים של הוראה 454 לא מולאו ולכן אין צורך להוכיח שהלקוח הסתמך על מצג או חשיה של הבנק. עצם העובדה שהבנק גבה כספים ללא הודעה וגילוי, די בה כדי לקשור את הקשר בין הפעולה לנזק שנגרם ללקוח. לאור האמור, אין מקום לברר את השאלה הנוספת שעולה, בדבר אי סבירות של עמלת הפירעון המוקדם, מאחר ומהלך קודם לבדיקת הסבירות הוא שהודעה על אפשרות מעין זו נמסרה ללקוח. משלא נמסרה הודעה כזו, בדיקת הסבירות מתייתרת.