בקשת עזרה בנושא הסכמות

דבר אחד שעולה לי בראש -המאמר הפרובוקטיבי 'הסכמות שתוקות' מאת יהושע מונדשיין באחד מקבצי אור ישראל.
היום נפוץ בהרבה ספרי מכתבים ותולדות שמביאים אוסף של כל ההסכמות של נשוא הספר.
כמובן שאפשר להעזר הרבה במפעל לביביוגרפיה העברית ככלי להבנת תולדות ההסכמות.
חוץ מזה נדפסו עוד הרבה מאמרים שאינני זוכר מיקומם המדוייק כדי לציינם.

מה מאמר הנ"ל קשור לכאן?

א"מ הברמן, תולדות הספר העברי (תש"ה)
ח' לשם, הסכמות על ספרים, מחניים קו (תשכ"ו)  
מ' בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה, ירושלים תשל"א
נ' רקובר, זכות היוצרים במקורות המשפט העברי, ספריית המשפט העברי, ירושלים תשנ"א (חפש מיקוד בתוכן)
א' ארנד, הסכמות לספרי קודש בדורנו, עלי ספר יח (תשנ"ו) 157-170
נ' רקובר, לזכויות היוצרים והמול"ים  

סיפור מעניין מאוד : למה ר' ישראל סלנטר לא נתן לח"ח הסכמה על ספרו ח"ח - ראה: פרח מטה אהרון, מדע לר' אהרון סולובייציק עמ'88

מעניין אם מישהו כתב על זיופי הסכמות - הראו לי פעם חומש עם ביאור רמ"ד ברלין תקצ"ב עם הסכמת ר' עקיבא איגר...על החומש בלי שמזכיר את הביאור....

הקוצקר לא השאיר אחריו מאומה בכתב, מלבד פירור אחד: הסכמה לספר אבן משה, וארשא תרי"ט שמשרתו צבי טומשובר כתב בפקודת רבו שמו שיקח ספר אחד...ועד שסיים ההדפסה הקוצקר כבר לא היה בחיים.

יש גם , איך נגיד, קצת הפתעות. למשל בספר משמרת שלום (על מנהגים) תרע"ג (דרך אגב, יש בו סדר תיקון לל"ג בעומר). שם יש הסכמת ר' חיים תר"ס (שמצורף מכתבו לר"י ליב מגור ופונה אליו בתואר: לכבוד המפורסם בתורתו וצדקתו ויראתו ומעשיו מכריזין כקש"ת מהור"ר יהדה ליה נ"י מגור), ערוה"ש מתרס"ב.

יש לחקור בהבנת התוארים שר' חיים כתב

יש ספר שנקרא מפתח ההסכמות. (נמצא במאגר אוצרות התורה). ספר קשה מאד לקריאה.
אולי מישהו יודע כאן פרטים על המחבר ועל התבנית המשונה של הספר?

יש גם הסכמה סמויה. נתקלתי בזה אצל החת"ס. החת"ס כפי הנראה עודד להדפיס את חידושי הר"י מיגש על מס' שבועות. המדפיס הוסיף בסוף כמה מתשובותיו...כך נראה שהחת"ס הסכים לספר. לפי ספרי תולדות החת"ס (ואינני זוכר אם זה בחוט המשולש או במק"א) החת"ס hit the roof וכעס מאוד...

בהזמנות אחרת העירותי כאן באשכול אחר על יחסו הלחצני (בריסקאי?) של החת"ס להדפסת תשובותיו. כמעט כלום לא נדפס בחייו, ובצוואתו כתב שהרשה לכ"א להדפיס תשובותיו בחייו וכעת שהולך לעולם האמת הוא נותן את הזכות לילדיו. "שר היסטורית הדפוס" גרם לזה שיקח כמה עשרות שנים אחרי פטירתו להוציא את רוב תשובותיו. זו חידה שאין עליה תשובה , ניסינו אז באשכול לברר, ועדיין עלום.

מעניין אולי היה לפתוח כאן אשכול בנושא "שר היסטוריית הדפוס" על תמיהות מסוג זה. למשל הב"י דאג בחייו להדפיס את הכס"מ והב"י, ואילו את השו"ת השאיר בצד ויקח מעל 200 שנה עד שתשובותיו יודפסו. זה באמת מוזר אבל מעניין ביותר. לרוב אין לקבל תשובה ברורה. אני לא מדבר על תוכנית להדפיס שהמחבר נפטר או נדד וכו'. הכוונה להתנהגות מכוונת של המחבר עצמו,מה זה אומר על המחבר ומה יש - אם יש - להסיק מזה (אולי המחבר לא רצה להדפיס שיהיה נחלת הכלל?). זה בעצם הפילוסופיה של הדפוס והעניין עמוק. מה זה אומר שאדם מדפיס ספר לנחלת הכלל? מה זה אומר על עצמו? 

אני מתכוון בין היתר להקדמות מלאות התנצלויות ... וכבר דיברתי די