מורה נבוכים קאפח או שוורץ?

מה ההבדלים ביניהם, ובעיקר איזה מהם יותר מדוייק?

מאמר ביקורת על תרגום שוורץ.
שם מצויין למאמר ביקורת של שוורץ על תרגום קאפח בקרית ספר מח (תשל"ג) עמ' 195-197. אולי למישהו כאן יש סריקה.

צ'וטנג, א"א ללמוד בעיון בלי פירושים? אני רק מחפש מתרגם קריא ודייקן, ללא צורך להתמודד עם שיבושי גירסאות בתרגום, ובעיות דקדוק ותחביר (חילופי זו"נ, מילים מוזרות כמו מציאה=מציאות ועוד), כמצוי בתרגום א"ת. אמנם הרמב"ם עצמו שבחו באגרתו, אך נר' משם שלא ראה התרגום השלם.

לגבי המהדו' הישנה עם ג' פירושים: לדעתי הפירוש הטוב ביותר הוא קרשקש, אלא שאינו מפרש כל מילה (וזו גם מעלה). נרבוני ואפודי צריך פירוש לפירושם. פי' אברבנאל הוא יותר דרוש מפירוש.

---
יעקב,
כמדומה שנתחלפה לך מהדורתו של אבן שמואל לתרגום אבן תיבון בכרך א', לבין תרגומו שלו בד' כרכים שאליו התכוון אילימא.

---
קאפח בהקדמתו לכוזרי שלו מלגלג על איכות תרגומו של א"ש, אך לקאפח עצמו היתה בעיה קשה בהבנת הנקרא (אין כוונתי לערבית אלא להבנת טקסט), כאשר יראה המעיין בהגהותיו לתשובות ופסקים להרא"בד ולשו"ת ריטב"א. לכשאפנה אולי אפתח על כך אשכול.

לוצאטי, אתה צודק, כמובן.

מהדורת קאפח! אכן מהדורת שוורץ מועילה הרבה, אך התרגום הסופר מודרני, צורם. קשה לי לקבל טכסט של ימי בינייים בעברית מודרנית ועכשוית זה פשוט מנתק הספר מהקשרו. אך הערותיו מאד מועילות ומבהירות. תרגומו של אבן תבון וקאופמן עם כל גדלותו והסכמת הרמב"ם עליו הריהו מסורבל וקשה לקריאה כמפורסם (ואנו רואים את הצעות היפות של הרמב"ם לסגנון ושלא הלך בדרכו) וזה סתם התעקשות ללמוד בהם בידי קלאסיקנים (איני מקבל גם טענת שילת נגד קאפח באגרותיו שרק אבן תיבון טוב, אם כי יש וקאפח טעה, וכי מי אינו טועה, אך מה זה ההיצמדות לתיבון דוקא? )

לענ"ד קאפח הוא מיזוג מוצלח בין עברית תורנית שוטפת אך לא מודרנית מובנת קרואה. (ופשיטא שכל הלומד בעיון עליו לנצל כל התרגומים, אך להבנה בסיסית קאפח מצויין ורענן)

על הבנתו הלקוייה, מעניין שחכמים רבים גדולי התורה הגו בתרגמו למשניות ולא מצאו אותה! (דבר זה היה בולט גם ללא הכרת המקור)

כבר נפתח על זה אשכול דומה (אליעזר, היה בעזרנו!).
בכל מקרה, סגנונו של הרב קאפח טרחני ומייגע. שוורץ קולח וגם מפנה בראש כל פרק למאמרים רלוונטיים (זה לא קיים בספר שבהוצאת ידיעות ספרים).

על תרגומי ופירושי הרב קאפח דובר בתחילת האשכול רמב"ם פרנקל וספר המפתח.

תרגום אבן תיבון בכרך אחד, ללא פירושים, במהדורה הנוחה של מוסד הרב קוק, ללימוד שוטף.
האינדקס לפרקים בתרגומו של הרב קאפח.
השוואות והפניות למחקרים בנושאים נקודתיים, בהערות שבמהדורת שוורץ באינטרנט.

לשונו של אבן תיבון ועולם המושגים שלו, הם הקרובים ביותר לפילוסופיה של תקופת הרמב"ם. במקרה זה החוויה הבלשנית היא חלק מן העיון הפילוסופי.

עבור חוייה בלשנית זו שהיא חלק מן העיון  נלמד ערבית...

מסקנות המענות: על טעם וריח....

קאפח בפני שוורץ כקוף בפני אדם
קאפח המציא שפה משלו, ולפעמים הוא כל כך מסורבל שממש בלתי אפשרי להבין אותו. אצל שוורץ הקריאה זורמת בשטף, פשוט תענוג.

שוורץ הכי קולח, וכנראה גם הכי מדוייק. בהערות יש גם את כל האופציות לתרגום שונה. [מה שחסר במהדורת עם הספר בת הכרך האחד]. מעלה גדולה נוספת היא ההדגשות בתיבות שאינן תרגום אלא כצורתן יצאו מעטו של הרמב"ם.

אני שותף לאי נוחותו של אתנחתא מהשפה המודרנית והעכשוית, אבל אני מחשב הפסד הסגנון כנגד שכרו.

מורה נבוכים - מהדורת מיכאל שורץ ברשת.