מי לא נהנה כאן ממאמריו וספריו של מאיר בניהו העשירים בציטוטים נדחים מכל כנפי הכתבים של חכמי ספרד, תורקיה, יון, איטליה וארץ ישראל?
ספריו הם תענוג לקורא.
אני מבין שר' מאיר אינו בקו הבריאות, אולם מה קורה עם יצירותיו
בהרבה ממאמריו הוא מציין שהוא באמצע יצירה מסויימת, ושאלתי היש מי שיודע אם אכן יש לו ספרים מוכנים שטרם הדפיס? לדגומא בספרו יוסף בחירי הוא מזכיר שהוא באמצע יצירה על תלמידי האריז"ל, מה עלה בספר זה? אולי טרם נגמר ואף לא נכתב רק הכין חומר על כך? וכיו"ב בשאר ספריו. (ספר כזה נצרך מאד על אף שספרו של ר"י אביבי תורם הרבה להסיר הלוט על קבוצה עלומה זו)
לאחרונה, ראיתי בספר אחד על קבלה שי"ל לאחרונה שנותנים שם תודה לבנו חנן שהעניק סיוע מספריית אביו? (כך זכור לי מהצצה רגעית) האם בנו עוסק בספרייתו?
תוקנה הכותרת
תוקן על ידי ספרות ב- 26/04/2009 16:06:47
נשלח ב-20/2/2009 05:07
( אתנחתא, ראוי להוסיף רפו"ש לפני המעבר המהיר ממנו ליצירותיו, ואת אשר יאהב יוכיח)
נשלח ב-20/2/2009 07:52
אם בספריו עסקינן, אולי יבאר לי מישהו, למה חסך בניהו במקש הרווח אחרי המילה של?
מדובר בספרי קריאה אחרי הכל.
נשלח ב-20/2/2009 09:25
כנראה שעברית תקנית אהובה עליו.
או שמא חינוך הנוער הוא משימה קדושה בשבילו.
נשלח ב-20/2/2009 10:19
הגולם, כך הכתיב כמעט בכל כ"י עתיקים. בתנ"ך יש מטתו שלשלמה, בשלמי הרעה הזאת. אמנם יש גם בנפרד: בשל אשר יעמול האדם.
בשלב מסויים התחיל לכתוב כתובי־יד במקום כתבי־יד.
נשלח ב-20/2/2009 10:27
אם הוא נוהג בלשונו בדיוק כמו הכתובי יד הישנים, אני מניח שהוא בכלל לא משתמש במילים מודרניות המציא בן יהודה, שאינם בכתובי יד.
הלא כן?
יש שפה מדוברת, ולא צריך להטריד את הבריות עם דקדוקי שוא.
נשלח ב-20/2/2009 10:35
בקידושין ע. רב יהודה קנטר את רב נחמן בכך שדיבר בעמקי שפה ולא בלשון תורה או בלשון שאר בני אדם, עיי"ש ברש"י, ונראה שישנן שתי דרכי דיבור, האחת בלשון תורה והשניה בלשון בני אדם, ומה לך כי תלין שדיבר בלשון תורה.
עיין עוד בתשובת המהרש"ל לרמ"א ובתשובת הרמ"א אליו בשו"ת הרמ"א סימנים ו'-ז' כמדומני, אודות ההקפדה לדבר בשפה תקינה.
תוקן על ידי ישר_דרך ב- 20/02/2009 10:32:06
נשלח ב-20/2/2009 16:00
אך מה על שאלותיי?
נשלח ב-21/2/2009 19:53
אני רק יכול להוסיף עוד שאלה. ב'כתבי הקבלה שלרמח"ל' כתב בניהו כי בכוונתו להו"ל מהדורה מתוקנת של אגרות רמח"ל. עדיין אנו מצפין לאורן.
נשלח ב-21/2/2009 21:28
מזה מספר שנים (קרוב לתשע) פרופ' בניהו חולה במחלה נדירה הפוגעת במח (אינני זוכר את הפרטים שהסבירו לי בשעתו). [המחלה אינה מאפשרת צלילות מוחלטת ורציפה, ולהערכתי בשנים האחרונות זה רק החריף]. מהסיבה הזו אין אפשרות לשוחח עמו, ובנו חנן הוא האחראי על ענייניו. מובן שאין באפשרותו של פרופ' בניהו להתעסק יותר בעבודתו המחקרית, לדאבונינו הרב. מחקריו האחרונים שיצאו לאור, אם אינני טועה, הם חמישה מאמרים שפורסמו באסופות כרך ט"ו, בשנת תשס"ג.
