באופן רגיל, לא ניתן לתבוע מלכ"ר מטעם של עשיית עושר
23/6/2008 (14:10)
מיני-רציו:
דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – בקשה לאשר תובענה ייצוגית
התיישנות – תקופת ההתיישנות – קיצורה
בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לטענת המבקשים, הם מחזיקים בכרטיסי הגרלה של הלוטו ובהם מספרים זוכים. אולם המשיב – מפעל הפיס, סירב ליתן להם את כספי הזכיה לאחר שהמסוף בתחנות הפיס, הוציא פלט לפיו אין מדובר בכרטיס לוטו זוכה. לשיטת המבקשים, מתקיימת בעניינם עילת ההטעיה שבחוק הגנת הצרכן ו/או עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט. מפעל הפיס טוען כטענה מקדמית, כי תביעתו של המבקש 3, אשר הוגשה למעלה מחצי שנה לאחר קיום ההגרלה – התיישנה, היות ו ס' 40 לכללי הלוטו, קובע תקופת התיישנות של חצי שנה מיום קיום ההגרלה לגבי כל תביעה שהיא נגד המשיב. לגוף הבקשה נטען, כי למבקשים אין כל עילת תביעה, מכיוון שאותם הכרטיסים עליהם הם מסתמכים כבר נפדו במועד מוקדם יותר ושולם בגינם הפרס הכספי.
ביהמ'ש המחוזי דחה את הבקשה ופסק כי:
ראשית, דין טענת ההתיישנות להדחות מהטעמים הבאים: א. סעיף 19 לחוק ההתיישנות, קובע, כי בעלי הדין רשאים להסכים בחוזה נפרד בכתב על תקופת התיישנות קצרה מהקבוע בחוק. במקרה הנוכחי, תקופת ההתיישנות הקצרה יותר אומנם נקבעה בהסכמה, אבל לא במסמך נפרד, ונראה גם שתשומת ליבו של המבקש לא הוסבה לקיצור תקופת ההתיישנות ע'י הצגת הסעיף בצורה מודגשת על גבי הכרטיס או בצורה אחרת; ב. המבקש העיד כי פנה למפעל הפיס בתוך ששת החודשים, באמצעות עו'ד, עדות שלא נסתרה; בכך יש לראות תביעה כנגד מפעל הפיס, באשר ס' 40 לכללי הלוטו הקובע את תקופת ההתיישנות, לא מגביל זאת דווקא לתביעה בבימ'ש. מכאן שבהתנהגותו האריך המשיב את תקופת ההתיישנות.
לגוף הבקשה: בשלב זה, המבקשים עמדו ברמת ההוכחה הנדרשת לקבלת גרסתם כי עצם מציאת הכרטיס המקורי בידי המבקשים יש בו להעיד על כך, שלא שולמה להם תמורת הזכיה. עם זאת, המבקשים לא הוכיחו קיומה של עילת תביעה אישית, ולפיכך דין הבקשה להדחות. שכן, כדי להפעיל את סעיפי חוק הגנת הצרכן עליהם מתבססת התביעה, אמורים היו המבקשים להראות בסבירות גבוהה שמפעל הפיס ידע אודות הטעות/התקלה/ההתנהלות של המכשירים ולא דיווח זאת לרוכשים, בין אם עובר לרכישה ובין אם עובר לבדיקת הזכייה והתשלום. אלא שהמבקשים לא עמדו בנטל זה ומכאן שלא הוכחה עילת תביעה לפי חוק הגנת הצרכן. אשר לעילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, כבר נפסק בה'פ 177/02 חיים יתח נ' מפעל הפיס, כי דין תביעה בעילה זו להדחות 'לא רק משום שמפעל הפיס פעל בעניינו של המבקש על-פי הזכויות שהוקנו לו בתוכנית, אלא גם משום שמפעל הפיס הינו מוסד הפועל ללא כוונת רווח וכספיו מיועדים לחלוקת פרסים ולרווחת הציבור'. הפועל היוצא הוא – שאין למבקשים גם עילת תביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
באדיבות "נבו".
 |
|
|
