לאחרונה נודע לי שקיימת תוספת בסוף הפיוט (בנוסח האשכנזי) אחרי התיבות "ברוכים כל הצדיקים" לפני "וגם חרבונה וכו'"
בחיפוש בסידורים ישנים באתר הסרוקים של הספריה הלאומית לא מצאתי, אולם לכאורה אי"ז ראיה כי כל הסידורים האשכנזים הסרוקים באתר הודפסו עם השמטות צנזור. ותוכ"ד חיפוש אף ראיתי סידורים אשכנזיים שהנוסח עוד קצר מהנוסח כיום.
במחזור נירנברג לא מופיע הפיוט.
תוקן על ידי צבע_אדום ב- 08/03/2009 2:15:22
נשלח ב-8/3/2009 03:18
האם ידוע לך גם מה התוספת או רק ידוע לך שיש תוספת?
נשלח ב-8/3/2009 09:22
חיפשתי בכמה סידורים מראשית המאה ה15 ולא מצאתי שם כלל סדר לפורים [אולי לא דקתי בחיפושי]
בכל אופן ניתן להניח שהצנזורה עליה שמעת נוגעת לשינויים שנעשו בשורה ארורים כל וכו' שכנראה בראשיתה אמרו ארורים כל הגויים* ברוכים כל ישראל. ובהמשך שינו לארורים כל הערלים ברוכים כל היהודים [כ"ה ברבינו ירוחם נ"י ח"ג. ע"פ ד"ו שיג. וצריך בדיקה בנוסח שבד"ק רע"ו]
בשו"ע [סי' תר"צ טז בדקתי בדפו"ר וינציה שכ"ה וראוי לבדוק בדפוס שלוניקי שכ"ח שיד הצנזורה לא נגעה בו] הנוסח ארורים כל עובדי אלילים ברוכים כל ישראל. ואף נוסח זה עבר שיפוץ בכמה מהדו' ובשו"ע עם המ"ב נכתב ארורים כל וכו' ברוכים כל וכו'. ובכמה סידורים אף השמיטו כליל שורה זו והעיר ע"כ בערוה"ש [תרצ כב] אמנם יש לציין שאף בהגהות מימוניות [הל מגילה פ"א אות ו] אין כלל את השורה ארורים כל וכו'.
* אמנם בתוס' [מגילה ז ב ד"ה דלא ידע] וברא"ש [שם פ"א סי' ח] הנוסח ארורים כל הרשעים ברוכים כל היהודים. הנוסח בתוס' לא השתנה מדפו"ר שלו בתלמוד בבלי שונצינו רמ"ד. אולם נוסח זה בעייתי מבחינת חוסר השואה שבו.[רשעים. יהודים]
תוקן על ידי אלייעזר ב- 08/03/2009 9:32:23
נשלח ב-8/3/2009 10:00
להעיר שבמנגינה ששרים בגני ילדים והיא המוכרת יותר בחוגי הציבור הרחב (לא החרדי) שרים כך:
שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, תשועתם היתה לנצח ותקותם בכל דור ודור, ברוך מרדכי היהודי. ע"כ,
ונראים הדברים שלא רק הנוצרים צנזרו אלא שגם אצלינו נשתלו כמה "מה יפיתניקעס".
ר' אליהו לוין מירושלים שלח לי את הקטע הבא לקראת תענית אסתר ופורים:
בהתקרב ימי הפורים רציתי להתריע על שני עיוותי הצנזור שנכנסו לסידורים.
אחד מהם נוגע לדינא שאינו מקוים עקב הצנזור.
א. בסליחות לתענית אסתר, בפזמון במתי מספר בבית לפני האחרון בחלק מהסידורים: השיבנו למנוחתך כי ידך לא תקצר. במקור: בְּאַפְּךָ קוּמָה עַל הַצּוֹרֵר הַצָּר.
ובבית האחרון: לוחצינו ישלימו אתנו (!) ועוונותינו תשליך במצולה. גם מי שלא מבין בנושא יבין שאסור לומר כן, ועדיף לא לומר כלום מלומר את זה.
במקור: לוֹחֲצֵינוּ הַמְעַד וּמַלְּאֵם חַלְחָלָה.
ב. וכבר נתנו דוגמא של דינא שאינו מקוים עקב השמטת הצנזור והוא:
באו"ח סי' תר"צ סעיף טז צריך שיאמר 'ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל וכו' ברוכים כל וכו''. מהו ה'וכו'? מנהג אשכנזים לשיר שושנת יעקב [שהוא הסיום של אותיות ש' ות' של אשר הניא], ואחריו בחרוזים ארור המן וכו' ובסידורים לא נדפס אחר כך. אבל שרים, ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים. ובאמת ברא"ש בטור וברבנו ירוחם כתוב: אֲרוּרִים כָּל הָעֲרֵלִים בְּרוּכִים כָּל יִשְׂרָאֵל. ומי שאומר או שר ארורים כל הרשעים אינו מקיים דין מהשלחן ערוך ומובא ברא"ש מכ"י הלא מצונזר וברבנו ירוחם ובטור.
