אגרת הקדוש הר"ש מאוסטרופלי - גילוי אמריקע

מן הסתם שהאגרת של בר בי רב  על עשרת בני המן יותר מענינת היכן אפשר לקרוא אותה ?

 חסר מן הראשון ד' מאות, וחסר מן השביעי ג' מאות, וחסר מן העשירי ז' והוסף לאחרון ו'. תכפול רבתי ונכה זעיריא.  *:namespace prefix = o />*:namespace prefix = o />

והנה מה שמצינו לזרעו של אותו רשע המן בן המדתא האגגי שמפורש בכתוב עשרת בני המן אמנם מצד השם ר"ו היה כנגדו בקליפה ל' בנים ומצד השם ש"ב היה כנגדו בקליפה צ' בנים  ומצד השם תנ"ו  היה כנגדו בקליפה ר"ח בנים   עכ"ל רבינו.

והנה מו"ר קדוש ישראל כתב: דברים אלו פלאות הם וסתומים וחתומים סגור ואין פורש אותם וכבר שאלוני גדולי ישראל לבאר להם דברי רבנו זלה"ה  ולא הגדתי להם , ומגודל אהבתו דמר אגלה רזא דנא מה שנתגלה לי בחלום בחזותא דלילה, בנפול תרדמה על אנשים, והוא רחום יכפר עון וכו'.

וזאת העניין מה שכתב רבינו זלה"ה הנה כבר השמעתיך ששורש קליפת עמלק והמן הן ד' אלפים ותרמ"ו מלאכי חבלה כוונתו כך הוא, כי אמרו בעלי קבלה מעשית שיש  ד' אלפים ותרמ"ו מלאכי חבלה, וכל שורש הקליפה של עמלק שישנו בעולם , הוא ע"י זרעו של אגג שנולד ממנו המן בן המדתא האגגי ורוב בניו, שהם ממשיכי הקליפה בעולם , וקליפת עמלק מתלבשת בד' אלפים ותרמ"ו מלאכי חבלה שהם שרי האומות המצירים ודוחקים בישראל ומרומז סוד זה בפסוק "עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי" שפסוק זה שמדבר בייחוס בני עשו עולה לד' אלפים תרמ"ו חושבנא דדין כחושבנא דדין והוא הפלא ופלא.

ואומר אני הכותב שזהו סוד נפלא כאשר נחשוב במניין ובמספר פרשנדת"א דלפו"ן אספת"א פורת"א אדלי"א ארידת"א פרמשת"א אריס"י אריד"י ויזת"א אלו שמות עשרת בני המן אשר כתבתים פה אות באות , עולים לחשבון ד' אלפים ותרמ"ו ממש, אותיות דדין כחושבנא דדין הרומז על ד' אלפים ותרמ"ו מלאכי חבלה שהם הממונים מצד קליפת עמלק  להצר ולהציק לישראל. וזה פשט נפלא אשר עין לא ראתה.

והנה החשבון מכוון כאשר נחשב פרשנדתא חסר ת', פרמשתא חסר ש', ויזתא חסר ז' ,שהם האותיות הזעירות. ותוסף עוד ו' לחשבון כנגד אות ו' דויזתא  שהוא ו' רבתי.

וזה מה שכתב כפול רבתי ונכה זעיריא, כלומר, שהחשבון מכוון כאשר תכפול האות ו' רבתי ותחסר האותיות זעירות. וזה מש"כ חסר מן הראשון ד' מאות, פירושו שתחסר מפרשנדתא שהוא הבן הראשון ד' מאות,  וחסר מן השביעי ג' מאות, פירושו שתחסר מפרמשתא שהוא הבן השביעי ג' מאות , וחסר מן העשירי ז' פירושו שתחסר  מויזתא שהוא הבן העשירי ז'  , והוסף לאחרון ו' דהיינו שתוסף  לויזתא שהוא הבן האחרון ו' כנגד ו' רבתי שבו.

