הופיעה היצירה המונומנטלית- "קבלת האר"י"'

הזכרת את בנין אריאל, אבל מסתמא התכוונת על סדרה חדשה, בהמשך לספרו בנין אריאל!?

הלבן. נכון. מדובר ביצירה חדשה לגמרי.  בנין אריאל (שמו של הספר הראשון של ר"י אביב"י, שאגב יעלה לעדכון הבא באוצר החכמה) היה כמליצה בעלמא. האריז"ל היה מכונה בפי חלק מחכמי איטליה האריא"ל, ואולי גם מכאן שמו של הספר ההוא.

כיוון שמציץןמליץ הציץ בספר 'קבלת האר"י' והמליץ בעדו
אמרתי אמלא אחריו ואודיע תוכנו.
סרקתי את התוכן, והנה הוא:

תוקנה רזולוציית תמונות

מיטב האיחולים ותשואות חן חן לר"י אביבי יזכה ויפוצו מעיונתיו חוצה.

שאלה שכבר מנקרת אצלי כמה שנים. איך שייך שהאר"י במשך שנתיים ימים הספיק להעביר לתלמידו מידע עצום כל כך. האם לא נכון יותר לומר, שרוב כתבי האר"י הם בנויים על יסודות האר"י אבל אינם בהכרח של האר"י?

השערה זו בטלה  למעיין בכתבים עצמם. ואתן למלומדים ממני להציג את שלילתה.

שאלה טובה וקשה שאל chouteng, ותשובתה מתפרקת לפרקים אחדים:
א. כתבי האר"י עצמו, שרובם פירושים על הזוהר, כתבם האר"י עוד בהיותו במצרים. כלומר, לפני אותן שנתיים ששהה בצפת. בכמה שנים כתב את הפירושים על הזוהר? לא נדע. יסודי תורתו ושיטתו המיוחדת בקבלה נמצאים בפירושים שכתב במצרים, וכתיבתם נמצאת מחוץ לאותם שנתיים.
ב. דרושים שדרש האר"י לתלמידיו בצפת, באותן שנתיים, נכתבו על ידי תלמידיו. הם כתבו את הדרושים הללו ואחר גם כתבו דרושים נוספים שבהם חידשו והוסיפו על אשר שמעו מהאר"י. על כן, בבואנו לחשב מה אמר האר"י באותן שנתיים לתלמידיו עלינו למנות רק את הדרושים שבהם כתבו התלמידים את אשר שמעו ממנו ולא את אשר הוסיפו וחידשו אחר כך בדרכו של הרב.
משום כך מכל כתבי ר' חיים ויטל עלינו למנות את שמונת השערים אך לא חלקים גדולים מאדם ישר ומקהילת יעקב, מכל כתבי ר' יוסף אבן טובל עלינו למנות את י"ו הדרושים המכונים חפצי בה אך לא את קובץ הפירושים שכתב על הזוהר, וכן הלאה.
אם נעשה כך תצטמצם רשימת החיבורים שאמר ולימד האר"י באותן שנתיים בצפת, ותקטן התמיהה.
אמנם גם רשימה זו נכבדה היא ואף היא כוללת חידושים רבים ועצומים שקשה לחדשם וללמדם במשך שנתיים ימים, אבל יחיד הוא האר"י בכך ואין לנו אלא להתפלא ולהתפלל שתשוב נשמה גדולה כזאת ותאיר גם בדורנו.

אבל הפליאה הגדולה באמת אינה כיצד חידש האר"י חידושים גדולים ורבים בזמן כה מועט. התמיהה והפליאה וההשתאות הן על בני דורו - על המקובלים הזקנים והצעירים שידעו את ספר הזוהר ועמלו על פירושו - שקיבלו את דבריו וניאותו לקבל את החידושים.
והלא שערו בנפשכם, אם יקום היום תלמיד חכם או מקובל, בן 36 שנים, ויחדש רק כרבע או כחמישית מאשר חידש האר"י - האם היו מקבלים דבריו או שמא היו ממלאים את קירות העיר בפשקווילים על אודות הכפירה והחוצפה ודברי המינות הללו? וכיצד יחדש אדם בתורה - ובמיוחד בקבלה - והלא חדש אסור מן התורה?
ובצפת היו גדולי תורה ואדירי הדעה, גדולי הפוסקים והמשיבים, אדירי המקובלים והחושבים, וכולם שמעו וסברו וקיבלו חידושים שלא שמעתם אוזן מעולם!!
הלא דבר הוא!
ומי יתן... 

