בשנת תשס"ז נדפס בניו יארק ספר המאור הגדול (חלק א), של הגאון רבי מאיר בנו בכורו של היעב"ץ. בתולדות המחבר שבראש הספר הערה פו מעיר המו"ל שמפתיע הדבר שגאון זה מביא ד"ת בשם הגון רבי יונתן, למרות מלחמתו העזה של אביו נגדו. זה מופיע בעמ' שמו בספר: "ושמעתי בשם הגאון מ"ו יונתן מפראג... עכ"ד פי חכם חן". "ומכאן ניתן לראות שרבינו לא התערב כלל בהמחלוקה עם הר"ר יונתן". ושם הערה כד מעירים שגיסו של רבי מאיר הגאון רבי שלמה מחעלמא בעל מרכבת המשנה אף חתם על כרוז לכבודו של רבי יונתן. האין זה מוזר שאנשים הקרובים להיעב"ץ לא עמדו לצדו?
נשלח ב-11/9/2008 11:02
זכור לי במעורפל ממש כי היעב"ץ באיגרתו לגיסו רא"ל מאמסטרדם. מבכה על כך שאף בני משפחתו ומקורביו אינם עומדים לצידו. [פורסמה ע"י י. רפאל בסיני כרך ע"ג (תשל"ג)]
נשלח ב-11/9/2008 11:50
ר'מאיר מקונסטנטין היה מורחק ומרוחק מאבי במידהכל שהיא,ו בעקבות אהדתו לתנועת החסידות כידוע.
נשלח ב-11/9/2008 12:38
אלייעזר,
ייש"כ על איזכור אותה איגרת, אולם שם יעבץ יאנו מזכיר את בני משפחתן כלל (פרט לאשתו העומדת ללדת).
כוונת ככל הנראה לדבריו: "בקיצור אין לפקפק עוד בדבר שכל חדר הקהל באלטונה פה אחד מסכימיםלעקרו ולשורשו [=את רי"א] (חוץ מרא"א שכבר הלך למסעיו לברלין"
ובהערה 10 ביאר רפאל שהכוונה היא על ר' אליהו אופניהים, פרנס אלטונא שתמך בצידו של ר' יהונתן.
י' רפאל, "מכתב הגאון ר' יעקב עמדין זצ"ל", סיני ע"ג, א' [תשל"ג] עמ' 4.
נשלח ב-11/9/2008 13:22
ממש לא. זכור לי מכבר כי ראיתי את תלונת היעב"ץ במפורש וכפי שהזכרתי. אלא לפי שלא היה לי קצה חוט היכן הדברים לא כתבתים.
באקראי נתקלתי באיזכורה של האיגרת הזו וחשבתי לקשר בין הדברים. וכפי שהתברר, טעיתי.
נשלח ב-15/9/2008 10:11
ר'מאיר מקונסטנטין התקרב לחסידות ?
אצל מי ממנהיגי החסידות ביקר ?
נשלח ב-15/9/2008 12:43
הוא נזכר בשבחי הבעש"ט.
נשלח ב-15/9/2008 15:42
היינו שביקר אצל הבעש"ט ?
אימתי נולד ונפטר ?
האם גם היה אצל המגיד ממזריטש ?
נשלח ב-15/9/2008 19:59
בשו"ת מים חיים לר' חיים הכהן ראפפורט (זיטומיר תרי"ז)( בח"א יו"ד עמוד 50)
מביא תשובה שנשלח ע"י הבעש"ט וגיסו ר' גרשון אל ר' מאיר בן היעב"ץ
ותשובת ר' מאיר אל הבעש"ט וכו'
לא ניכר מהתארים שהיה לר' מאיר אהדה מיוחדת לתנעת החסידות. הוא מכנה את הבעש"ט בכינויים סבירים לרבנים מאותה תקופה ולא מעבר לכך
(מדובר בתקופה די קדומה כך שאין להביא ראי' לא להתנגדות ולא לאהדה)
נשלח ב-16/9/2008 02:04
החסידים עשו מהתוארים האלו מטעמים ונא לא לזלזל. פרשת ר' מאיר והחסידות נידונה לאחרונה באור ישראל או באחיו היכל הבעש"ט.
נשלח ב-16/9/2008 04:21
מציץומליץ כתב:
ר' מאיר והחסידות נידונה לאחרונה באור ישראל או באחיו היכל הבעש"ט.
נהנתי, תולדות ר' גדליה.
נשלח ב-16/9/2008 13:55
נכתב לעיל: >>לא ניכר מהתארים שהיה לר' מאיר אהדה מיוחדת לתנעת החסידות. הוא מכנה את הבעש"ט בכינויים סבירים לרבנים מאותה תקופה ולא מעבר לכך<< ואני תמה, הרי שו"ת מים חיים נמצא בהיברובוקס, והוי מילתא דעבידא לאיגלויי. ואלו הם התארים הנאמרים שם על הבעל שם טוב, לעומת התארים על ר' גרשון, שיש משערים שהוא ר' גרשון מקיטוב (שאומרים שהוא הנזכר בשו"ת נוב"י ובפמ"ג וכו'): "אלוף ביהודה ובישראל עושה חיל קטן וגדול שם הוא ממציא מזור ותרף אין איל גדול הוא בששך ושם לו ברקת וגבר בכל ה"ה הרב המופלג המפורסם בש"ט מוה' ישראל נר"ו ומן חבריי' כולהו רבנן רחימי ה"ה המופלג מוה' גרשון נר"ו ואת אשר לא ידעום אכנם כולהם יעמדו על הברכה עליונה". בעלעלי בספר הנ"ל אחת הנה ואחת הנה לא מצאתי שתארים אלו שגורים על לשונו, ובדרך-כלל הוא לא מנדב לתארים יותר מארבע מלים שדופות ("ידידי המופ'" וכד'). יש לתת לב גם למלות הסיום שלו: "כ"ד הדורש שלום לכל עם ה' אלה לחיי עולם ואנכי אהיה בתוכם מן הנמנים".
נשלח ב-16/9/2008 16:34
האין זה טבעי שבניו ומשפחתו של ר' יעקב עמדין לא ילכו בדרכיו אחרי הדברים הקשים שכתב בגנות כל גרושותיו והוריהן?
אולי הכוונה לאחד ממאמריו של הרב שלמה אביש ב'היכל הבעש"ט', ושם גליון יב עמ' פ' מקדיש לו פרק.
נשלח ב-16/9/2008 20:04
אכן שם. לפי הסיפור התקרבותו של ר' מאיר להבעש"ט היה אחר שנושע ממנו מחוליו. קצת סימוכין לזה אפשר למצוא בתואר 'ממציא מזור ותרף' אלא שהכותב שם הרחיק לפרשו על מזור ותרף רוחני. מטעמים מובנים. שיהיה.
וכמדומה שכבר דקדק בתוארים אלו ג"ש במאמרו (ידיעות ראשונות על הבעש"ט או משהו כזה) המקובץ בספרו דברים בגו.
