שימו לב לתירוצו הפתטי של כותב ההסבר (קטלוג מכירה פומבית, יודאיקה ירושלם, פורים-פסח תשס"ח).
ל'גועל נפש' הזה אחראים הגויים שעבדו בחול המועד כשבעל הדפוס לא השגיח עליהם...
ועכשיו, אחרי התירוץ הנפלא, אפשר למכור ולהרוויח מה'תועבה'.
נשלח ב-16/3/2008 19:50
בהרבה ספרים תורניים עתיקים ראיתי "תועבות" כאלו...
נשלח ב-16/3/2008 19:51
יש לציין כי מדובר בברנש יצירתי למדי...
נשלח ב-16/3/2008 20:01
שער של ספר לאחר מחיקה. קודם היו שם דמויות מעורטלות...
נשלח ב-16/3/2008 20:10
הדפיסו הרבה ספרים בחול המועד.... כנראה לבנים הי' אז זמן אחרי דרשת שבת הגדול ושבת שובה............
וכנראה שגם ספר המכירות נדפס בחוה"מ, שהרי מדוע הנציחו את התועבה אם לא שנדפס בחוה"מ...............
נשלח ב-16/3/2008 20:22
הספיקו הרבה הגויים/ משומדים של חוה"מ
בעוד בעל הבית עוסק בלמען תלמד ליראה ואינו מציץ לבית דפוסו אפילו לרגע אחד, הם הספיקו לסדר ולהגיה בכוחות עצמם ח"י דפיס שלמים ואף לרכוש תחריטים של תועבה מן הגויים ולהדפיס כך על אפו וחמתו של המדפיס, שלבטח פרסם לאחר מכן קול קורא במדבר שידו לא היתה במעל, ואף ביער את העותקים שנשארו [ומכאן שהמהדורה נדירה כפי שצויין]..
ומכאן תשובה לר"י מונדשיין שבמאמרו שפורסם בספרו של קרויס על אמירת מוריד הגשם בסג"ל, ביקש להוכיח/ לא להוכיח מכך שעל שער ה"יד כל בו" להרב-פלגיאטור ר"ד לידא מופיעים ציורי תועבה..
נשלח ב-16/3/2008 21:09
הרי זו תופעה ידועה בספרים שנדפסו באירופה לאורך שנים רבות. האמנם אין ביד חכמי הפורום ביאור מנומק לתופעה תמוהה זו?
(האם המדפיסים הנכרים כפו על המחברים הדפסת שערים מעוטרים כרצונם? האם ידוע על ספר כזה שנדפס בבית דפוס של יהודי שומר מצוות? מי עסקו באז בהכנת התחריטים? וכו')
נשלח ב-16/3/2008 21:14
הי' בעצכ"ח אשכול ארוך על התופעה.
נשלח ב-16/3/2008 21:37
ר' אברהם פ. עורך הקטלוגים אלוף בהסברים יפים, שגם מוסיפים לערך הכספי.
למשל - אם מדובר בסידור ריפורמי - "נדיר מאוד. כל צאצאי מחברי הסידור והמתפללים ממנו, מזמן השתמדו" (מה שכנראה נכון).
אידיולוגיה שלא מזיקה למסחר.
נשלח ב-16/3/2008 21:43
למשומדים כידוע אין תקוה, אבל לפחות הם מעלים את ערכם של הספרים שיש להם קשר עמהם.
מסתבר שאין לו להציע משהו של קורניליו אדיל קינד [שמחמת ספק השתמדות הריהו נכבד יותר מעמיתיו היהודים], הרי הוא מגיש תחליף לעניים. לפחות הצאצאים השתמדו וגם זה משהו.
נשלח ב-16/3/2008 22:07
CHOUTENG אייכה?
נשלח ב-17/3/2008 15:06
לעצם העניין, מעניין כי היהודים באותה עת הרשו לעצמם להיות מושפעים כ"כ מאומנויות הרנסנס, עד כי לא ראו כל בעיה לקשט שערים של ספרים עם אומנות פורנוגרפית (כמעט).
בכתובות מהתקופה, הדבר עוד בולט שבעתיים, אך שבהן הקונוטציה עוד מובנת איכשהו, אבל בספרי קודש?
יש לכך הסבר הגיוני?
האם העובדה שהנצרות הבדלנית הרשתה לעצמה לאמץ ציורים ובפסלים מעורטלים של אמנים ידועי שם, הם שריככו או השפיעו על המו"ל היהודים?
דעתם של הרבנים הייתה נוחה מכך? לכו"ע?
מבחינה הלכתית, קיימת בעיה של לא תתורו בציורי חשק או בדמויות מעורטלות?
נשלח ב-17/3/2008 23:05
ומה דעתכם על זה - עמוד השער של הדפוס הראשון של 'זאת תורת החטאת' לרמ"א, קראקא ש"ל (1569). נדפס בחיי הרמ"א!
כנראה גם הוא נרדם בשמירה...
נשלח ב-17/3/2008 23:14
ושמא תאמרו מה רע במלאכונים ערומים המנגנים בחצוצרות ונבל ומשמחים את לב בני הישיבה העוסקים בדיני איסור והיתר,
מה דעתכם על המקור שממנו נלקחו מלאכי השרת הללו?
זהו ספר Ihesus, Maria [ישוע, מרים] מאת הירונימוס מפדובה, שנדפס בק"ק קראקוב בשנת 1514 ומתאר את הפסיון (הייסורים) של ישוע.
אז במקום להתפלפל פלפולי הבל בריסקאיים על בעל הדפוס שלא עבד בחול המועד, אולי נבין שדברים שמפריעים לחרדים היום לא כל כך הפריעו לאבות אבותינו.
נשלח ב-17/3/2008 23:23
ראשית דבר, המלאכונים אינם ערומים כלל וכלל.
שנית, האם לדעתך הרמ"א הכיר את הספר שנדפס בשנת 1514 (לפני שנולד?) עד כדי כך שזה היה אמור להפריע לו?
בס' "ספר וסיף" מסופר על ספרים שדף השער שלהם הוחלף מטעמי צניעות, ושמא אף הושמדו הראשונים.
נשלח ב-17/3/2008 23:27
נכון שלא ערומים ממש, אז בוא נסכים על מכנסיים קצרים...
אינני יודע אם הרמ"א הכיר את הספר מ-1514 (גם אני לא נולדתי אז, ובטח לא בקרקוב, והנה אני מכיר את הספר), אבל יש להניח שהמדפיסים הכירו גם הכירו, ועובדה שזה לא הפריע להם.