ויבוא על הברכה הרב צבי כוהן נר"ו שבמגילה המצורפת לספרו על פורים הוא נותן את הנוסח הנכון: אֲרוּרִים כָּל הָעֲרֵלִים בְּרוּכִים כָּל יִשְׂרָאֵל.
אם בתיקוני סליחות עסקינן ראוי להוסיף את תיקוניו של השע"ת תרפ"ו אות ה' וזל"ש "סדר להשתמש בשונים* נראה ט"ס וצ"ל סרר להשתמש כו' בשני רישין גם מ"ש שם** עישת בשלו להשמיד כו' נדחקו לפרש ולפענ"ד הוא ט"ס וצ"ל עישת כשלו ופירושו תשב במחשבתו כי עישת מלשון עשתונות וכסל נאמר על הכליות מקום המחשבה כדכתיב אם אמרתי לזהב כסלו וכן לשון הפייט אקשטה כסל וקרב וכן בדוכתי טובא"
[תוקפנותו של הרב לוין מרתיעה אותי מעט. אני איני משוכנע שעדיף לא לומר כלום מלומר לוחצינו ישלימו אתנו, שעה שרעיון כזה נמצא במשלי [טז ז] "ברצות ה' דרכי איש גם אוביו ישלים אתו"
כמו"כ לא ברור לי שאמירת הפיוט בנסחתו המדוקדקת ,חשובה ככל שתהיה, יש לה תוקף דין של השו"ע]
איני יודע מהם כתה"י של הרא"ש אותם ראה הכותב אבל הגירסא ערלים נשמעת מצונזרת הרבה יותר מהגירסא רשעים שהיא הגירסא בתוס' וברא"ש שלפנינו. אם אחד מהמשתפים כאן שנמסרו בידיו מפתחות אוצר החכמה יעיין ברבינו ירוחם דפו"ר, נוכל לדעת האם לגירסא ארורים כל הגויים יש מקור כל שהוא.
אף בטור יש כמה גירסאות ולמשל בטור דפוס מנטובה רל"ו מחוקה כלל ראשית השורה! בדפוס איחר רמ"ה הגירסא ארורים כל הערלים ואילו בקושטא רנ"ד [או רס"ד] בשני דפוסי שונצינו [ר"ן ורנ"ז.***] פראג ש'. יושטיניאן [ונציה] ש"י הגירסא ארורים כל עובדי ע"ז.
[לצערי העותק של טור דפו"ר פיובה די שקי רל"ה שבאוצה"ת חסר בקטע זה אולם מהדירי הטור שירת דבורה מציינים שהנוסחה שם ארורים כל ערלים]
ואגב. כפי שכתבתי לעיל . במהד' השו"ע הגדולים [הן בדפו"ר הן בדפוס דיהרנפורט תנ"ב הן במהד' וילנה והן במהד' מכון ירושלים] הגירסא היא ארורים עו"א. ההשינוי לארורים וכו' היא מתעלולי הצנזורה לשו"ע שעל המ"ב.
* בסליחה המתחלת אדם בקום עלינו.
** בסליחה המתחלת במתי מספר חלינו.
*** בעותק שבספריה הלאומית טושטשו מילים אלו והשלמתי ע"פ העותק שבאוצה"ת.
אגב. בראש עותק זה מתונססת לה לתפארה תמונת תועבה למהדרין. באוצרות התורה החליטו להקל על הלומדים ולהשמיטה. והרי"ז ענין לאשכול אחר.
מי שמסתפק אם נוגע לו לדינא, מלבד הירושלמי הנ"ל, יקבל חיזוק מדברי הרמ"א בסוף ההג"ה בסעיף יז.
נשלח ב-9/3/2009 01:06
השינו"ס היותר מענין הוא בברכה שלאחריה, והוא הנוסח הארצי ישראלי (ולפלא שנמצא גם במחז"ו): הרב את ריבך והדן את דינך ! וכנגד עלבונה של שכינה הוא מדבר. (כלשון מסכת סופרים בנוס' מדויקות, ובספרים שלנו הכל נמחק ונכתב במקומה נוסח הבבלי שלנו). ובפסיקתא נפל שיבוש וממילא נסתרס כוונת הושאל שם 'ולמה' ותשובתו שהיה מחרף. וכו'. והדברים עתיקים.