ומש"כ שאלו ד' אלפים ותרמ"ו מלאכי חבלה  מסבבים בג' רקיעים של טומאה א' נקרא תרע"ש וא' נקרא יב"ן וא' נקרא נה"ם,  גם בזה יש לנו סוד גדול ונפלא ונורא, שכן כתוב במגילה אחר שמות הרשעים פרשנדתא וכו',  התיבות עשרת בני המן ועתה פקח עיניך וראה כי 'עשרת' הם אותיות תרע"ש, 'בני' הם אותיות יב"ן ו'המן' אותיות נה"ם. ונרמז בתיבות אלו הג' רקיעים של טומאה שבהם ד' אלפים תרמ"ו מלאכי חבלה של שורש קליפת עמלק, והוא פלא גדול.

ומש"כ "ועליהם השר הנקרא סלכץ שמשרשו יצא הכל" כוונתו הוא ששֵם השר הזה, סלכץ, שרשו יוצא מתיבת עמלק, ונרמז באותיות הקודמות לאותיות עמלק, דהיינו ס' קודם לע' , ל' קודם למ' , כ' קודם לל' , צ' קודם לק' , ולזה רמז באמרו "ועליהם" פי' האותיות הקודמות לאותיות עמלק , ועליהם כמו "והוא עומד עליהם" שפי' לפניהם והבן , כך קבלתי והשם הטוב יכפר.

ומה שכתב אמנם מצד השם ר"ו היה כנגדו בקליפות ל' בנים כוונתו לעניין סוד נפלא ונורא, והוא פלוגתא  דרב ורבנן ורמי בר אבא במס' מגילה דף טו ע"ב וז"ל הגמ' "ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו, וכמה רב בניו אמר רב שלשים, עשרה מתו, ועשרה נתלו, ועשרה מחזרין על הפתחים, ורבנן אמרי אותן שמחזרין על הפתחים שבעים הויא, דכתיב שבעים בלחם נשכרו, אל תקרי שבעים אלא שבעים. ורמי בר אבא אמר: כולן מאתים ושמונה הוו, שנאמר ורוב בניו, ורוב בגימטריא מאתן וארביסר הוו" עכ"ל הגמ'.

וזה סוד הדברים: רב ששמו "רב אבא" והוא בגימטריא ר"ו, אומר של' בנים היו לו להמן ו"רבנן" שזה בגימ' ש"ב סבירי דהיו לו צ' בנים שכן שבעים הם המחזרים על הפתחים ועשרה נהרגו ועשרה נתלו. ורמי בר אבא שגימ' שלו תנ"ו אומר שהיו לו ר"ח בנים.

הרי מרומזים ג' שמות אלו ר"ו ש"ב תנ"ו באלו ג' אמוראים רב רבנן ורמי בר אבא , רב שהוא רב אבא ובגימ' ר"ו ס"ל שכמה רב בניו ל'. וזה מש''כ שמצד השם ר"ו שהוא גימ' של ר' אבא היה כנגדו בקליפות ל' בנים ,

ורבנן שהם בגימ' ש"ב ס"ל שהיו לו צ' בנים וזה מש''כ שמצד השם ש"ב  -שהוא גימ' של רבנן- היה כנגדו בקליפה צ' בנים ,

ורמי בר אבא שהוא בגימ' תנ"ו, אומר שהיו לו ר"ח בנים, וזה מש"כ שמצד השם תנ"ו – שהוא בגימ' רמי בר אבא - היה כנגדו בקליפה ר"ח בנים .

הרי לך מרומזים אלו ג' שמות ר"ו ש"ב תנ"ו באלו ג' אמוראים רב שהוא רב אבא בגימ' ר"ו, רבנן בגימ' ש"ב , ורמי בר אבא בגימ' תנ"ו, וכל אחד מאלו החכמים אמר לפי אחיזתו.

וזה סוד נפלא ונורא רזין דרזין והוא רחום יכפר עוון.