מאמר "באתי לגני" מצונזר ?

דברי תומר פרסיקו באתרו "לולאת האל":

באתי אל גני מאת ר' מנחם מנדל שניאורסון
הדרשה בשם "באתי אל גני" שמצויה בעמודים 21-63 של קובץ ה-pdf שבלינק היא הדרשה הראשונה, דרשת ההכתרה, שנשא ר' מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש בעת שנכנס לנעלי הריי"ץ והפך לאדמו"ר השביעי של חב"ד. בדרשה הוא אומר בצורה די ברורה שהדור שלנו הוא הדור השביעי, ומכיוון שידוע כי "כל השביעין חביבין", הרי שברור שבדור זה משיח בא. ומכיוון שחב"ד היא עלית תנועת החסידות כולה, ומכיוון שהוא אדמו"רה השביעי, אין צורך להכביר מילים באשר לזהותו של המשיח. אבל הדרשה מעניינת מעוד כמה סיבות: היא חושפת את הגישה הקבלית-מיתית שחב"ד משוקעת בה עד צוואר וכנראה ללא מוצא: הפרשנות הקבלית להיסטוריה עוטפת את כל דבריו של הרבי והיא כאילו מובנת מאליה למאזיניו. כי ההיסטוריה התחילה (כך ניתן ללמוד מדבריו) כאשר אדם וחוה חטאו וגירשו את השכינה (יחד עם ששה חוטאים אחרים) במעלה שבעת הרקיעים, המשיכה כאשר שבעה צדיקים גדולים (מהאבות ועד משה) הורידו את השכינה חזרה אל העולם בדמות התורה, ותסתיים כאשר שבעה צדיקים נוספים, אדמור"י חב"ד, ישלימו את המלאכה וימשכו את "עיקר השכינה", שהוא "ראשית התגלות אור אינסוף" אל העולם הזה, שהוא תכלית ההוויה (וזוהי עדות לתיאולוגיה המאוד נון-דואליסטית של חב"ד, ועל כך הערצתי לרש"ז מייסד התנועה). כלומר ההיסטוריה כולה היא משחק שביעיות אלוהי שכזה, וביטויה הסופי הוא בשבעיית אדמו"רי חב"ד, שהשביעי שבהם הוא המשיח שיגאל את העולם כולו. יצחק קראוס, שכתב לאחרונה ספר על חב"ד בימי הרבי מליובאוויטש ("השביעי"), קובע כי "דבריו משנת תשי"א שימשו מוטיב מרכזי למשנתו הכוללת [של הרבי], החל מראשית נשיאותו ועד לשיחתו האחרונה בשנת תשנ"ב" (עמ' 35), וזה מבהיר שהאקסטאזה המשיחית ודאי לא נולדה יש מאין. אגב, נשמות ליטאיות טובות לוחשות שקטע קטן מתוך הדרשה צונזר והועלם כבר אחרי המהדורה הראשונה של ההדפסה, ועל פי מיטב ידיעתי אכן כך. בקטע טוען הרבי שהוא "עצמוס" (במלעיל, הגייה אשכנזית), היינו עצמות, היינו עצמותו של האינסוף ברוך הוא, היינו אלוהים. אבל רגע: לא האלוהים האחד, אלא כנראה סוג של היפוסטאזה של האל, היינו גוף מואצל שלו, כמו ספירה, אבל גם יותר מספירה כי ספירה היא בכל זאת תחתיו וכאן מדובר במו מהותו, והדברים סבוכים ואכמ"ל. כמובן שזה חומר נפיץ ביותר, וזה עורר מהומה ונגנז. אבל גם ללא הקטע הזה הדרשה עמוסה כל טוב, וכתובה בשפה שעבורי היתה גם חיננית וגם מרתקת.

איני חושב שדעותיי והשקפותיי הן נושא הדיון.

מישהו העלה כאן נושא שיש לו קשר כלשהו ל"ספרים וסופרים", שבו מטיחים בחב"ד אשמת זיוף בכך שהשמיטו מהמאמר הראשון של הרבי קטע שהופיע במהדורה הראשונה.
דבר זה ניתן להוכחה בנקל ע"י הבאת סריקה מהמהדורה הראשונה שבה מופיע הקטע הנ"ל.
כל עוד לא נעשה הדבר הזה, הרי שלפנינו טענת שווא שאינה ראויה לדיון ודינה כשאר ההשמצות שמקומן יכירן בשוק של תגרניות הדגים ולא בין יודעי ספר.

שלום לכל. אני תומר, ואני עומד מאחורי דברי.

לא אביא סריקה של המהדורה הראשונה מפני שכזאת לא נמצאת בידי, ואני חושב שהדרישה להוכחה כזאת היא מוגזמת. הדברים ידועים היטב לאלה שהם ידועים להם, והם לא מעטים. העובדה שאני הקטן, בעל ידע בהחלט חלקי בתולדות החסידות, הגעתי אליהם, מצביעה על כך. עוד רמז לדברים ניתן לראות באותה פלג קיצוני הרואה ברבי ממ"ש ז"ל את האלוקות עצמה, ומכך שקבוצת אנשים זו מכנה את עצמה חב"ד, ואף גורסת שהיא היא Verus Chabad, היינו חב"ד האמיתית (ואולי לא במקרה עלה בדעתי דווקא זה הביטוי האהוב כל כך על הכנסייה). אני חושש מאוד שהם לא היו ממציאים מעצמם בדיונות כאלה ללא סימוכין.