נשלח ב-9/3/2009 14:37
צבע. תודה. נראה שניתן לסכם כי לא נמצאת גירסא ארורים כל הגויים אף בספרים שלא סביר שיד הצנזור שלטה בהם.
כיון שברוב ספרים ישנים הגירסא היא ארורים כל הערלים נראה שהיא הנכונה יותר מהגירסא ארורים עובדי ע"ז [אף שמצינו אותה במקומות שלא ידועים כמצונזרים כמו בטור ד"ק רנ"ד]
מדוע קבעת שד"ו רפ"ב [בומברגי]. הוא נקי מהצנזורה [כידוע פקודת הצנזורה החלה באטליה כמה שנים קודם לכן] ועוד שבתוספות בד"ו הנ"ל [ז ע"ב] הגירסא ארורים כל הרשעים ומידי ספק לא יצאנו. [אם כי לגבי הרא"ש ד"ו הוא דפו"ר משא"כ בתוס' יתכן ונמשך אחרי שונצינו]
כמו"כ נותרה השאלה מדוע בהג"מ ובמחז"ו השמיטו לגמרי שורה זו ולגירסתם אומרים רק ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר וגם חרבונה זכור לטוב.
אגב. בחלק מדפוסי השו"ע המאוחרים שיבשו ל"ארורים כל שונאי ה' ברוכים כל המאמינים בה'" ולא מצאתי מי הראשון שהתחיל בזה.
[כמה הערות נקרניות: א. טור דפוס אישאר רמ"ה שהזכרת. הבאתי אני כדפוס איחר (Hijar ) וערכו רב שכן בספרד באותה עת לא שלטה הצנזורה. ב. השו"ע דפו"ר מלא בשינוי הצנזורה ולכן ראוי יותר לבדוק בשו"ע שאלונקי שכ"ח. ג. איני יודע מה מצאת בדברי הרמ"א בסעיף יז' אך נקל יותר לתת ציון לשו"ע ולרמ"א בויקטקסט (בפרט שבלא"ה לא הפנת לדפו"ר)]
נשלח ב-9/3/2009 16:39
אלייעזר, באשר להג"מ ומחז"ו (וכ"ה בעיטור בראבי"ה במרדכי בשבולי הלקט ועוד ראשונים) כנראה כתבו ע"פ הנוסח המובא במס' סופרים פי"ד ובירושלמי לפנינו.
וז"ל מס' סופרים שם הל' ב' וג':
במגילת אסתר אמרו, שצריך להזכיר בו זמן. ולאחר קריאתה צריך הקורא לחתום ולומר, ברוך אתה ה' א' מלך העולם, הא-ל, הרב את ריבך, והנוקם את נקמתך, והגואלך והמושיעך מכף כל עריציך, ברוך אתה ה' הא-ל העוזר והמושיע. כנגד עלבונה של שכינה מברכין; ויש אומרים כנגד עלבונם של ישראל מברכין, ועוד אמרו, שכן צריך ליתן שבח והודייה על הגאולה ועל הפדות, וחותם ברוך אתה י"י האל הנקמות המשלם גמול לאויבים ומגן לצדיקים ומושיע עמו ישראל מיד שונאיהם. הלכה ג
ואחר כך מקלס לצדיקים, ברוך מרדכי, ברוכה אסתר, ברוכים כל ישראל. ורב אמר צריך לומר, ארור המן, וארורים בניו. אמר ר' פנחס וצריך לומר חרבונא זכור לטוב. ר' ברכיה ר' ירמיה ר' חייא בשם ר' יוחנן, כד הוה מטי ר' יונתן להדין פסוקא, אשר הגלה נבוכדנצר, הוה אמר, נבוכדנצר רשיעא, שחיק טמיא, למזגי לטבא טיבותיה, ולביש בישותיה, שנאמר זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב.
וכ"ה בירושלמי מגילה פ"ג
רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמ' ר' פינחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב.
וכ"ה באסתר רבה פרשה י'
מה עשה אליהו זכור לטוב נדמה לחרבונה ואמר לו אדוני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', דא"ר פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב, ואמר רב צריך לומר ארור המן ארורים בניו ארורה זרש אשתו כדכתיב ושם רשעים ירקב.
מעניין, נראה שיש מקום לחקור מאין הנוסח לפנינו.
גם נראה מכל מה שנכתב באשכול ומהאמור כאן שהגרסא שלפנינו ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים נובע מתחליף לגרסא המצונזרת.
