פולמוס: הצמח צדק והגר"א - "ואינה תשובה" או "דבריו הקדושים"?

היות שנפתח פורום חדש וחביב זה, העוסק בספרים וסופרים, והיות שלפחות שניים-שלושה מבין המשתתפים בוויכוח גולשים בפורום זה, ראיתי לנכון להעביר לכאן את המשך הדיון בנושא שבכותרת מפורום "עצור כאן חושבים".

קישור לדיון הקודם: http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1948392&whichpage=52#R_11


להלן בשרשור אביא את כל החומרים הרלוונטיים שנתפרסמו עד עתה בפולמוס זה: שני המאמרים ב'כפר חב"ד' לפני כחודש וחצי, מאמר התגובה של גליק ב'מקור ראשון' לפני שבועיים, שלושת התגובות לגליק ב'מקור ראשון' השבת ותגובתו של גליק שם.
בסיום החומרים, אצרף ברשותכם את תגובתי לתגובת גליק.

תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 09/02/2008 23:51:37

אכן כתיבה למופת של כותב בלתי מוטה.

אתה מחליט על מי חובת ההוכחה, וממשיך לפלפל לפי מה שחדשת ועל פי יד הדמיון הטובה עליך.

הלבן כתב באשכול זה שצריך לחשוב כשופט ולא כעו"ד (אלא שהוא עצמו לא רק עו"ד אלא 'בעל דבר' גמור, אבל נניח לזה בינתיים)
אם ניקח באמת את המבט המשפטי כקובע, אזי כל כתב יד שלא נבדק בידי מומחים אין לו כל תוקף משפטי. ועאכו"כ כשמדובר בתצלום בלבד.

אני חוזר על דברי, שאם חב"ד צודקת, סביר להניח שהיא תמסור את כל הכתבים שברשותה לבדיקת מומחים חיצוניים בלתי תלויים, שאם יכריעו כדבריהם זה יהיה עבורם 'דידן נצח' גדול.
במדה והבדיקה לא תערך או שתוצאותיה לא יפורסמו, אז אין ערך ראיתי ממשי לכל התצלומים והכתבים שהציגו.   

אולי מישהו יואיל לשים את הנושא על הנציב באשכול אחד. זה נושא שראוי לדון עליו.

_________________

בר_נגר:

חב"ד מקווה ומתפללת שאתה והקהיליה הבינלאומית לא יטילו עליה עיצומים באם לא ישמעו לך ולא ימסרו את כל הכתבים שברשותם לבדיקת מומחים חיצוניים בלתי תלויים.
אתה גם קובע איזה אולטימטום של זמן קצוב? אנא!

נ.ב. כל מי שלא מצליח לראות את האייקונים ששתלתי בהודעתי זו, להוי ידוע לו שאמורים להופיע כאן כמה סמיילים עם החיוך הכי רחב שהצלחתי למצוא.

פרופ' גליק פרסם באתרו את שני המאמרים שכתב במקור ראשון - אם כי בתוספת שינויים, שחלקם השמטות (דברים שעליהם ספג ביקורת) וחלקם הוספות (כדי לשפר את טיעוניו).
הרי הקישור: http://www.schocken-jts.org.il/DB_7_1.htm.


ושימו לב, הפלא ופלא: באתרו שלו כמובן לא מרחפת על גליק חרבם של העורכים, ולפיכך, לתגובתו אלי "אף הקביעה "שבכמה מקומות בהם חולק הצמח צדק על הגר"א, הוא עושה זאת בלשון חריפה פי כמה" אינה נכונה" הוא הוסיף הערה, שנועדה לקיים כנראה את דבריו "איני יכול להרחיב מפני חרב העורכים, אך במאמר המלא אפרט" - ולהוכיח את דבריו שקביעתי הנ"ל אינה נכונה. כך כותב גליק, בהתייחסות לארבעת המקומות שציינתי בהם חולק הצמח צדק על הגר"א בלשונות קשות (מונדשיין כזכור ציין כאן כמה נוספות): "במקור הראשון מקשה הצמח צדק מכח סברא וכותב שהרבה יש לתמוה על דבריו – אבל רק מכח סברא (ולא מפני ששגה ברואה, כמו בנד"ד). במקור השני הצמח צדק כמובן אינו צריך להתנצל כשהוא מפרש אחרת את המשנה במקואות – הוא לא טוען שהגר"א שגה ברואה. במקור השלישי הצ"צ רק מעיר שלא משמע כדברי הגר"א מכל הפוסקים. במקור הרביעי הצ"צ חולק על הגר"א מכח סברא ואינו טוען שטעה ונכשל באי ידיעת פסוקים מפורשים, כנד"ד".
עכשיו אני מבקש שמישהו יסביר לי כיצד קשורים כל הגיבובים הללו לענייננו, וכיצד הם מוכיחים שקביעתי הנ"ל "אינה נכונה". (כזכור, גליק הוא שהשתמש בראשונה בביטוי "פטומי מילי", וכנראה היתה זו פליטת קולמוס לקראת הבאות...).

