לימוד דקדוק - ספרים ועיצות

ספר הפעל בפעל של שולמית פניאל
הוא מצוין השאלה מה אתה מתכוין מא' ב'

אני מתכוון שגם מי שאינו יודע מאומה יוכל להתחיל עם הספר, ולא שהוא מיועד למתקדמים.

האם הספר הזה הוא על לשון הקודש או על עברית? או שאין הבדלים.

הספר שהובא אינו למתחילים ממש, ומוקדש ללימוד הפעלים.

ממליץ על ספר 'מפתח הדלת', "והוא מפתח הדקדוק ללומדי תורה", מאת ישראל חיים בן לא"א מו"ר שאול ז"ל לנטשיץ.
יצא לאור בשנת תשס"ד, ברוקלין, ניו יארק.

נצפה לאחרונה באי אלו חנויות באזורנו.

_________________

רודולף 

ובאותו ענין, אני מחפש ספר ללמד ניקוד בלשון הקודש, ולא אחרי השינויים שהכניסה האקדמיה.

(ואם יש ספר המבאר את ההבדלים שהכניסו עם השנים).

לבי אומר לי שלא קיימת שום אפשרות ללמוד ניקוד מספרי כללים. הכללים חלים רק על חלק מהמלים בלבד. כלומר: אין אפשרות לקחת מלה ולנקד אותה בדיוק רק ע"פ כללים מבלי לדעת דברים נוספים. ואכמ"ל.
והראיה: ניקוד ממוחשב לעולם לא יהיה מדוייק אע"פ שהזינו אותו בכל הכללים ואף ביותר מכללים סתם.

איזה שינויים הכניסה האקדמיה בניקוד המלים?

כונת לבנוני כפה"נ שלא די בלימוד כללי יסוד כדי לידע את תורת הניקוד על בוריה. האם לא כן בכל תחום? לאחר הכללים יש ללמוד את הפרטים.

אמנם לכללי הניקוד יש יוצאים רבים, וזאת משום שהכללים אינם אלא נסיון מאוחר למפות את דרך הניקוד בספרי המקרא, ואולם בלי ספק - על ידי לימוד כללי הניקוד ופרטיהם ניתן לנקד (כך לומדים, לא?).

הטעויות בתוכנות הניקוד אינן מחמת הקונטקסט. עד כמה מושפע ניקוד של מילה מסביבתה? כמעט ולא. למעט כללי חוק יהו"א שאינו נהוג היום. אין הטעויות אלא מחמת צורות ניקוד שונות לתיבות זהות, הדורשות הבנה של כונת הכותב.

ב. האקדמיה שינתה עשרות דברים. מהבולטים: הדגישה מ' של מפעל ומפועל לאחר ה' הידיעה; ביטלה את כללי מה השאלה והעמידתם על אחת, לנקדו תמיד בקמץ.

מהשוליים, אך המגוחכים: האקדמיה קבעה כלל שבשרשים הכפולים לא יבוא דגש בע' הפועל במשקל פִּעוּל. זאת למה? כיון שבלתי אפשרי היה להסב לב העם לומר סִבּוּב...



 

_________________

רודולף 

את דעתי על כללי הניקוד גיבשתי לאור הנסיון עם בנותיי, שלימדו אותן כללי ניקוד שלעולם לא היה בהם כדי לדעת לנקד נכונה את כל המלים. אלא שהמורה עשתה להן הנחה, שאם הן תנקדנה ע"פ הכללים, תיחשב התשובה לנכונה גם אם הניקוד אינו נכון...

האם מי שמנקד ע"פ הניקוד "הישן" ולא לפי כללי האקדמיה, נחשב כעובר על החוק וצפוי לעונש?
למיטב ידיעתי האקדמיה פועלת על-פי חוק והחלטותיה מחייבות.

גם בהטיות של "לככב" העם אינו פועל לפי כללי הדקדוק.

אפשר לנסות ללכת בדרכם של המשכילים הראשונים שגילו את האור הגדול - משונה ככל שזה נשמע - דווקא באמצעות ספרי דקדוק עברי.

אברהם בער גוטלובר סיפר בזיכרונותיו כיצד השפיעה עליו קריאת הספר 'צוהר התיבה' של ר' שלמה זלמן הענאו (ברלין תצ"ג ובהרבה מהדורות מאז). קשה להאמין איזו עוצמה היתה לספר זה עליו:
למי אגידה ואספרה הרגשתי ברגע ההוא, בפתחי את הספר והחילותי לקרוא בו? מי  יבינני? ... ואותי לא יבין כי אם האיש אשר ישב במחשכים כמוני ביום אז, ופתאום ראה אור גדול ... כל הספרים האלה [שקרא עד אז] כאפס ותוהו נחשבו נגד ספר 'צוהר התיבה' הזה אשר האיר עיני בתורת ה', וילמדני לדעת כי עד הנה קרא מקרא לא יכלתי על נכון, אף שמות הנקודות לא ידעתי על נכון, ואף כי יתר סימני הקריאה כדגש חזק וקל, נח נראה, נח נסתר, טעמים משרתים ומפסיקים, מפיק ומתג ויתר הסימנים למיניהם, אשר לקחה עיני שמץ מנהם בלילה הראשון, אשר הביא אבי לי את הספר, ואשר לא הנחתיו מידי עד אשר כלה שמן הנר ויבער עד תומו וישופני חושך. אז שכבתי עוד כשעה ושתים ותידוד שינה מעיני ותנומה מעפעפי, כי הידיעות החדשות אשר קניתי לא הניחו לי לישון, וגם אחר אשר ישנתי סבוני גם סבבוני השוואים והדגשים והנחים והטעמים ויקומנו לשחק לפני עד הבוקר"

מומלץ להתחיל מספרי ההכנה לבגרות בלשון, תורת הצורות, תורת ההגה
מדובר בחומר מתומצת שקל ללמוד אותו.
http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon

דקדוק לשון הקודש:
דקדוק אליהו לגר"א, נדפס בסוף תולדות הגר"א, מוסד הרב קוק תשט"ו
חיבור נוסף להגר"א בסוף תיקון סופרים הוצ' המסורה
צוהר התיבה לר' זלמן הענא (ללא תנועה קלה וחשודה)  http://hebrewbooks.org/7415
כהן, ח"א (תשנ"ח), 'דקדוק העברית המתחדשת ומקורות יניקתו', לשוננו לעם, מט, עמ' 131-117


כללי ניקוד במקרא (ללא בניני פעלים ומשקלי השמות)
תיקון סופרים סימנים, הוצ' פלדהיים
http://hazzan.qpon.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=197285