כמה צריך לשלם לפילפינית שמטפלת בסבא ?

מאת עו"ד משה מובשוביץ

דוא"ל: [email protected]

כתובת המשרד: רחוב בית הדפוס 12, 'בית השנהב'

אגף A קומה 3, גבעת שאול, ירושלים

טלפון: 0722-993366; פקס': 0722-993335

נייד: 052-6071078

בן משפחה יקר ואהוב מאבד את היכולת לטפל בעצמו. היוועצות באנשי מקצוע מעלה כי מצבו של אותו בן המשפחה מחייב ליווי סיעודי צמוד. כמובן, ליווי של עובד סיעוד איננו עניין זול, בלשון המעטה. שכר של עובד סיעוד גם אם אינו גבוה באופן יחסי למקצועות מבוקשים כגון רופא או מהנדס, הוא עדיין מעמסה כספית כבדה על משפחה מן השורה. ובכל אופן, מה השכר אותו יש לשלם לעובד הסיעוד שמטפל בבן המשפחה ?

כמעט כמו בכל שאלה בעולם, התשובה תלויה בנקודת המבט של העונה. מבחינתו של המשפטן, התשובה לשאלה היתה אמורה להיות פשוטה...

כמה משלמים לעובד הסיעוד שמטפל בסבא ?

לפחות כמה שהחוק קובע.

אלא שהתשובה 'מה שהחוק קובע' אינה כה פשוטה. אמנם, כל עובד במשק הישראלי זכאי לשכר מינימום. ואין זה משנה אם הוא 'עובד זר' או ישראלי מבטן ומלידה, עובד זר עם רישיון או עובד זר 'לא חוקי', אזרח ישראלי או אזרח הרשות הפלסטינית או אזרח כל מדינת אחרת בעולם. כל העובדים בישראל זכאים ליהנות מחקיקת המגן של דיני העבודה הישראליים.

אז למה זה עדיין לא פשוט ?

לכאורה, המטפל מקבל שכר מינימום, אם הוא מוכן להסתפק בשכר שכזה, וזהו. לשכר זה יצורפו דמי הבראה, ימי חופשה וכיו"ב.

האם לא די בכך ?   

העניינים מתחילים להסתבך כשמנסים להבין כמה שעות עובד מדי חודש המטפל הסיעודי שעה שהוא מטפל בבן המשפחה. השאלה הלא פתורה היא מה דינם של שעות בהן המטופל, למשל, ישן. הרי בשעות שהמטופל ישן הוא, המטפל, עדיין בכוננות. זאת, משום שבכל שעה יכול להתעורר המטופל ולבקש את עזרת המטפל. כך, גם בשעות היום שהמטופל בוהה ממרפסת ביתו בעוברים ושבים ברחוב. אם נאמר שהעובד הסיעודי מטפל במטופל במשך כל שעות היממה במטופל, נגיע למאות שעות עבודה חודשיות ושכרו יהיה כפול ואף אולי משולש משכר המינימום.

ומה באשר לשעות נוספות ?

שורת ההיגיון מחייבת כי לא בכל שעה שנמצא המטפל בדירת המטופל הוא מצוי בעבודה. יחד עם זאת, ברור כי בשעות רבות הוא אכן עובד בין אם בצורה ישירה, מאכיל מקלח ומוליך את המטופל, ובשעות אחרות הוא כונן ליתן מענה לצרכי המטופל. למשל, הוא אינו יכול לצאת מבית המטופל לצרכיו הפרטיים. ואם כך, האם המטפל יהיה זכאי לתגמול נוסף בגין שעות נוספות בהן עבד לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 ? לפי מה שכתבנו לעיל, הרי שלכאורה התשובה היתה אמורה להיות חיובית (אלא שהיא לא ועל כך בהמשך...).

אבל האם ניתן לומר באופן גורף כי כל מי שעובד כעובד סיעוד ומתגורר עם המטופל בדירתו, עובד כמעט בהגדרה שעות נוספות ?!       

בשאלה זאת התחבטו בתי הדין לעבודה, האזורי והארצי, ואפילו בית המשפט העליון אליו הוגש ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה. השאלה שהובאה לפתחו של בית הדיו האזורי לעבודה היתה תביעה שהגישה עובדת סיעוד מהפיליפינים, הגב' יולנדה גלוטן (אשר בינתיים נעלמו עקבותיה), כנגד מעסיקתה לשעבר, אישה קשישה בה טיפלה, הגב' לאה יעקב ז"ל. הטיפול כלל מגורים בבית הקשישה. העובדת תבעה מספר רכיבים של זכויותיה כעובדת פדיון ימי חופשה, דמי הבראה וכו') אך הרכיב החשוב ביותר לענייננו אותו תבעה ובו עסקו בתי המשפט השונים היתה זכאותה לגמול בגין שעות נוספות.

בסוגיה זאת של זכאותה של העובדת הזרה לגמול בגין שעות נוספות נחלקו שופטי בית הדין לעבודה בערכאותיו השונות [הערכאה האזורית והארצית] כמו גם שופטי בית המשפט העליון. יתר על כן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) אף דן בתביעה זאת פעמיים. תחילה כבג"ץ ולאחר מכן בהרכב  מורחב של תשעה שופטים במסגרת דיון נוסף המכונה 'דנג"ץ'.

