פינת הפיקציה:הסבא קדישא,חסידי מונקץ' והצנזור הגדול

בשנת תר"ץ ביקר בארץ ישראל רבי חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאטש. אחד מרגעי השיא של הביקור בן השבועיים, היה פגישתו עם 'הסבא קדישא' הנערץ, הלא הוא רבי שלמה אליעזר אֶלְפַנְדָרִי - שנפטר באותה שנה בגיל 104.

בשנת תרצ"א יצא במונקאטש הספר 'מסעות ירושלים', המתאר בארוכה את מסעו של האדמו"ר ממונקאטש בארץ ישראל. הספר נכתב על ידי אחד מחסידי האדמו"ר - משה גולדשטיין - שהיה מבני פמלייתו בביקור בארץ. חלקו הראשון של הספר מוקדש לתיאור המסע, וחלקו השני - 'מאמר חיות אש' - מוקדש לפגישתו עם הרב אלפנדרי, ולתיאור מפורט של דמותו, פועלו ובעיקר השקפותיו.

הסיפורים שמביא גולדשטיין על הרב אלפנדרי מציירים אותו כקיצוני בתוך הקיצונים, מתנגד חריף ל'אגודה' ול'מזרחי' כאחד - ובייחוד לרב קוק ולרבנות הראשית. הרב אלפנדרי אכן היה ידוע כתקיף מאד, אך לא מעט מסיפוריו של גולדשטיין מוכחשים מעובדות בדוקות, מבוססות ומהימנות - למשל בכל הנוגע לטיב קשריו והערכתו את הרב קוק (על כך יש להרחיב במקום אחר). ב'ליקוטי ראי"ה' ח"ג, כפר הרא"ה תשנ"ה, עמ' 153, אף מביא הרב משה צבי נריה, ללא ציון מקור, שהרב אהרן פישר - אביו של הרב ישראל יעקב פישר, לימים מראשי העדה החרדית - טען שדמות הרב אלפנדרי סולפה בקונטרס זה.

ענייננו איפוא הוא בחלק מתוך 'חיות אש' בו הרחיב גולדשטיין לספר על קנאותו הבלתי מתפשרת של הסבא קדישא. לא כדי לברר את מידת נכונות הדברים באנו, אלא כדי להמחיש כיצד הקנאים עצמם התייחסו לדבריו של גולדשטיין; מתוך מבוכה על החירופים והגידופים שהמטיר גולדשטיין בשם הרב אלפנדרי על גורמים הנמצאים כיום בקונצנזוס החרדי, במהדורות הבאות של הספר הושמטו מן הספר חלקים שלמים מן התיאורים, ובחלקים אחרים נעשו שינויים ועידונים - כמובן מבלי ליידע את הקורא שנעשו כאן שינויים והשמטות.

אנו ניעזר בשלוש המהדורות שיצאו לספר 'מסעות ירושלים':
המהדורה הראשונה - מונקאטש תרצ"א, כאמור יצאה ע"י גולדשטיין.
המהדורה השניה, בסידור מחודש והרחבות מרובות - ירושלים תש"ל, ללא שם המהדיר.
המהדורה השלישית, העתק של הקודמת בסידור מחודש - ירושלים תשס"ד, יצאה על ידי "אור תורה מונקאטש".


כעת נתחיל - נפתח מן הקל אל הכבד.
שימו לב לצילום הבא מתוך מהדורת תש"ל (עמ' ש"ח):

ניתן בקלות להבחין שנעשתה כאן השמטה - נמחק שמה של הדמות עליה דיבר כביכול הרב אלפנדרי, אם כי לא קשה לנחש שמדובר ברב קוק.
במהדורת תשס"ד (עמ' רכ"ט) החליטו העורכים לוותר על ההשמטה הקודמת:

ואכן כך היא הגרסה המקורית, דף פ"ז ע"א:



___


וכעת, כפי שהבטחנו, נעבור אל הכבד. קבלו את הפיסקה העמומה הבאה, ממהדורת תשס"ד עמ' רל"א:


