שאלה בהלכות ירושה

כוונת הסעיף, שהזכות לירושה, הגם שטרם חולקה, הינה זכות כלכלית, ככל זכות כלכלית אחרת, הגם שהיא עדיין בלתי מסויימת, שכן העזבון טרם חולק. (ראה מדינת ישראל נ' שרה זיק עא 834/75)

ולכן, בד"כ עדיפה הסתלקות. אולם, שים לב לסעיף 6(ב) רישא, הקובע כי המשמעות של הסתלקות היא כאילו לא היה יורש מלכתחילה. ז.א. שאם היו 5 יורשים, שכל אחד מקבל 20%, כעת יש  4 יורשים, שכל אחד מקבל 25%. ואינך יכול להעביר את חלקך ליורש אחר, שיקבל 40% בעוד השאר ישארו עם 20%. אא"כ מדובר בבן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, שאז ניתן להסתלק לטובת פלוני.

העולה מהנ"ל שאם אפשר, עדיפה ההסתלקות. אך יש לשים לב, שלא ניתן להסתלק מנכס ספציפי בירושה שטרם חולקה, שהרי הזכות היא בלתי מסויימת, אלא בתנאים מאד מסויימים. ואכמ"ל.

ושאלה שניה, במקרה שהיורש על פי דין כתב הצהרה בה הוא מעביר או מסתלק לטובת פלוני, ומת ל"ע קודם שנעשה צו ירושה על פטירת המוריש הראשון, האם הצרהתו תקפה או לאו. [לדוגמא אשה שמתה, ובעלה [שהוא יורש ע"פ דין] כתב העברה או הסתלקות לטובת אחד מבניו, ומת לפני שהספיקו לעשות צו ירושה על אשתו, האם במתן צו הירושה על עזבון האשה עדיין מתחשבים עם זכויות הבעל המת, ותועיל ההעברה או ההסתלקות לטובת אחד מבניו, או שזכותו לרשת פקעה עם מותו, וכך גם זכויות ההעברה או ההסתלקות].

התשובה הינה בת כמה שלבים:

א.       כאמור לעיל, הסתלקות לטובת פלוני תקפה, רק אם אותו פלוני הוא בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. ולפיכך, יכול הבעל להסתלק לטובת אחד מבניו, רק אם הוא גם בנה של המורישה.

ב.       להסתלקות יש היבט צורני. דהיינו "איך נראית הסתלקות", והחוק שציטטת, קובע במפורש, שהיא נעשית בדרך של "הודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א".

ג.        נניח לענין זה לרגע, ונחזור לירושה על פי דין. בירושה על פי דין, בן הזוג יורש 50% מנכסי המוריש, ו-50% יורשים ילדיו של המוריש. כאשר מת יורש, טרם החלוקה, מסיימים את הליך הירושה של המוריש הראשון, כאשר עזבונו של הנפטר השני, הינו יורש. לאחר חלוקת העזבון הראשון, יש עזבון שני לחלק, על פי צוואה או על פי דין.

ד.       וממילא, רק אם אמנם אותו בן הוא גם בנה של המורישה, שהרי שלהסתלקות עשויה להיות נפקות בכמה מקרים: למשל, אם ניתן לכנות את ההצהרה הנ"ל כצוואה. או צוואת שכיב מרע. או אולי הרשם יסכים לקבל את ההצהרה, אם מסיבות מוצדקות טרם הגיעה אליו לפני פטירת הבעל. או מסיבות אחרות. וזאת על אף שלא מולאה הדרישה הצורנית, של הודעה לרשם. מאידך גיסא, גם לנפגעים מהסתלקות כזו יש טענות טובות.

ה.      בכל מקרה, ענין מצוה לקיים דברי המת, עומד גם כאן, ואם ברור שזה היה רצונו, הרי שענין זה, יכול להיות הגורם הראשון במעלה, לצורת הפרשנות המשפטית של העובדות.

אני מקווה שסייעתי לך לעשות סדר בדברים.