דקדוקים בחומש ורש"י
יום חמישי כ"א כסלו תשס"ט
פרשת וישב - הַכֶּר נָא לְמִי הַחוֹתֶמֶת וגו'. וברש"י אין נא אלא לשון בקשה.
על פי' תיבת נא, התרגום מתרגמו ברובו כען שפירושו עתה. חוץ מכמה מקומות שמתרם בבעו = לשון בקשה.
אבל רש"י בכמה מקומות (9 פעמים בתורה) כותב שהוא לשון בקשה. ולפעמים הם ע"פ הגמרא או המדרש. וישנם מקומות ששם מפורש גם לפי רש"י שפירושם עתה. כמו (לך לך יב, יא) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, שמוכח מרש"י מפורש (לפי ג' הפירושים) שהפירוש הוא: עכשיו.
לעומת זאת בפרשת וירא (כב, ב): קח נא את בנך. שרש"י גם אומר אין נא ל' בקשה, כותב הרא"ם: שאין נא האמור כאן אלא לשון בקשה. מזה יש משמעות שנא בדר"כ לפי רש"י פירושו עכשיו. (ויתכן שלפעמים הוא צירוף של שני הפירושים עי' תרגום על הפסוק {בראשית יט, יח} אמלטה נא שמה).
תוקן על ידי דורש_שלום ב- 18/12/2008 15:44:26
|
|