במי מדובר? במה מדובר? איזו פירצה היתה זו? העורכים הואילו בטובם לרמוז שנעשתה כאן השמטה, בהשאירם את המילה "וכו'" בתוך דברי הרב אלפנדרי.
ובאיזו "תלמידי ישיבה מסויימת" שבאו לביתו בלי זקן ופיאות ומגדלי בלורית? כאן ניתנו כבר רמזים כלשהם - בלורית, זקן, פאות: אלה יכולים להיות תלמידי 'מרכז הרב' שרבים מתלמידיה הגיעו מאירופה, תלמידי ישיבת לומז'ה שעלתה לארץ בתרפ"ו, או תלמידי ישיבת חברון שהגיעה לארץ בתרפ"ה.
ומה קורה במהדורת תש"ל? הבה נראה (עמ' שי"א-שי"ב):


כאן היו המהדירים נדיבים אף פחות - מחקו את שאר המשפטים הבאים אחרי "ודחיתים", ורק השאירו כסימן את המילה "וכו'". כפי שניווכח מייד, גם המשפט "פרצה מיוחדת בעיר ה'" המופיע בשתי המהדורות הנ"ל אינו קיים במקור, כמו גם משפטים רבים נוספים ששונו, כדוגמת "ושאל רבינו להס"ק מה לעשות במחיצת כרם בית ה'" ועוד (לפחות היה למשמיטים סגנון!).
וכעת למקור, מהד' תרצ"א עמ' פ"ז ע"ב - פ"ח ע"ב. קבלו את תפארת הקנאים במלואה: לדברי גולדשטיין, בימים הספורים ששהה הרבי ממונקאטש בירושלים באו קנאי ירושלים להתייעץ עמו מה לעשות עם הפושטקים של סלבודקה שקבעו את משכנם עתה בירושלים לאחר הטבח בחברון, והלה כמובן הלך להתייעץ עם הסבא קדישא שאמר שעדיף להחריש לעת עתה כדי שלא יפלו לידיו של [הרב] קוק חס ושלום, אבל בשום אופן אין לשכוח שתלמידי ישיבתו של הסבא מסלבודקה "הם באמת מחריבי קרתא קדישא" שצריך לברוח מהם ומקרבתם. וגם ההוא, מה שמו, [הרב] משה מרדכי עפשטיין, אינו אלא רודף בצע בדיוק כמו [הרב] קוק וזו סיבת הפירוד ביניהם (איזה פירוד?!), וכו' וכו' לתפארת קנאי ישראל.




 



אכן כן! מתברר שהמהדירים את מלאכתו של גולדשטיין פשוט לא רצו שהציבור החרדי דהיום ישמע את החירופים והגידופים שחסידו הנאמן של הרבי ממונקאטש שרבב בפי הרב אלפנדרי כלפי תלמידי ישיבת סלבודקה\חברון - ויותר מכך, כלפי ראש הישיבה הנערץ, רבי משה מרדכי עפשטיין. כנראה חששו (וכנראה בצדק) שהדבר עלול לגרום להוקעת הקונטרס כולו. 

את הפאשקוויל נגד הא"א כתב ר' מאיר הלר-סעמניצער.והפעם בגור הסתפקו בעונש משמים על פי טענתם.

בידי מהדורת תשנ"ט. נראה לפי האמור כי היא העתקת מהדורות תש"ל/ תשכ"ג. הספר כולל את החלקים: מסעות ירושלים, מאמר חיות אש, קונטרס ימות המשיח.
 בהקדמה:
 דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א להוצאה זו
יצחק יעקב ראבינאוויטש- אבדק"ק דינוב.
 בהמשך כותב:... דבר בעתו...להוציאו לאורה לקראת שמחת נשואי בני... הרב בן ציון שליט"א עב"ג...בת הגה"צ... שלמה זלמן כ"ץ שליט"א אבדק"ק תולדות אהרן...

טאטעזיסר
לא שהפעם הסתפקו בעונש משמים, אלא שהפעם הראו להם משמים מה אמור להיות העונש על כגון דא, ומני אז כבר יודעים את ה"שיעור" למקרה שאין אש יורדת מן השמים ומצוה להביא מן ההדיוט..

מדהים.
כידוע תופסים את האדם דוקא במידה שהתברך בה.
הרב קוק היה שונא בצע ידוע ובודאי רמ"מ אפשטיין כנ"ל.

אותו גולדשטיין , האם יש לו מכתב ברכה מהרבי שלו ממונקאטש ?
או הסכמה ממישהו ?