עוד שני דברים:

חב"ד אכן רואים עצמם העלית החסידות, קל וחומר עלית היהדות. הדברים כל כך מובנים מאליהם שהרבי לא היה צריך לומר זאת, אם כי אני מנחש שאם נחפש נמצא אותו אומר זאת.

ונכון, הרבי התכוון לרוב לעצמו כשדיבר על הריי"ץ, ואת זה יודע כל ילד בחב"ד. דווקא יצחק קראוס לא התייחס לכך בספרו, ובכך מעל בתפקידו להביא ביוגרפיה רוחנית-הגותית אותנטית של הרבי. מכיוון שאני מתעתד לכתוב ביקורת על הספר אשמח לשמוע מכם עוד נקודות בהם הוא נכשל, ואודה מאוד על כך.

chot- חלקו מחמאות פיו וקרב לבו , שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ.
אינך מתבייש אתה חושב שתקח אותנו במחמאות שתחלק- תדבר גבוהות בשמיים: היה מכונן בכל מידה נכונה וכו' וכו' ואחרי זה תעיז לדבר בבוטות וגסות שכזו: שגעון גדלות ומדבר שטויות.
 עדיף שתלך לך אצל הולכי רכיל הרגילים שמדברים רק בארץ ולא תשית פיך בשמיים- במלאכי האלוקים כגון כ"ק אדמו"ר זי"ע.    

ממש מוגזם לדרוש ממי שטוען טענת זיוף, שיוכיח את דבריו...
אני מתנצל על דרישתי המוגזמת.
גם הצהרתך כי "אשמח לשמוע מכם עוד נקודות בהם הוא נכשל, ואודה מאוד על כך" כדי שתוכל להתכבד בקלונו, מלמדת אותנו הרבה.

תומר,
כתבת :
"בדרשה הוא אומר בצורה די ברורה שהדור שלנו הוא הדור השביעי, ומכיוון שידוע כי "כל השביעין חביבין", הרי שברור שבדור זה משיח בא. ומכיוון שחב"ד היא עלית תנועת החסידות כולה, ומכיוון שהוא אדמו"רה השביעי, אין צורך להכביר מילים באשר לזהותו של המשיח".

אתה מוכן להכניס כאן ציטוט מדברי הרבי, בו הוא אומר,לדבריך בצורה ברורה, שחבד היא עילית תנועת החסידות ?
מאיזה משפט בדבריו הבנת כך ?

א. מאחר ולמאמר "באתי לגני" אין גירסאות שונות, חבל על הזמן שתקדיש לחיפושן. פשוט יותר להאזין להקלטה המלאה מהמאמר כולו (שבשונה משאר מאמרי הרבי נדפס כמעט אות באות כפי שנאמר), ותראה שלא היו דברים מעולם.

אכן, הרבי התבטא על חמיו בהזדמנות אחרת שהיה "עצמות ומהות כפי שהלביש עצמו בגוף", אך באותה שיחה גופא טרח להסביר שהמינוח אינו כפשוטו אלא מבטא "ממוצע המחבר בין בנ"י להקב"ה" - שזוהי הצורה בה מסתכל כל חסיד על רבו. בהמשך גם הביא מראי-מקומות מזוהר ומדרשים שכך נאמר גם על תנאים קדמונים.

לא אכנס לויכוח ולהסברים, שהרי אין זו מטרת פורום זה, למיטב הבנתי. לכאורה כבר דנו בכך ארוכות בבח"ח, עצכ"ח, ועוד.

ב. חסידי חב"ד עצמם אינם יודעים מה הוא מקורו של הביטוי "זיבורית שלנו טובה מעידית שלהם", אם הוא מפי אחד האדמורי"ם, או פתגם שהיה שגור בין חסידים, ויש מקום לשער שהגיע בכלל מחצרות אחרות. חסידי חב"ד נוהגים להשתמש בביטוי כשהם רואים בן-תורה ליטאי, מבחירי ישיבתו, שאינו מקפיד על חומרות שגם נוער השוליים בחב"ד מקפיד עליהם (לרוב משום שהליטאים אינם גורסים חומרות אלו - כמו הנחת תפילין דר"ת, זהירות מאכילת עראי חוץ לסוכה, ועוד כיו"ב).

מבחינת ערכו ההיסטורי של הקונטרס הזה. נא בל נשכח כי קונ' 'באתי לגני' של  רמ"ש כמו גם קונ' 'ביקור שיקאגו' של  הריי"צ היוו משקל נכבד בהתייחסותם של גדולי ישראל מכל החוגים בארה"ב ובאר"י אל תנועת חב"ד. החל מן האדמו"ר הר"א מבעלזא באר"י ועד האדמו"ר הר"י מסאטמר בארה"ב. 

