'לא כל כך נעים לראות מקום עבודה סגור' אבל המדינה תשלם...

מקום העבודה 'פשט את הרגל' ולא שילם משכורות

המדינה מבטחת את השכר !

--מאת עו"ד משה מובשוביץ—

דוא"ל: [email protected]

כתובת המשרד: רחוב בית הדפוס 12, 'בית השנהב'

אגף A קומה, גבעת שאול, ירושלים

טלפון: 0722-993366; פקס': 0722-993335

--נייד: 052-6071078--

עובדים מגיעים למקום עבודתם ומגלים כי מקום העבודה נסגר ו-'פשט את הרגל'.

למה זה קורה ?

--חלק ממחזור העסקים זה שעסקים וארגונים נכשלים ופושטים את הרגל...

ניתן היה לומר כי 'מישהו ברח עם הכסף' אבל האמת היא כי בד"כ זה לא נופל על העובדים כרעם ביום בהיר. ישנם סימנים מקדימים לפני סגירת העסק. שמועות על קשיים בד"כ מגיעות לידיעת העובדים זמן מה לפני שהם מקבלים על כך הודעה מההנהלה באופן רשמי. כמו כן, בד"כ נלווים לקשיים גלי פיטורים קודמים, ואילו העובדים הנותרים חשו עצמם בני מזל כי גלים אלו פסחו עליהם. כעת, מצטרפים יתרת העובדים לעמיתיהם שפוטרו עוד קודם לכן.

מהרגע שמקום העבודה הופך חדל פירעון (ולא נכנס כאן לשלבים המורכבים בהליכי חדלות הפירעון של תאגידים שכן עניין זה חורג מענייננו) מגלים העובדים שנותרו אחרונים במקום העבודה, כי אין מי שישלם את משכורתם האחרונה. ולעיתים אף עוכבו תשלומי משכורות קודמות.

כמו כן, לעיתים מתברר לעובדים כי המעביד אף לא הפריש עבורם הפרשות לקרן הפנסיה במועד, ואף שם ישנו חוב שכעת אין מי שיטול עליו אחריות. גם עובדים שניהלו תביעה נגד מקום העבודה בבית הדין לעבודה מגלים פתאום שאין עם מי לדבר. אולי ניתן לקבל פסק דין בהעדר הגנה אבל אין מי שישלם אותו...

מה יכולים, אפוא, העובדים לעשות על מנת לקבל את שכרם ?  

--להניע הליך שבסופו של דבר הביטוח הלאומי ישלם להם את השכר ממקום העבודה...

במסגרת עקרונות מדינת הרווחה, הרי שמדינת ישראל, באמצעות המוסד לביטוח לאומי וחוק הביטוח הלאומי, לקחה על עצמה 'לבטח' את משכורתם של העובדים. כך, בהתקיים תנאים מסוימים הביטוח לאומי ישלם את שכר העובדים שלא שולם עד לתקרה של כמאה אלף ₪ (הסכום המדויק מתעדכן מעת לעת). כמו כן, ההסדר החוקי הנ"ל גם קובע כי המדינה תשלם את ההפרשות שלא שילם המעביד לקופת התגמולים (פנסיה). גם כאן עד לתקרה מסוימת.   

איך מתחיל התהליך ?

--בהליכי פש"ר נגד מקום העבודה...

אם כנגד מקום העבודה הוגשה בקשה לפירוק ומונה נאמן מטען בית משפט לניהול הליכי הפירוק של העסק, אזי אותו מנהל מיוחד יהיה אחראי למימוש זכויות העובדים באמצעות המוסד לביטוח לאומי, כפי שתואר לעיל.

אלא שלפעמים למקום העבודה אין נכסים של ממש שיכולים לשמש לתשלום החובות. נושי מקום העבודה מודעים לכך, ואף כלל לא טורחים להגיש בקשת פירוק שכן ברור להם שאין טעם בהליך כינוס. שכן, אין נכסים שניתן 'לכנס אותם' ומהם לשלם את החובות. בכזה מצב למעשה אין לעובדים כתובת לפנות אליה.

מניסיון כעו"ד, מצב זה רווח בעיקר בעמותות שעסקו בפעילות חברתית והיו נטולות משאבים מלכתחילה.

מה יכולים העובדים לעשות ?

--להגיש תביעה בעצמם נגד מקום העבודה...

הכתובת שאליה על העובדים לפנות הינה בית המשפט המחוזי במקום בו היה פעיל מקום העבודה שהוא האחראי לפי החוק על הליכי פשיטת רגל של יחידים ותאגידים לסוגיהם השונים. בית המשפט, לאחר קבלת מתאימה של העובדים, מוסמך לפי חוק הביטוח הלאומי למנות מנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של עובדים שמקום עבודתם הפך חדל פירעון.

במה כרוכה התנעת ההליך על ידי העובדים ?

על רגל אחת, בכסף...