מלבד שהספר יצא בחיי הרבי ממונקאטש ובמקומו, מעטרות אותו הסכמות של כו"כ מרבני האיזור (שהכירו את הרב אלפנדרי לא יותר מאשר שהכירו את הרב קוק...).
מה שמזכיר לי - באחד הגליונות של הקובץ 'בית ועד לחכמים' (שיצא בסאטמר בשנות העשרים ע"י ר' יוסף שמעון פולק, והיה במשך זמן רב בטאונם הבלתי רשמי של קנאי הונגריה), ראיתי מודעה מאת העורך המוסמך, ובה נמנו לטובת הקוראים כל אותם הספרים שגניזתם תקנתם, הפסולים מלבוא אל הקודש שכן הם מנסים "להחדיר דעות זרות" לכרם בית ישראל. ברשימה הופיעו כמה ספרים בלתי ידועים, וכמובן ספרי הרב קוק, ולצידם ספריו של, שימו לב, לא אחר מאשר הרבי ממונקאטש... לדידם של קנאי סטמאר באותה תקופה, היה זה ממש בבחינת 'הלך הזרזיר אצל העורב'.
בבדיחותא אומר - שמא באמצעות 'חיות אש' ניסה גולדשטיין להתקבל אצלם? (בדומה - להבדיל - למבחני הקבלה של בני דודנו מארגוני הטרור).

מכל מקום, מה אמר הרב אלפנדרי על הקנאים שביזו את הרב קוק, זאת אנו דווקא יודעים יפה מאד, ואתם מוזמנים לקרוא זאת בכתי"ק, מז' שבט תרפ"ד: (פורסם לראשונה בעיתון 'יום השישי', כ"ו תשרי תשנ"ב - משום מה עם מחיקות בגוף המכתב!)



 

יישר כח, אפשר פענוח ? קשה להבין מה כתוב.
הוא היה אז גר בצפת ?

פענוח מלא יצריך מעט יותר זמן ומאמץ, אך בינתיים אתן דוגמית הממחישה את הכיוון הכללי.
לגבי רקע המכתב: אכן הרב אלפנדרי ישב אז בצפת (עד תרפ"ה אא"ט), ובכסלו ש.ז. הגיע הרב קוק עם כמה מלווים (ביניהם הרב חרל"פ - לו נשלח המכתב הנ"ל כעבור חודשיים) לאיזור, והתקבל במכתב ברכה נוסף של הרב אלפנדרי, שיצורף להלן. כמה ימים לאחר מכן נפגש עם הרב אלפנדרי (דו"ח תמציתי של המפגש ניתן לקרוא בליקוטי הראיה ח"ג עמ' 153).

והרי הדוגמית המובטחת: "... ועתה באתי על בטול כבוד התורה ומהראוי שכבודו ישתדל אצל הכהן הגדול מוהרא"י קוק י"א שישים קץ לאי-הסדר ששורר בהנהלת ישיבת... וירים מכשול מדרך עמי. הלא זה הוא הפעם השלישית שקבלו התראות מהרב קוק, ועזי פנים שבדור לא שעו... הגיע לאזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ את הרב, והתבטא בבטולים כלפי הרב קוק וגדף מערכות ישראל אלופי ישורון, תאלמנה שפתי שקר הדובורות על צדיק עתק!... אבקשו להשתדל אצל הרבי קוק שיאחז באמצעים לכלות קוצים מכרם ה' ויקטע רגליהון ויחסום בעדם ההשפעה... נוראֹת נפלאתי אחרי שהרב הגאון קוק חזה בקשיוֹת ערפם מדוע טרם ידע ומלא כי הרב... וסיעתו הם הם ההגונים ביותר ויגוננם... לכתת רגלם של עושי מרמה ולסיע ביד הרבנים ההגונים. יש לאל ידי להכניס הסדורים הרצוים אולם היות והגאון קוק שליט"א התחיל בשכלולה של הישיבה, כדי שהמתחיל במצוה יגמרה, וזכות הרבים תלוי לו... דרישת שלום להכהן הגדול וכו'. בהדרת הכבוד, שלמה אליעזר אלפאנדארי ס"ט".


