יש ספר שלם המוקדש על "הסידור" של בעל התניא ואכן נקרא בשם "הסידור". ושם בתוך כמה בירורים על הסידור והנוסח גם רשימה של כל דפוסי הסידור. יש עשרות דפוסים שאינם דפוסי צילום כמו תהלת ה' בזמנינו שגם מהם יש כבר בימינו מהדורות שונות. (וזאת לדעת שהסידורים שהדפיס בעל התניא אין בהם כלל ביאורי חסידות, אלא זה סידור רק עם הוראות ושני ביאורים על חסידות בלבד כהקדמה וכחלק מתיקון חצות)
קיצורו של דברים:
בשנת תקס"ג הדפיס בעצמו את הסידור בשקלאוו, ואח"ד הדפיסו עוד פעמיים בתיקונים בקאפוסט. בימינו אין לנו שום עותק מסידורים אלו (אומרים שבין הספרים שנמצאים בספריית לנגרד קיים עותק מאחד הסידורים הראשונים).
אחר כך הדפיס אדמו"ר האמצעי, את הסידור עם פירושי חסידות של אביו, ונקרא סידור עם דא"ח, המיוחד בסידור ההוא אינו הנוסח אלא הפירושים וביאורים, מסידור זה יש עותקים (שהרי זה טבע הדבר, שסידור פשוט בלי פירוש מתכלה ומתבלה וזורקים לשמות, אך סידור עם פירוש שורד, ולכן רק סידור זה מן הסידורים הקדמונים שרדו).
אחר כך נדפס עוד סידור בידי המדפיס ר' ישראל יפה מקאפוסט בשנת תקפ"ד עם תיקונים שהיה בידו מאת המחבר.
עד כאן בנוגע הסידורים הראשונים.
ואחר כך נדפסו מאות דפוסים ללא ההקפדה כל כך בטוב הנוסח ושמירה קפדנית על דיוק הדברים.
בשנת תרמ"ז הגיע הגאון ר' אברהם דוד לאוואט וצירף והגיה את הנוסח וכתב ספר שלם על זה שנקרא שערי תפלה, ששם בירר וצריך את הנוסח ובירר הכל, סידור זה נקרא "תורה אור" והדפיסו בווילנא. סידור זה נחשב מדוייק ביותר, במיוחד שבפעם השניה בשנת תרנ"ו תיקן מהדורה משובחת יותר אחרי שקיבל לידיו כל הדפוסים הראשונים של שקלאוו וקאפוסט ועל פי זה הגיה וצירף ובירר את הנוסח על פיהם, וכך הדפיס סידור שנראה כמו הסידור דפוסים ראשונים, וזה הנוסח המדוייק בתבניתו ובצלמו כפי שיצא מאת בעל התניא.
סידור תהלת ה' הוא סידור פופלארי, מוקפד בנוסח (במיוחד בימינו) אך אינו בדיוק כפי שיצא מהמחבר וחסר שם הרבה ביאורים והוראות שיש בסידור המקורי (כמו דיני ק"ש ציצית תפלין וכיו"ב).
הסידור עם פירושים שהדפיס האמצעי וסידור מהרי"ד עיקרם הביאורי חסידות ולא הנוסח, כמו כן שאר הסידורים.
כך שהסידור המדוייק ממש הוא רק סידור תורה אור.
 |
|
|