לגבי הכתיב המחובר "של...", כפי שכתב לוצטי, כך סבור בניהו שיש לכתוב, לאור כל מניני תעתיקים שמצויים אצל קדמונים (אינני זוכר היכן הוא ביאר דבריו בנושא).
לגבי יצירותיו ו"הבטחותיו":
מי שמצוי בכתביו ודאי הבחין שפרופ' בניהו הינו ללא כל ספק פנומן. כבר מגיל צעיר מאד הוא מפרסם מחקרים. השכלתו עשירה באופן מבהיל, וידיעותיו בתחומים שונים ממש מופלגת.
מתוקף תפקידו כמייסד המכון לחקר קהילות במזרח, לצד הנשיא המנוח יצחק בן-צבי [לימים נקרא המכון אחר שמו של הנשיא] בניהו נסע במדינות רבות בעולם לשתי מטרות עיקריות: צילום כתבי-יד רבים בספריות העולם וחיפוש ספרים וכתבי-יד אחרים. היבול שהשיגו מסעותיו הרבים הוא עצום, ואין ערך להישגו בכך. רבים מהכתבים שהתפרסמו ביובל השנים האחרונות, לרבות מחקרים שונים בתחומי תולדות ישראל בארצות "אגן הים התיכון" וכתבי גדולי ישראל, הם בזכותו. במשך השנים הוא תמיד פתח את ספרייתו בנפש חפצה לכל דורש וסייע לכל מי שרק רצה.
בכל אופן, בגלל עושר דעתו המיוחד, הוא תמיד עסק לעצמו בכמה תחומים במקביל, כך שהצטבר אצלו הרבה פעמים חומר רב, שניתן לו ביטוי בהערות שוליים, ורק מאוחר יותר הוא התפרסם.
כך למשל, ספר יוסף בחירי פורסם ברובו תחילה כמחקרים שונים באסופות, והתפרס על פני שנים רבות. הדבר בא לידי ביטוי כשסוף סוף כונסו הדברים לספר, ומדי פעם באות בהערות עדכונים לגבי פרסומים וכיו"ב.
לכן, חלק מההפניות יתכן והן מצויות בפרסומים אחרים שלו.
על חלק אחר, יש רק להתפלל מעומק הלב לבורא עולם שיישלח לו רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף, כדי שעם ישראל יזכה לעוד חיבורים תורניים ומחקרים חשובים מפירות בית מדרשו.
נשלח ב-21/2/2009 22:19
מצטרף לתפילה לרפו"ש בתוך שאר חול יישראל.
התוכלו להוסיף מהם פרטים ביוגרפיים - ביבליוגרפיים עליו? מתי נולד, היכן למד, מי הם רבותיו בתורה ובמחקר, מהם עיקרי שיטתו המחקרית, הפרסומים החשובים שלו, וכו'?
נשלח ב-21/2/2009 22:24
avlif - התחל בקישור השני בגוגל...
נשלח ב-21/2/2009 22:42
רשימת פרסומיו של בניהו כוללת:
25 ספרים שחיבר/ההדיר/הוציא לאור בצירוף מבוא.
5 קבצים שונים שערך [מהם בעלי כרכים רבים].
למעלה מ - 270 מאמרים.
יש בידי את הרשימה המלאה ומי שבאמת מעונין לקרוא - יודיעני.
נשלח ב-22/2/2009 11:01
אכן מן הראוי שמישהו יפתח עליו ערך בויקיפדיה. חבל שלגאון בן עדות המזרח כמוהו יש ערך בוויקיפדיע שצאצאיו מנועים מלקרוא... (אלטע כתבי ידות...)
באופן אוטומטי הוגדרה שפתי כ"לא אנציקלופדית". אתם מוזמנים להוסיף פרטים ולשכלל היכלא כדי להעלות את נשמתי לדרגה אנציקלופדית, כך שתהיה לה מנוחה בעוה"ז ובבא.
נשלח ב-22/2/2009 14:36
איך היה יכול לתת צילומים של אלפי כתבי יד אם יש בספרייתו רק מאות? אני מציע להשמיט את האיזכור של נדיבותו הגדולה בפתיחת אוצרותיו לפני כל חוקר ודורש. רבים יכולים להעיד שזה "קצת" מוגזם.