נקודת התורפה של ההליך היא עלות הגשתו. מלבד עלות שכרו של עורך הדין, ומלבד עלות אגרת בית המשפט אשר יכולה להגיע לכאלף ₪, הרי שהאגרה שיש לשלם לכונס הנכסים הרשמי על עצם הגשת הבקשה עומדת על כשלושת אלפים ₪ (גם כאן הסכום מתעדכן מעת לעת). אמנם, המדובר בסכומים זניחים למול התועלת שתצמח לעובדים מקבלת הצו למינוי המנהל המיוחד. במסגרת הליך בדיקת תביעות החוב של העובדים מחלק המוסד לביטוח לאומי לעובדים סכומים בהיקפים גדולים מאד.  

עלות של כארבעת אלפים ₪, לפחות שכן ישנו גם שכר טרחתו של עוה"ד, הינה אמנם הוצאה נכבדה עבור אדם אחד, אבל אם ההוצאה תתחלק בין מספר עובדים, הרי שכבר מדובר במחיר בו יכולים העובדים לשאת בו במשותף. לכן, מומלץ מאד לעובדים של מקום העבודה לחבור יחדיו, ולאסוף מביניהם את הסכום הנ"ל. בהקשר זה כמה שיותר עובדים-שותפים במימון ההליך, יותר טוב.

מה השלבים של תהליך הטיפול בתביעות החוב ?

--הגשה, בדיקה, ושוב בדיקה, ואז תשלום...

אותו מנהל מיוחד שמונה על ידי המשפט בודק את תביעות החוב שעובדי החברה מגישים אליו בהם הם מפרטים את חובותיה כלפיהם בכל הנוגע לשכר עבודתם, ומצרפים הוכחות. כך על החוב להיות מורכב משכר עבודה כהגדתו לעניין זה הכולל שכר עבודה, פיצויי פיטורין, דמי הבראה ועוד[1].

לאחר בדיקת תביעות החוב מקבל המנהל המיוחד החלטה אם לאשר או לדחות (במלואה או בחלקה) את תביעת החוב, ומעביר את החלטתו למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי בודק את סבירות החלטתו של המנהל המיוחד, וככל שזאת עומדת בהוראות החוק והתקנות הרלבנטיות מעביר את הסכום שנתבע ישירות לחשבון הבנק של העובד.

האם הגשת תביעת החוב של העובד כרוכה בתשלום ?

--כן...

חשוב לציין כי המנהל המיוחד זכאי לתגמול עבוד טיפולו בתביעת החוב. המדובר באגרה בסך של כשלוש מאות ₪ (הסכום המדויק מתעדכן מעת לעת).

לעיתים האגרה משולמת ישירות לעורך הדין, ולעיתים לכונס הנכסים הרשמי במחוז בו מתנהל הליך פשיטת הרגל שבמסגרתו מונה אותו מנהל מיוחד. ייתכן ועבור מי מבין הקוראים המדובר בסכום גדול אך עבור עו"ד המדובר בסכום נמוך במיוחד בגין טיפול בבדיקת תביעות חוב אשר אם מעוניינים לעשותה ברצינות יכולה גם לארוך מספר שעות.

לכן, קיימת בעיה מובנית בבדיקת תביעות החוב. טיפול רציני בתביעת החוב מחייב לעיתים הקדשת מספר שעות עבודה לבדיקת התביעה. מאידך, התגמול שניתן עבוד בדיקת התביעה מתמרץ את המנהל המיוחד להקדיש כמה שפחות זמן לטיפול באותה תביעה.

מניסיון אישי של הח"מ, יש מנהלים מיוחדים המקדישים מספר דקות בלבד לכל תביעת חוב. אם זה המצב, לא פלא כי לפעמים החלטותיו של המהל המיוחד מתגלות כחפוזות ואף כשגויות.

האם ניתן לערער על החלטת המנהל המיוחד ?

--כן, ברור !

לדוגמא, מה יקרה אם המנהל המיוחד החליט לדחות תביעת חוב של עובד. כך, למשל מה אם יקבע המנהל המיוחד שעובד לא אינו זכאי לפיצויי פיטורין שכן עזב את העבודה מרצונו ואינו עומד בדרישות החוק להתפטרות הדין מפוטר. מה יכול לעשות העובד במקרה שכזה ?

החלטות המנהל המיוחד ככל החלטה אחרת של בעל תפקיד במסגרת הליך של פירוק נתונות לערעור בפני בית המשפט המחוזי אשר מפקח על הליך הפירוק. מבחינתו של המשפטן, יש כאן עירוב סמכויות מיוחד בו בית המשפט המחוזי עוסק בשאלות שבמצב רגיל הן בתחום סמכותו של בית הדין האזורי לעבודה, אך את האזרח הפשוט זה לא כל כך מעניין...

מתי רואים את הכסף ?

--לא כל כך מהר...

נדרשת סבלנות. אין המדובר בהליך קצר. במקרה הטוב, יקבלו העובדים תשלום מן המוסד לביטוח לאומי בגין תביעותיהם לשכר עבודה רק בחלוף חצי שנה מיום הגשת הבקשה למינוי המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב של העובדים. מקרה שכיח יותר הוא כי כספים אלו יתקבלו בחלוף שנה מעת הגשת הבקשה ולעיתים אף למעלה מכך.  

  --האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף לייעוץ/טיפול משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת צעדים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלבנטיות עושה זאת על אחריותו בלבד.