סבך הרכבה והכלאה באתרוגים וכדומה

רקע:

ההשקפה ההמונית סוברת שכשמרכיבים אילנות משני מינים (-הרכבת כנה ורוכב, יחור של מין אחד ע"ג שורש של מין שני grafting), הפירות היוצאים יהיו בני תערובת של שני המינים, כמו הפְּרֵידָה הנוצרת מהרבעה של סוס וחמורה או להיפך. על רקע זה יש סימנים המבדילים בין אתרוג כשר למורכב, ואין צריך כתב הכשר ומשגיח שיבדוק את האילנות. למעשה, קבעו הפוסקים האחרונים שהסימנים אינם מובהקים דיים, וביותר יש הרבה עדויות שאין הפירות משתנים כלל – ואשר על כן אמנם נזקקים למשגיחים. מאידך, הפחיתו לדקדק על הסימנים מכיון שהבחינו שדבר לא משתנה עקב ההרכבה. קשה להבין מעכשיו למה תהא ההרכבה פוסלת באתרוג בכלל?

השקפה זו היא הבסיס לכל הדיונים המתנהלים לשם נסיון של הערכה בין הזנים שבשוק. כאשר איזה זן או פרדס מסוים מניב פירות שלא רגילים אליו, הולכים ובודקים באילנות אם יש שם סימנים של איחוי שני עצים! גם כאשר נפגשים עם פרי בעל תכונות חדשות שלא הורגלו לכך מעולם, מתבטאים שזה בטח ע"י ההרכבה. זהו האי-בהירות השורה כהיום בין ההמון, בין לומדי תורה, ובין משתתפי הפורום (לינק עודועוד) בגדול.

ההשקפה המדעית מאידך, מייחסת את רוב השינויים המופיעים בתכונות הצמחים, אל ההכלאה – האבקה-הפרייה דו מינית (breeding, out-cross pollination), במקביל להרבעת בעלי חיים. לדעת רובם אין השינויים מיוחסים להרכבת רוכב על כנה נוכרית, פרט לשינויי ויסות הורמונליים וכדומה. יש דעה לחוקר סובייאטי בשם מיצ'ורין (Michurin) הסובר שיש אפשרות להעברת ג'נים מן הכנה אל הרוכב (ואולי אף בכיוון ההיפך). אבל גם החוקרים המעטים שבמדינות הקומוניסטיות ההולכים לשיטתו ולאורו (קצת מזכיר מן החרדים), לא סוברים שזה בכלל שוויון אל ההכלאה האמיתית. אלא טוענים בסה"כ שהאילן המורכב לא יוכל להחשב כ"טהור" בעל מאה אחוזים, בהשואה אל אילן הנטוע על שרשי עצמו.

המחלוקת וההשואה: 

בהשקפה ראשונה נראה זה כמחלוקת שבין המדע והתורה, שכן הדעה שההתמזגות נגרמת בעקבות ההרכבה, מצויה כיום בין אנשי התורה. והדעה המייחסת אותה אל ההכלאה, מקובלת בעולם המדעי 

השקפה זו לא נכונה כלל לאחר בדיקה יסודית, ויש בזה שני מהלכים: המהלך של הפרופסור הישיש הרב אליעזר גולדשמידט שליט"א מהאונברסיטה העברית ירושלים ברחובות (הגה: מזכיר מן החצרות – חסידי ויזניץ ב"ב במונסי), וחבר ב"מכון לחקר החקלאות ע"פ התורה", והמהלך של הרב לוי יצחק סופר מויליאמסבורג. מובן שיש פער גדול בין האישים בין הגיל שלהם ובין ההקדמות החברתיות שלהם, אבל בבקשה, להתרכז אל השיקולים ואל המקורות בלבד.

הדעה של הפרופסור לקטתי מבין המאמרים שלו:

א) "בעיית האתרוג המורכב וטיבם של האתרוגים המצויים בימינו" – תחומין ב: 136-146 (תשמ"א).

ב) מאמר באנגלית משותף עם עוד 4 פרופסורים מרחבי העולם, בשם Search for the Authentic Citron –HortScience 40(7):1963-1968. 2005.

ג) "מחקר גנטי השוואתי של 12 טיפוסי אתרוג" – ידיעון "הליכות שדה" גליון 146 אלול תשסה

המהלך של הרב סופר לקטתי מן המאמר שלו תחת הכותרת "האתרוגים המכונים יאנאווע" הנדפס בקובץ אור ישראל, הפרק הראשון בשנת תשס"ח, והשני בשנת תשס"ט. וגם מראיון שמסר ל"קול מבשר" 212-444-1100\3\1\73# וזה ביידיש.

דעת הפרופסור:

הוא מציע שההתלבטות ששרה בין המדענים לאורך התקופות אם ההרכבה בעצם משפיע על השינוי, הוא אותה הספק שחקרו בה הפוסקים, כנראה בהשפעת המדענים שבימיהם. הוא מציג את הדעת של הבית מאיר והחזו"א שיש בהרכבה משום שינוי המין ושגם תולדותיהם כיוצא בהם עד עולם, לעומת הדעה של הבית אפרים שיש פגם רק באילן המורכב עצמו מה שיכולים להסביר ע"י שינוי הויסות של הורמונים, השפעה זו נעלמת כליל אצל התולדות. הוא עושה גם השואה בענין הגדרות המינים והזנים שנחלקו בה המדענים, ז.א. לכמה קבוצות יתחלק משפחת ההדרים הכללי, לבין הדעה שחידש הסבא קדישא, שכל ההדרים כשרים (בעיקרון) לאתרוג ואשר ע"כ אין פסול באתרוג מורכב.