מתפעל: כתבתי: ""בדרשה הוא אומר בצורה די ברורה שהדור שלנו הוא הדור השביעי, ומכיוון שידוע כי "כל השביעין חביבין", הרי שברור שבדור זה משיח בא. ומכיוון שחב"ד היא עלית תנועת החסידות כולה וכו'" - שים לב לנקודה אחרי המילה "בא". בנקודה זו המשפט הראשון מגיע לסיומו. המשפט השני מתחיל באותה הנחה שלדעתי היא מובנת מאליה עבור כל חב"דניק, והיא שחב"ד היא עלית תנועת החסידות. הרבי לא אמר את זה אבל התבסס על זה, וזהו ההגיון הפנימי של הטענה שלי. כפי שאמר בלאק לייבל, זה אכן אינו מוזר שחב"ד רואים עצמם כטובים ביותר, וכך גם הליטאים, וכך גם תלמידי מרכז הרב, או הר המור, או ה"מקובלים" של הרב לייטמן, או הסיינטולוגים. מטבעה של קבוצה שתחשוב על עצמה כראשונה במעלה. עניין של אגו, אתה יודע.

כבר בדור קודם דובר על "הדור השביעי", לגבי ייסוד ישיבת "תומכי תמימים" על ידי האדמו"ר החמישי (רש"ב) שהיה שביעי לבעש"ט.

וכל הרגיל אצל דרשנים יודע מאז ומתמיד שהם מקשרים מדרשים ודמויות היסטוריות לדמויות ומאורעות שבהווה. כל גוי רשע למשל הוא פרעה או המן או טיטוס. כמעט כל הספד משווה את הנפטר לאיזו דמות ענקית מן העבר. כך שנתינת משקל כבד לדרשה נובעת מאי-היכרות עם הסגנון הדרשני של רבנים ותו לא. 

צ'אוטנג, אתה כותב דברים חמורים על הרבי זצ"ל.
א:
כאשר יש רב שהנהיג שנים רבות אלפי חסידים ומלבדם אלפי אנשים שאינם חסידי חב"ד העריכו אותו כאחד מגדולי ישראל, ברגע שאתה כותב עליו בצורה כזו אתה פוגע בכל אותם אנשים. אז סתם מצד בין אדם לחברו יש כאן בעיה גדולה. מה ההיתר לפגוע ברגשות אנשים ?
ב:
תמיד ניתן לשאול ולהקשות על דברים שאמר רב מסוים או על מעשים שעשה ולנסות להבינם אבל בדרך ארץ. דורות על דורות כך התחנכנו. אמוראים התקיפו תנאים בקושיות חזקות וכך בהמשך ראשונים ואחרונים וכולם הבינו שהם צריכים לעיין עיון גדול. הר"ן לא אומר שר"ת דיבר שטויות חס ושלום. אף שאינו מצליח להבין את דבריו התמוהים אלא כותב בכבוד גדול 'פה קדוש איך יאמר דבר זה'.
ג:
הכי חמור בעיני זוהי הגאווה העולה מדבריך. הרי לרבי מחב"ד היו אלפי מעריצים, מדינאים פוליטיקאים אנשי מדע שחקנים , יו ניים איט, כולם באו לשחר פניו, לשמוע ממנו מילה, רובם ככולם יצאו מוקסמים, ואף אחד מהם לא הבין שבעצם מדובר כאן באדם עם שיגעון גדלות שמדבר שטויות ?
רק אתה החכם והגאון והידען , אתה מבין יותר טוב מכולם ? אתה חושב עצמך ראוי לתת הערכה על האיש ולאבחן אותו כאדם עם שיגעון גדלות ?
לא רק גאווה מדהימה יש כאן, אלא נראה לי שזה גובל אצלך בשיגעון גדלות.

לדעתי, אתה צריך לקחת עשרה יהודים ולעלות על קברו של אותו גאון צדיק ועניו ולבקש מחילה.
אדרבה, לך לרב שלך או לכל רב, ועשה שאלת חכם.
ספר לו מה כתבת על הרבי מליובאוויטש זכותו הגדולה תגן עלינו, והאם זה בסדר מבחינה הלכתית.

תומר,
בודאי שיש חבדניקים שחושבים שהם העילית. כאלה יש בכל מיגזר כפי שכתבת.
אבל, ברור לי שהרבי לא חשב כך. לי זה ברור שהרבי החשיב כל חסידות והחשיב כל יהודי. זאת הרי תורת הבעש"ט והרבי היה חסיד גדול של הבעש"ט.
למה אתה חושב שאתה מבין גדול ברבי מחב"ד ?
היית אצלו ? דיברת איתו ?
כמה שעות של לימוד בדבריו יש לך ?
יש כאן בפורום כמה וכמה אנשים, שיש להם ידע רחב מאד והיכרות אישית עם הרבי ונראה לי שתוכל ללמוד מהם הרבה על האיש. אם רק תרצה להשקיע את הזמן ואת ההקשבה ואל תתחיל לכתוב הערכה על מישהו לפני שעשית מחקר קצת יותר רציני.