בריושמא:

תודה על התשובה והא לך שאלותי.
 
א. כפי מה שידיעתי הדלה מגעת, הרי שכתבי האר"י עצמם הם מעוטים, לא יחזיקו יותר מעשר גליונות של ספר רגיל. והרי בודאי שלא נמצאו שמה כל עיקרי שיטתו.

ב. חשבתי שעיקרי תורת קבלת האר"י נמצא בספר עץ חיים, והרי לדבריך אין אלו מדברי האר"י אלא מדברי תלמידו. האם זה נכון?

ג. מעיקרא דדינא קשיא לי, הרי כתבי התלמידים הם לעולם אינם בר סמכא כמו כתבי המחבר עצמו, והוא משום שבע"כ כל תלמיד מפרש הדברים לפי הבנתו. והשתא דאתינן להכי, יש לברר בדרשות שקבלו התלמידים האם יש שנוי בין המקבלים? האם יש לנו בכלל דרשות חופפים, שבו אפשר להשוות בין התלמידים השונים?

ד. הרי ידוע שהאר"י בזמן שהותו בצפת עסק במסחר הצמר (?). ושוב תעלה הפליאה, גם סוחר, גם מקובל פורה שאין כדוגמתו.

ה. נכון הוא מאד הפליאה שהעלה מעלתו, ומיהו לעולם נתקבלו דברי הקבלה בישראל בפחות ביקורתיות מאשר קבלת דברי נגלה, אלא שזה נושא בפני עצמו. וחיי ראשי, כל נושא הקבלה, סברותיו, מקורותיו, תפוצותיו וחכמיו, הוא אחד הנושאים שאין להגיון אתו כלל. ואפרט כאן בקיצור נמרץ ואולי נרחיב בזה באשכול אחר:

מי הקשר לבירת הנשר? מה הקשר כאן דיון אותנטיות הקבלה (שמקומו בפורום עצכ"ח) לדיון בקבלת האריז"ל.

לדידי בכלל לא קשה, המקלף את כל כתבי האריז"ל לשלדו העיקרי (מינוס המהדורות, ההוספות, שהם הם ניפחו את הספר, והרי זהו עבודתו של הרב אביבי בספרו הנפלא תורת אריאל!), הרי אז מדובר בשני ספרים בלבד (ספר על הכוונות של התפלה ושל המועדים, וספר על התיאוספה) שהם בעצם מורכב שיעורים שאמר האר"י באינטנסביות במשך שנתיים , ואכן יש שם חידושים גדולים, אך כמה חידושים עיקריים,  אך כלום לא מצינו גדולי החכמים בכל המדעים להבדיל שכתבו במשך שנתיים את חידושיהם ששינו את העולם? (סתם לדוגמא, בעל התניא חיבר את שולחן הרב במשך שנתיים בגיל עשרים ושבע לערך, והרמב"ם את פירוש המשניות בזמן קצר בגיל מאד צעיר) וממה נפשך באם סבורים שהקבלה היא מחכמתו הגדולה, הרי הרעיונות התפתחו אצלו שנים רבות ורק הגיעו לידי בשלות בשנתיים אלו שהרצה אותם לסגל תלמידים, ואם מאמינים (כמוני) שדבריו הם התגלות מן השמיים או מפי אליהו, הרי בוודאי היה רק צורך במסירת דברים שהתגלו אצלו. (ובכלל תורתו נמסרה יותר כהתגלות של כזה ראה וקדיש מאשר כהסברות).

המקובלים שנמנו אצל שואטינג, הם חריגים ביותר ואינם כלל במרכז העולם הקבלי, ואין מביאים ראי' מכאלו.