______


והרי לשון מכתב הברכה שכאמור קדם למכתב הנ"ל בחודשיים - נכתב בי"ט כסלו תרפ"ד (מובא באגרות לראיה מהד' תשמ"ו עמ' ק"ט):
"לכבוד הרב הגאון הגדול חריף ובקי כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ואשר על ידו הרה"ג כמוהר"ר... רבנים גדולים! בשמחה רבה הנני מקדם את פניכם בברכת ברוכים הבאים ומאחל לכם עבודה פוריה לטובת היהדות והחזקת תורתנו הקדושה. חפצתי מאד לצאת לקראתכם ואולם דין גרמא עציראה, חולשתי לעת זקנתי, ושלום שלום אקרא לכם. מוקירכם כערכם הרם, הצב"י שלמה אליעזר אלפנדרי ס"ט" 





_____




עוד באשר ליחסי הרב אלפנדרי והרב קוק, יש לציין שאפילו במכתב המפורסם שכתב בתר"פ לרב זוננפלד בו מחה על העמדתם לדין ערכאות של מדפיסי קונטרס הנאצה "קול גדול" (מסעות ירושלים מהד' ירושלים תש"ל, ש"ו-ש"ט) והוסיף דברים חריפים כנגד הרבנות הראשית ואף כנגד הרב קוק , קבע הרב אלפנדרי "שהדבר ברור שהם עברו ע"ד תה"ק... כשהוא על בזוי ת"ח שצריך לדקדק היטב בזה... איסור גדול להחרים למי שאינו חייב...", וכתב שחזר על כל הצדדים כדי לבדוק אולי יש להם "איזו זכות תולה - ולא מצאתי"(!). בהמשך המכתב כותב שאמר לרצ"פ פרנק שאם הרב קוק יסכים לבטל בקונטרסיו "דברים אשר לא כד"ת", שהוא עצמו יצא כבר נגדם, אזי "אני אעשה בס"ד לבטל את המעוררים לגמרי". (וברור איפוא שלא ראה את עצמו כעולה בקנה אחד עם הקנאים).
אמנם כאמור, ומאידך, בהמשך המכתב הוא כותב דברים חריפים כנגד הרבנות הראשית, וגם מותח ביקורת קשה על הרב קוק, וכותב שקונטרסיו נגד התורה "כמו שהוכחתי במשור בקונ' מיוחד", אוף יש בהם "דברי חניפות לאפיקורסים" כדי שיחזיקו בידו, ומספר שלאחר שהתווכח איתו וראה שהרב קוק אינו נכון לחזור בו מדבריו, ראה שאין תועלת בוויכוח ו"לא רציתי לראותו עוד". כל זה כאמור במכתב משנת תר"פ, המובא בשלמותו אי שם ב'מרא דארעא ישראל' ח"ב (אם כי בלא פקסימיליה) - ועל כל פנים מתברר שעד תרפ"ד כבר דעתו כבר הספיקה להשתנות בתכלית... 
(באשר לגבי שתי התשובות ההלכתיות הידועות בהם התפלמס בתוקף עם הרב קוק [א. 'תשובות הסבא קדישא' ח"ג סי' כ"ג - בעניין 'הגט הגרוזי מיפו' שבו הרב קוק החמיר ואחרים חלקו עליו לקולא; ב. תשובתו הארוכה והמפורסמת המתפלמסת עם פסקי 'שבת הארץ' שנדפסה בספר 'אפקעתא דמלכא], יש להבדיל בין לשון קשה שנכתבה במהלך מו"מ הלכתי, בבחינת 'ריתחא דאורייתא', במיוחד כשמדובר ברב אלפנדרי שהיה מפורסם בתקיפותו הגדולה - לבין יחסו והערכתו הכוללת כלפיו, שבא לידי ביטוי במכתבים שאינם מו"מ הלכתי, כמו שני אלה המצורפים לעיל.
לצד זאת יש להזכיר את עניין ההפרשים הכרונולוגיים: כל ההתבטאויות החריפות מצידו כלפי הרב קוק, בהקשרים הלכתיים או לא, נכתבו בין השנים תרס"ט-תרפ"א - בעוד שבתשע השנים שלאחר מכן לא מצאתי כאלה כלל, אלא להפך כמובא לעיל - והבוחר יבחר את ההסבר הנראה בעיניו).

תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 25/03/2008 13:22:14

פשוט לא יאומן איך מיתולוגיה רבת מילים ורבת שנים של קנאי ירושלים (ומונקאטש) מתפוגגת
מול המכתבים הנ"ל. יישר כח על הבאתם כאן.
(ובדומה לזה מכתבים שהובאו בבח"ח מהרצ"פ פראנק זצ"ל על רבנות ירושלים:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2383053&whichpage=2#R_11)

רגע, עין הקורא, לא לערבב! את שלל העדויות הנוגעות למאבק הרבנות בירושלים ואשר גרליץ וחבריו מקפידים להתעלם מהן, יש לשמור למקום אחר...