הרשו לי לחלוק על התיזה הפותחת את האשכול.
מרבית הכותבים בעיתונות החרדית, עד עצם היום הזה, משתמשים בשמות עט.
זו עובדה וניתן להוכיחה, ומיד נעשה זאת.
מקורה של התופעה, מלבד דבריו הנכוחים של צלצח - הנוגעים לרצון לברוח מהתמודדות ישירה עם דעת הקהל, או עמדת היחיד שמתוך הקהל - נעוץ בעובדה שמרבית הכותבים משתמשים בכמה כובעים. חלקם עיתונאים, סופרים ופובלציסטים, בתחלופה מתמדת של כובעיהם. בעבר, כשמשה פראגר כתב לבדו את 'בית יעקב' (משה פראגר, משה יחזקאלי, בן עמרם, ניצוצי, ושמות נוספים שאינני זוכרם כרגע), הבינו שהוא משתמש בשמות כיסוי כדי שלא יראו שכל העיתון נכתב באותה עט, אך גם כיום, כשמדובר בקומץ כותבים, עדיין מנסים לערפל את המספר.
בל דאגה, בישיבות מערכת יש מספיק כסאות לכולם...
טלו למשל את הרב יצחק מתתיהו טננבוים מ'המודיע' (שכמה חבל לחזות בהזדקנות עטו ובנבילת יצירותיו שבעבר היו הופכות כותרות בשיעורי ספרות), שמלבד שמו המלא, בו הוא משתמש אך ורק במאמר הפובלציסטי שבערבי שבתות, יש לו כמה שמות נוספים. במדור הפובלציסטיקה הקלה, 'מזווית אחרת', הוא חותם מזה שנים תחת השם מ. שלום. כשהוא חובש את כובע הכתב והפרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון (אולי כרס"ן במיל' בחיל המודיעין), הוא חותם י. בן משה, ואילו כשהוא מדווח על נושאים שונים הוא משתמש במ. אחיה.
עמיתו, הרב ישראל שניידר, שכמעט ואינו משתמש בשמו המלא, אלא לעתים נדירות (כמו תחקיריו מלאי הענין בפרשת המורמונים, לפני שני עשורי שנים), מצוייד בשלל פסבדונים, חלקם בשימוש וחלקם שהועלו לבוידעם. א. הדר וי. גושן פינו מקומם לפני שנים אחדות לישראל גולד (לא מאיר גולד, שזהו שם הכיסוי של כתב לענייני צרכנות ב'המודיע', ה"ה ישראל הרשקוביץ) ולאחר מכן ל. דביר, אהרן לבאור, ולאחרונה א. בן שלמה.
מנחם גשייד, מהבולטים שבכתבי 'המודיע', אינו עושה שימוש בשמו, אלא נוקט בשמות כיסוי, כמו מנחם בן ישי, מנחם יהודאי, מ. כרמלי וא. שר.
הרב בנימין קלוגר, מהטובים שבידענים, נוטה להשתמש בק. בנימין (גם כשהוא מעתיק את הפרק הראשון של 'כתריאלים' מאת שלום עליכם...).
יוסף לביא, הטוב והוותיק, או א. מרגלית, הכותבת בכבדות להחריד, לא הסכימו עד כה להיחשף בשמם המלא, והם אינם היחידים.
הצעיר שבחבורה, משה גוטמן, שומר את שמו זה לכתיבת סיפור, אך באופן שוטף, בשמשו ככתב לענייני משפט ושאר ירקות, הוא מעדיף את השם מ. מורג (לאחר שזנח את מ. קרג שלא נתפס על לשון ההמון).
גם הסופר המחונן ישראל באב"ד, חשף רק לאחרונה (במדור אחר) את שמו המלא, יעקב שלמה לוי ("תל אביב של מעלה").
את יו"ד אלכסנדר, הוא אבישי טוברואי, אני קצת נבוך להזכיר בפורום מכובד שכזה, וסילחו לי על שמות נוספים שאעלה בשורה הבאה, בהם דווקא אלו שמשתמשים בשמות מלאים. נו, מי נשאר ב'המודיע'? מנחם קלוגמן (שנטש את 'מנחם נבון' שהיה שם העט שלו בעבר), בנימין חינקיס ומי עוד?...
ב'יתד נאמן' המצב אינו שונה בהרבה.
ר. גיל - א. בן אהרן - נ. קצין - מ. חברוני = כל אלו אינם שמות מלאים ואמיתיים ואכמ"ל.
גם ב'משפחה' וב'בקהילה', שיש בהם יותר פתיחות ובאופן יחסית רבו בהם הכותבים בשמם המלא, עדיין מחזיק כל אחד גם שם/שמות עט, כדי שלא יבחינו שהעיתון כתוב על ידי קומץ אנשים. כך אוחז אהרן גרנות בשם חיים יצחקי וכך יעקב רייניץ משתמש גם ביצחק יונגרייז.
יכול להיות שבשטח הספרות (לא העיתונות) ניכר שינוי, אבל לא ערכתי בדיקה מעמיקה, כדי לאמוד את שיעור הדברים אליבא דאמת מציאותית.
 |
|
|