באשר לדפוס ונצי', זה לא כ"כ נושא לכאן אולם אגיב קצרה בעניין, יתכן וצונזר פה ושם במקומות בלתי ידועים בדפו"ו, אולם לא הושמטו שם כל הסוגיות במס' סוטה ובמס' סנהד' מר' יהשע בן פרחיה, במס' ב"ק סוגי' דשור רעהו, המלים משומד, גוי, כומר לע"ז ושאר מרעין מופיעים ללא שום צנזור.
נשלח ב-9/3/2009 21:46
האם יש מקור אחר לקלל כל הגוים? ולמה לקלל *כל* הגוים והערלים? (הרשעים והעכו"ם יותר מובן בהקשר זה)
נשלח ב-9/3/2009 23:32
אקדים ואומר שבחיפוש באוצר החוכמה מצאתי בקובץ צפונות ד בעמוד יח במאמר של ר' דוד יצחקי שכותב בהערה שקיים מאמר של הג"ר דוד צבי הילמן שליט"א בעניין. ואנכי לא מצאתי את המאמר אודה למי שיוכל להעלותו.
אעלה כאן צילומי כמה ספרים שדברו בנושא, שם הספר ומחברו נמצאים בסוף התמונה (ולפעמים תוספת על הספר מעליו).
ספר "אהבת ציון" על מגילה - נוסחאות ירושלמי
=====================================================================
אשר"י על מס' מגילה ערוך מכת"י ודפו"ר עם הערות "מנחת משה" מהרה"ג ר' משה רוזנר שליט"א
================================================
========================================================
ספר ילקוט הגרשוני או"ח ==========================================================
====================================================================
==============================================================
=========================================================================
===================================================================================
ספר שונה הלכות להגר"ח קנייבסקי
תוקן על ידי צבע_אדום ב- 09/03/2009 23:43:06
נשלח ב-1/8/2010 19:18
מעובדיהשם כתב:
ר' אליהו לוין מירושלים שלח לי את הקטע הבא לקראת תענית אסתר ופורים:
בהתקרב ימי הפורים רציתי להתריע על שני עיוותי הצנזור שנכנסו לסידורים.
אחד מהם נוגע לדינא שאינו מקוים עקב הצנזור.
א. בסליחות לתענית אסתר, בפזמון במתי מספר בבית לפני האחרון בחלק מהסידורים: השיבנו למנוחתך כי ידך לא תקצר. במקור: בְּאַפְּךָ קוּמָה עַל הַצּוֹרֵר הַצָּר.
ובבית האחרון: לוחצינו ישלימו אתנו (!) ועוונותינו תשליך במצולה. גם מי שלא מבין בנושא יבין שאסור לומר כן, ועדיף לא לומר כלום מלומר את זה.
במקור: לוֹחֲצֵינוּ הַמְעַד וּמַלְּאֵם חַלְחָלָה.
ב. וכבר נתנו דוגמא של דינא שאינו מקוים עקב השמטת הצנזור והוא:
באו"ח סי' תר"צ סעיף טז צריך שיאמר 'ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל וכו' ברוכים כל וכו''. מהו ה'וכו'? מנהג אשכנזים לשיר שושנת יעקב [שהוא הסיום של אותיות ש' ות' של אשר הניא], ואחריו בחרוזים ארור המן וכו' ובסידורים לא נדפס אחר כך. אבל שרים, ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים. ובאמת ברא"ש בטור וברבנו ירוחם כתוב: אֲרוּרִים כָּל הָעֲרֵלִים בְּרוּכִים כָּל יִשְׂרָאֵל. ומי שאומר או שר ארורים כל הרשעים אינו מקיים דין מהשלחן ערוך ומובא ברא"ש מכ"י הלא מצונזר וברבנו ירוחם ובטור.
ויבוא על הברכה הרב צבי כוהן נר"ו שבמגילה המצורפת לספרו על פורים הוא נותן את הנוסח הנכון: אֲרוּרִים כָּל הָעֲרֵלִים בְּרוּכִים כָּל יִשְׂרָאֵל.
מישהוא מכיר את הרב אליהו לוין הנזכר? הוא בר סמכא כדי לקבוע בכאלו דברים?
מה ההתמחות שלו? היכן ואצל מי למד? האם הפוסקים מתחשבים בדעתו?
נשלח ב-1/8/2010 19:31
הרב אליהו לוין הוא ת"ח ידען בענייני דקדוק המתגורר ברמות, ומחותנו של מ"א בלוי הנזכר באשכול הסמוך. על פי השמועה הוא הכותב של המאמרים הנדפסים ע"ש שניהם בקולמוס (בעוד בלוי מרחרח אחר הסנסציות בין יושבי הספרייה הלאומית).