מסקנותיו: על הסימנים המסורתיים הוא מתבטא שהאחרונים חיפשו אחר חילוקים בלתי מוכיחים בין הטהור להמורכב (באשר כהיום אין רואים על שום סימנים מבדילים, והם יכולים לגדל בעץ אחד ואפילו בענף אחד – יקר). על חשש מורכב (כנה ורוכב) אפשר לבדוק את האילן ולקבוע בודאות אם הוא מורכב או לא. ולגבי החשש של תולדות מורכב, הוא תופס כדעת הבית אפרים המאושר מבחינה מדעית שאין כל חשש בזה כל עוד שמדובר בהרכבת כנה ורוכב גרידא.

לגבי החשד שהאתרוגים המצויים נפגמו בהכלאה טבעית, שזה אמנם יפסל את טהרתם, לכתחלה הוא הסתמך א) על העובדה שהרבוי ע"י יחורים לא מרשה להכלאה, וזה היה נהוג על הרוב (עכ"פ במדינות המפותחות בהם נהגו בהרכבה – יקר). ב) על הנהוג אצל המגדלים שגוזמים את הענפים שאינם עושים פרי אמיתי ביחס להמין. ג) ובשנת תשס"ה כאשר זה נתאפשר לו, עשה בדיקה והשואה גנטית, שקבעה את 12 זני אתרוג הנפוצים כטהורים. לשום מה הוא העלה חשד בנוגע להחפצים להחמיר כדעת החזו"א שצריכים לחשוש גם על תולדות מורכב, שבהיות שהד.נ.א. של זני האתרוגים דומים זל"ז כ"כ, אפשר שמקור כולם הוא מאגן ים התיכון, ויש לחשוד בכולם שהם תולדות מורכב (מה שלא חשוד במרוקו ותימן עצמם – מן המקורות) 

דעת הרב סופר:

הוא מציע שהיות והחכמה של הרכבת דקלים היתה ידועה בימי חז"ל (מרכיבין דקלים בע"פ – פסחים פ"ד מ"ו, עיי"ש בפירוש הרמב"ם בתוי"ט ובערוך ערך נסן), וזה חכמת ההפריה של מין במינו שבלתיו אי אפשר לבוא לכלל פרי. לפי המקורות זה היתה מתבצעת בהכנסת יחור מן הדקל הזכר לבין מכבדות הנקבה, שע"י הקירבה, מתאפשר להאבק להגיע ולהקלט בפרחי הנקבה. וככה היו עושים אז את ההרכבה של מין בשאינו מינו. היו עושים נקב באילן אחד שלם, והיו מכניסים לתוכו ענף של מין אחר מה שהיה מתאחה שם לגוף אחד. לפי דעתו יש בחז"ל רק הרכבה אחת מורכבת שכוללת שתי ההרכבות, הרכבה והכלאה. וזה הגם שבהרכבת דקלים אין יחור הזכר מתאחה בדקל הנקבה, כי – לפי המדענים – לא יתכן שום איחוי בדקל כלל.

בענין הסימנים שמסר הרב שמואל יהודה קצינלבויגן ז"ל (בן מהר"ם מפאדוה), והם ידועים. הרב סופר מצביע על ציורי פררי (לינק עוד לינק) וולקמר (לימון גינובה) שחיו באותה תקופה, ויש בהם פירות שונות ומשונות, ביניהם בעלי סימנים ממוצעים בין אתרוג ללימון. הפירות האלו הם ככל הנראה תולדות הכלאה טבעית (על אף שאי אפשר לקבוע בודאות שאין זה מוטציה גרידא, בלי בדיקת ד.נ.א. – יקר), שיחסו אותם הקדמונים (היהודים ולהבדיל הגויים – כהובא גם בדברי פרופסור גולדשמידט) לההרכבה שהיתה גורמת את ההכלאה.

הוא הביא מכמה מקורות רבניות, ראשונים ואחרונים, שההרכבה שהיתה מוכרת להם (או במקרה של כמה אחרונים שהיתה חשודה בזמניהם), היתה עם השארת ענפים להכַּנָה, מה שבזמנינו גוזמים. ר' יעקב ספיר ז"ל (הלבנון דפדף מיד לעמוד 7) אף כבר העלה הסברא שהסיבה שבזמנו לא רואים עוד שינויים, הוא בשביל שכבר גוזמים את הענפים מן הכנה. אך לא הסביר את הטעם למה זה משנה.

יש מזה השלכות הלכתיות? יתכן ואולי לא. אבל לא מיועץ לחקור בתכנון מראש. צריכים לקבוע הדברים אל אמיתתן ואח"כ לדון על התוצאות.

לדברי המדענים אין שום השפעה של הכנה על תולדות הרוכב

א'- ולפ"ז לכ' צדקו לדינא דברי הבי"א שתולדות הרוכב כשרים, ולפ"ז כל האתרוגים המצויים כיום בשוק כשרים דעל כולם ישנה השגחה שאינם מורכבים וכל החילוק בין הזנים השונים הוא רק לענין מקור הזן.- והנה מנהג העולם אנו כן וכולם מחזרים אחר הזן הטהור ביותר- האם יש איזו הצדקה למעשיהם או שהכל טעות? [אפשר בדוחק לומר שאם האב אינו אתרוג ל"ש להכשיר את תלדותיו]

ב' – החזו"א כנודע סמך על טביעות עינא להכיר מה הוא אילן שאינו מתולדות המורכב, ולדבר המדענים אין חילוק כלל בתולדות וא"כ אין מקום כלל לטביעות עינא ולפ"ז נפל בבירא ההסתמכות על החזו"א, ובאמת יש בזה פלא אם אין חילור מהי הטביעית עינא של החזו"א וצ"ל שהכל היה פרי דמיונו והכל טעות וצ"ע.