אין לשנות לרעה תנאי עבודה של עובד בעת תקופת ההודעה המוקדמת

עו"ד משה מובשוביץ

דוא"ל: [email protected]

כתובת המשרד: רחוב בית הדפוס 12, 'בית השנהב'

אגף A קומה 3, גבעת שאול, ירושלים

טלפון: 0722-993366; פקס': 0722-993335

נייד: 052-6071078

היום אני רוצה להציג בפניכם סוגיה מתחום דיני העבודה בה היה מעורב משרדנו בשבועות האחרונים. המדובר בשאלה האם מותר למעסיק להרע את תנאיו של עובד/ת שפוטרו או התפטרו בתקופת ההודעה המוקדמת ולדרוש מהם לעבוד בתנאים החדשים, הרעים, ובאם לא יסכימו לכך לא לשלם להם שכר בגין תקופה זאת ?

מקרה שכזה הגיע אליי והגשתי תביעה בשם העובדת ונראה כי התיק יסתיים בפשרה ולפיה העובדת תזכה למלוא שכרה באותה תקופה, גם אם לא לפיצויי הלנת השכר אותם תבעה.

במה בעצם מדובר ?

מעביד יכול לדרוש מכל עובד המתפטר מעבודתו או מפוטר ממנה להמשיך לעבוד (בשכר, כמובן) במשך 30 ימים מעת ההודעה על הפיטורים/התפטרות. תקופה זאת קרויה תקופת הודעה מוקדמת והיא מעוגנת בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א 2001. לחלופין, יכול המעביד לוותר על שירותי העובד לאחר ההודעה על פיטוריו, אך עליו לשלם לו שכר מלא בגין תקופה זאת.

העיקרון היסודי של החוק הוא כי במידה ועובד בוחר להתפטר עליו ליתן למעביד זמן להיערך לכך (למשל, לאתר עובד/ת חלופיים). כך, גם על מעביד להודיע לעובד מראש על כוונתו לפטרו ולסיים את עבודתו. משך הזמן משתנה של תקופת ההודעה המוקדמת בהתאם לוותק העובד במקום העבודה אותו הוא מבקש לעזוב/ממנו הוא מפוטר.   

לכאורה הכל טוב ויפה, היכן הבעיה ?

הבעיה היא שבמקרים רבים בתקופת ההודעה המוקדמת מערכת יחסי העבודה בין המעביד לעובד כבר נהרסה לחלוטין (ונשמעות טענות רווחות מסוג: איפה האמון של העובד הזה, בשביל כמה גרושים הוא עוזב אותי?!' או 'איך מפטרים אותי אחרי כל כך הרבה שנים ויש לי ילדים ומשכנתא').

הרס מערכת יחסי העבודה בין העובד למעביד ואובדן הרצון הטוב מצד של עובדים ומעסיקים האחד כלפי השני, מביא לכך שבמקרים רבים יש מעבידים שמנצלים את הכוח שלהם להתעמר בעובד בתקופת ההודעה המוקדמת ומבקשים ממנו לעבוד בתנאים רעים בהשוואה לתנאי עבודתו ביתר ימות עבודתו ערב הפיטורים/התפטרות. זאת, במטרה לפגוע בו ולהשפילו או להמאיס עליו את העבודה כך שלא יתייצב לעבודה ובכך לחסוך תשלום שכר עבודה בגין אותם ימים.

מה הכוונה הרעת תנאים ?

לכל עובד הזכות להתפטר מעבודתו אם תאני העבודה שלו משתנים לרעה. זאת, בכפוף למתן התראה מתאימה למעביד כי במידה והרעת התאנים לא תתקון, יעזוב העובד את עבודתו בשל כך. כך למשל, עובד שרגיל היה לעבוד בעיר מגוריו ירושלים, יכול לטעון כי דרישה ממנו לעובר לעבוד בתל אביב הינה בבחינת הרעת תנאים (נסיעות ארוכות מדי יום וכו')

בסדר, ומה הייחודיות של הרעת תנאים בתקופת ההודעה המוקדמת ?

הייחודיות היא שבמקרה של תקופת הודעה מוקדמת העובדת אינו יכול לעשות שימוש בזכותו להתפטר הוא כבר הודיע על עזיבתו או שכבר פוטר. כלומר, מרעים את תנאיו בשעה שהכלי שהחוק והפסיקה נתנו על מנת להתגונן בשל כך, ניטל ממנו.

מקרה לדוגמא:

ירושלמית, עובדת של חב' מבאר שבע, אשר במשך שנתיים עבדה מטעם אותה חב' כיועצת במשרדי ממשלה שונים בירושלים במשך כשנה וחצי. בסוף אותם שנתיים לעבודתה פוטרה העובדת. לאחר פיטוריה, נדרשה העובדת להתייצב בתקופת ההודעה המוקדמת לעבודה במשרדי החב' בבאר שבע במשך כל ימי ההודעה המוקדמת. שמה, כך נאמר לה, כבר 'ימצאו לה תעסוקה' ליתרת הימים שנותרו לה לעבוד בחב'.

העובדת הרגישה באופן אינטואיטיבי שהדבר אינו צודק כלל ועיקר, ולא התייצבה ל-'עבודה היזומה' במשרדי החב' בבאר שבע. כך, שיחקה העובדת לידי החב' וזאת לא שילמה לה שכר עבור תקופת ההודעה המוקדמת.

לאחר בחינה של העובדות הרלבנטיות הוגשה תביעה שביeשה לחייב את המעסיק לשלם לעובדת את אותם ימי בהם הורעו תנאיה באופן בולט. זאת, לפי הכלל שנוסח לעיל כי אין היתר להרי את תאניו של עובד בתקופת הודעה מוקדמת. לאחר שהוגשה לו התביעה, המעסיק ויתר וביקש להגיע לפשרה שתוארה לעיל.  

האם יש תקדים משפטי שמעגן קביעה שכזאת ?

יצוין כי כותב שורות אלו ביקש לאתר פסיקה חד משמעית בעניין זה אך לא הצליח. ייתכן כי לאור הסכומים הקטנים יחסית של תביעה שכזאת, חודש משכורות לכל היותר, לא הגיע עד היום תביעה שכזאת לשולחן בית הדין לעבודה ונסגרה קודם לכן בין הצדדים או שהעובדים פשוט ויתרו על הגשתה עקב חוסר התועלת הכלכלית שכרוכה בכך.  

אשמח לשמוע מה דעתכם שלכם בעניין זה !

האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף לייעוץ/טיפול משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת צעדים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלבנטיות עושה זאת על אחריותו בלבד.