מה בעצם היתה הדילמה של השופטים?

ראשית, לשופטים השונים שדנו בתיק היה ברור כי מתן זכות לשעות נוספות לעובד סיעוד משמעו ייקרו עלות העסקתם של עובדי הסיעוד. ייקור עלות העסקתם של עובדי הסיעוד משמעה כי פחות זקנים יוכלו ליהנות משירותי סיעוד סבירים לעת זקנה. רוצה לומר, פחות זקנים יועלו להזדקן בכבוד מינימלי. כלומר, ניתן לטעון, כי אין כאן קבוצה חזקה המנצלת קבוצה חלשה אלא שתי קבוצות חלשות והעצמתה של האחת פוגעת במישרין בשניה.

שנית, אכן כלל לא ברור כמה שעות נוספות מבצע עובד הסיעוד בפועל, אם בכלל. שכן, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לפקח על עבודתו של עובד הסיעוד באופן שיאמוד את שעות עבודתו הישירות. לכן, רוב השופטים שדנו בתיק אימצו טענה משפטית כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו מיועד לעובדי סיעוד המשגיחים באופן צמוד על המטופלים שלהם, שכן הללו מצויים ב-'משרת אמון' המוחרגת מחוק שעות עבודה ומנוחה. כך, בעובד הסיעוד ניתנת מידה רבה של אמון שעה שהופקדו בידיו חיי המטופל.   

הבעיה היא שבד"כ עובדים במשרת אמון הם עובדים הנהנים מתנאי שכר משופרים בתמורה להיותם עובדים במשרת אמון שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם. לדוגמא, מנהלי בנקים. ברור שאין זה המקרה אצל עובדי הסיעוד. כלומר, השופטים הללו עשו שימוש בחריג בחוק המיועד לעובדים 'חזקים' והחילו אותם על ה-'חלשים' ביותר מקרב העובדים. זאת, בין היתר, על מנת להגן על אוכלוסיית הקשישים.

לכן, היתה קבוצה אחרת, קבוצת מיעוט, מקרב השופטים הרבים שדנו בתיק לאורך השנים, שגרסה כי יש להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי הסיעוד וליתן פיצוי מסוים בגין שעת נוספות. כך, היו שנקבו בשיעור של 4 שעות נוספות מדי יום. משמעות הדבר היא שיפור (ולמטופלים עצמם משמעו ייקור) של שליש (1/3) עד חצי (1/2) בשכרם של עובדי הסיעוד. אחרים קיבלו עיקרון זה אך הציעו גמול בשיעור של 20% נוספים מעבר לשכר המינימום. שופטים אלו הדגישו את הסכנה ביחס מפלה לקבוצת עובדים אשר רובה ככולה מהגרים חסרי מעמד של ממש בארץ.

אגב כל השופטים ביקשו כי הכנסת תפעל לחוקק חוק בעניין זה בצורה ברורה. אלא, שהכנסת, מסיבותיה שלה, יש לה ענייני דחופים יותר לעסוק בהם.

(דנגץ 10007/09 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה - עליון, א' גרוניס, מ' נאור, ע' ארבל, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, א' חיות, ח' מלצר, י' דנציגר, נ' הנדל) 18/03/2013)

אז מה השורה התחתונה ?

לעת עתה, ונכון למועד כתיבת שורות אלו (4.11.13) המדובר בתוצאה 'טרייה' למדי שניתנה אך לפני שבעה חודשים ולא סביר כי תיהפך על פניה בקרוב,  נראה כי אין צורך לשלם לפיליפינית שמטפלת בסבא שעות נוספות. יחד עם זאת, כל זאת רק ביחס לעבודת הסיעוד.

יחד עם זאת, יש להניח כי במצב בו ינוצל עובד סיעודי זר בצורה מחפירה ויעבוד באופן קבוע 10 עד 12 שעות מדי יום שבעה ימים בשבוע, ימצא בית הדין לעבודה פרצה כזאת או אחרת לפצות אותו על אי תשלום עבור השעות הנוספות.

לכן, טוב יעשו מעסיקים של עובד סיעוד זר כי יבצעו בדיקה של ממש כמה שעות עובד העובד בפועל, ובמידה ואלו אינם עולים על שמונה להחתים אותו על מסמך המפרט את שעות העבודה. כן, במידה ושעות העבודה עולים על שמונה שעות מדי יום, מומלץ להגיע עמו להסכמה אודות פיצוי מסוים נמוך מהנדרש בגין חוק שעות עבודה ומנוחה בגין אותם שעות נוספות. לדוגמא, פיצוי בסך של כ-10% משכר המינימום , נניח כ-500 ₪ מדי חודש.

שכן, כאמור לעיל, במצב של העסקה אינטנסיבית ללא כמול עבור שעות נוספות, ימצא בית הדין את הדך לפצות את העובד באופן שיכלול גם פיצוי מלא עבור אי תשלום השעות הנוספות.  

האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף לייעוץ/טיפול משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת צעדים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלבנטיות עושה זאת על אחריותו בלבד.