אגב, נקודה נוספת שלא התייחסתי אליה בתגובתי בשל שוליותה, וכעת יש לי מקום לכך: מישהו יכול להסביר לי את דברי גליק "תימוכין לגירסה זו ניתן למצוא בדברי הסופר החסידי ר' בצלאל לנדוי, הכותב בספרו "הגאון החסיד מוילנא" (ירושלים תשכ"ה, עמ' צו) גירסה הנוגדת את דברי רמ"מ. מדבריו משתמע כי נוסח "ואנכי בעניי" הוא הנוסח שיצא מעטו של ה"צמח צדק", שהתייחס ביראת הכבוד הראויה לגר"א"? איפה פה התימוכין? כיצד ניתן להביא תימוכין מהרב בצלאל לנדוי? הרי הוא עשה בדיוק את מה שעשה הרב אברהם חן. (תימוכין עדיפים בהרבה - אם כי לרעת גליק - ניתן להביא מגליון ספרו של הרב שיל"א).




___
לגבי בר נגר, כבר כתב החכם במשלי כ"א ד', וזו בלנ"ד ההתייחסות האחרונה שלי אליו.

תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 11/02/2008 0:29:28

לגבי התימוכין מדברי ר"ב לנדא התייחסתי בתגובתי (ואולי קוצץ?) וכן כתבתי שם שאת הקטע מדבריו של ר"ב לנדא שמהווה תימוכין לגירסת הרבי (שרוב העותקים תוקנו), אותו השמיט גליק מהציטוט...

_________________

הרי תגובה נוספת, צדדית, שהתפרסמה בחלק הראשי של 'מקור ראשון' הנ"ל - ובטוחני שהגולשים ימצאו בה עניין:

_________________

למישהו ידוע משהו על לימודיו של הרוגצ'ובר בסוכטשוב?
עוד מישהו שמע על דברי שבח שהרעיף הצמח צדק על הרוגצ'ובר, שבפטירת הצמח צדק היה כבן שבע-שמונה שנים?

הסיפורים כרגיל לא היו, אבל הציטוטים מדהימים (בתקוה שהם נכונים... הציטוט מהאב"נ נמסר בע"פ כך שקשה לבררו. השניים האחרים סביר להניח שנכונים).
למיטב זכרוני הרב זוין באישים ושיטות מביא שהרוגאצ'ובער כותב על מנהג קריאת ההפטרה מתוך ספר כשר, שזהו "מנהג שבדו להם חכמי האשכנזים מליבם" וכוונתו לגר"א.
ועוד מביא שם שבתשובה אחרת כותב למישהו: אם היית מאנ"ש הייתי מגלה לך סודות גדולים בזה, אבל מה אעשה שאתה מגיד ומטיף ר"ל... ולמרות זאת בסוף המכתב הוא מבקש ממנו שיתפלל עליו לרפואתו.
אם זה נכון שהגר"א הוא היחיד מהאחרונים שהרוגאצ'ובער מכנהו בתואר "רבינו", אין ספק שזה מלמד יותר מכל על יחסו האמיתי של הרואצ'ובער אל הגר"א.

אגב, אפשר להשיג היום את הספר אישים ושיטות או שהוא אזל לגמרי מן השוק? 
חבל שלא מדפיסים אותו שוב, אני בטוח שיהיה לו בקוש רב.  

אתה רומז שציטוטיו של הרב זוין לא נכתבו בידי הרוגוצובי?

חלילה. ראיתי אותם בצ"פ בפנים
אני לא רואה סתירה בין הדברים   

אישים ושיטות הוהדר מחדש לאחרונה, כמתכונת  "לתורה ולמועדים" ו"לאור ההלכה".  שמעתי שיש בו גם הוספת דברים. טרם ראיתי.

את אישים ושיטות החדש קניתי לאחרונה, יצר בהוצאת קול מבשר (של כולל מר"ץ במבשרת). איני יודע אם נוספו בו חלקים חדשים, אא"כ החלק על החזו"א ועוד לא היה בעבר (בכל אופן הוא לא היה במהדורה הראשונה).


האם יכול לקום בימינו תלמיד חכם שיוציא ספר נוסף בסגנון זה על שיטתם של גדולי ישראל האחרונים שלא נכללו בספר ? כוונתי לר"ש שקאפ, ר"א ווסרמן, הקהילות יעקב, הרב שך, הר"מ פיינשטיין ועוד.

אני מסופק כמה מסוגלים להבדיל בין שיטתם של כל הנ"ל. היום הם הפכו כולם (במחכ"ת) ל"אייקונים פוליטיים" בעיני הציבור, ולאנשי השקפה ותו לא (עי' בערכיהם הדלים בויקיפדיה) - וחבל.