"וראיתי בס' אחד" - על הימנעות מאיזכור מפורש

שמעתי מחכ"א (...) שהגרי"פ פערלא בחיבורו הגדול על ספר המצוות לרס"ג אינו מביא בשום מקום את ספר מנחת חינוך בשמו, אולם הוא מצטט בשמו עשרות פעמים בלשון סתמית "ראיתי בספר אחד" "ראיתי לאחד שכתב".

האם יש למישהו מהחכמים דהכא הסבר או מידע על סיבת ההחרמה הטוטאלית של שם המנ"ח אצל הגרי"פ?

מעניין גם להביא עוד מקרים דומים של התייחסות מאסיבית בספר תוך המנעות מאזכור שמו, אולי כמו תרומת הדשן שמתייחס למהרי"ל רק בצורה שלילית (לחלוק עליו) תוך המנעות מאיזכור שמו.

גם בביאור הלכה סימן שמ ד"ה אין שוברים מביא משו"ע הרב בהעלמת שמו וקורא לו "אחד מן האחרונים", לפי שסותר דבריו מירושלמי מפורש. והדבר מראה על כבודו של השו"ע הרב שהיה יקר בעיני המשנ"ב, ולכן כשדבריו נסתרים ממקור מפורש, ירושלמי או גר"א, הוא מצניע את שמו כדי לשמור על כבודו.

אליהוא, דבר זה אינו מדילי ושמעתיו מפה קדוש דאאמו"ר שליט"א, אולם לחיבתך הלכתי לבקשנה ככסף ומצאתי בלי כל קושי בעשה א' (דף לו ע"א טור שני למעלה) מה שתמה על שיטת הרמב"ם והסמ"ג והחינוך שהמקלל חברו בכינויים חייב וכ' "וכבר ראיתי לאחד מהאחרונים ז"ל שהרגיש להתפלא בזה ולא מצא מזור כדי להעלות ארוכה אף במעט", והוא המנ"ח בפ' משפטים מצוה ס"ט אות ב' ג'. וכמותו עוד רבות.

על התה"ד והמהרי"ל כמדומה לי שכבר נשתברו קולמוסים.

כבר הזכירו במק"א כי דרכו של המ"ב כאשר מסתמך על הגר"ז להלכה אינו מביאו בשמו. וגם אנכי שמעתי כן.
אך כאן איננו אלא מביא מקור, וצריך לבדוק אם מובא בעוד אחרונים ואז אי"ז אלא דרך קיצור. [ושייך גם לנידון של האומר דבר בשם אמרו בשם אמרו].
ובאותו ענין. בשעה"צ סי' ב' סקי"ז כתב שהגר"א מודה בזה"ז דבעינן כיסוי הרא"ש לכל אדם וכתב וכן מצאתי כתוב בספר. ולא נכתב שם הספר, וכנראה שהוא הספר פסקי הגר"א לרצ"ה לעמפערט בהגהות עמודי אש שם. וצ"ע למה הושמט [ואפשר שהוא טה"ד], וע"ע מלמד להועיל בתשובה המצונזרת.
 

אחר שהסתדרו העניינים התבאר שדברי הרב היח"ס שהזכרתי מקומם בס' אור משה סימן ו' (עמוד 41).

יעקב, יש"כ.
אבן סינא. מה הקשר?

אנא עארף? מה אתה חושב שפרסי מבין בעניינים של אשכנזים, ועוד של חסידים ומתנגדים?

[בשולי הדברים, מצאתי ידיעה ביבליוגרפית מעניינת: במנחת חינוך של מכון ירושלים נדפסו הגהות הגרי"פ על המנ"ח, הן שולבו בתוך הערות השוליים, אולם בשער ובמבוא אין כל זכר לדבר. נראה מלשון ההערות שחלקן בוודאי עברו עריכה ושינוי לשון, כנראה מסיבות זכויות יוצרים של יורשי הרב כשר, אולן חריפותן של מרבית ההגהות לא קהתה... לפי תוכנת החיפוש של אוה"ח יש בכרכים ב' וג' לפחות 50 הערות, ונראה לי שהיא פספסה עוד כמה.]

כיצד לאחר לשון הזהב המתהלכת פה ביופי, נופל פה ה"אנא עארף" כדופי....

לענין המשנ"ב והגר"ז, מאז ומעולם יש לי את ההתרשמות, שבד"כ כשמעתיק מדבריו כותב בשעה"צ "אחרונים" (שאם יכתוב הגר"ז יצטרך לכתוב כן לאלפים רבים), ואילו כשמביא ב' דעות וא' מהם הוא הגר"ז, אזי כותב בד"כ: גר"ז.