| נשלח ב-7/5/2010 02:53 |
 |
| |
פרקי דרבי אליעזר בית הגדול- ביאור מספיק
במהדורות פרקי דר"א עם הפירוש ביאור מספיק, מצאתי דבר משונה בפרק כ"ג עמש"כ שם שיש ל"ב מיני עופות או של"ב מיני עופות, כתב "כי ברבות השנים מצאו מספרם מרובה ממה שכתבו פה, כי מצאו מספרם ת"ק מיני עופות ועשרים אלף מיני שקצים כמבואר בספר הברית ח"א מאמר י"ד פ"ב, ואולי בימי רבותינו לא מצאו עדנה מספרם כמשפטם כאשר בעיתים הללו מצאו עוד מינים רבים אשר לא ידעו חכמי הטבע הקדמונים" עכ"ל, והדברים מחודשים ולא אופיניים לדורו.
האמת היא שכידוע ביאור מספיק הנדפס בורשא תרל"ד גנוב הוא עימו מהספר בית הגדול הנדפס בוילנא תקצ"ח, בהשמטת קטעים.
מחבר הבית גדול הוא רבי אברהם אהרן ברודא.
יש באיזהו מקומן פרטים אודותיו?
פרקי דרבי אליעזר עם ביאור מספיק http://www.hebrewbooks.org/34648
פרקי דרבי אליעזר עם בית הגדול http://www.hebrewbooks.org/24235
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2010 03:34 |
|
| |
אליהוא מחמת שבקשתך לא נתמלאה במשך מספר ימים וגם בחיפוש מהיר לא מצאתי שום ספר שנכתב בו אודותיו נטלתי על עצמי מלאכה שאינה מלאכתי ולקטתי מתוך ספריו מעט פרטים אודותיו ר' אברהם אהרן בן שלום ברודא היה יליד וילנא מצאצאיו של ר' אברהם ברודא אב''ד פראג בעל ''אשל אברהם''. [לחובבי גניאולוגיה שלשלת יחוסו המדוייקת היא:ר' אברהם אהרן בן ר' שלום בן ר' שמואל בן ר' אהרן נכד ר' משה בן ר' אברהם אב''ד פראג]. כיהן כרב ומו''ץ בסטראבין שעל יד סלוצק עד לפטירתו .השאיר אחריו בן בשם ר' שאול ברוך. ספריו הנדפסים הם: בית הגדול [ביאור לפרקי דרבי אליעזר] וילנא תקצ''ח, לשכת הסופר [על עניני סת''ם] וילנא תרכ''ט יצא לאור אחר פטירתו ע''י בנו הנ''ל. ספרים נוספים שלא נדפסו הם: לשכת הגזית [על ש''ך יו''ד], ביאור למכילתא, אוהלי עולמים [דרשות], יריעות אוהלים [דוגמאות ממנו נדפסו בסוף לשכת הסופר], כללי המדרש. בנוגע לציטוט שהבאת ממנו ככל הנראה הוא העריך מאד את המדע בן תקופתו ראה דבריו בפרק כ''ט:
ואכי מוסיף על דבריו ״ שהפדדא לא דיבר כי אם על
הפרסיים וכדומה אשר היו רחוקים מדעת ״ ולא חלק להם בבינה כמדע מתכונתם ומנהגיהם־. לא כן האומות שבימינו
משכילים בכל דבר. ומודע לבינה יקראו • חשד עישים אתנו ובצלם אנו חוסים. עליהם אנו חייבים להתפלל • כמצווה
פליט מפי נביאי אמת • וכאשר העדוחי בצדק ראש מחברתי :בהקשר של הדברים שם לא נראה שהיה צורך בדברים אלו עבור הצנזורה וככל הנראה הם משקפים את דעתו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2010 03:39 |
|
| |
מתנצל שהציטוט בהודעה הקודמת הועתק בצורה כל כך לא סימטרית...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 19:26 |
|
| |
בשנים תקצ"ח-תקצ"ט יצאו לאור במקביל פירושיהם של ר' זאב וולף איינהורן (בעל הפירוש מהרז"ו למדרשי רבה) ושל ר' אברהם אהרן ברודא (שניהם נדפסו בווילנה באותו בית דפוס, וראה להלן) על פדר"א. רז"ו הדפיס את פירושו בשנת תקצ"ט, ובו הוא דן בשורשי הדרשות וחושף את הכתובים שעליהם מבסס החיבור את חידושיו, נותן דעתו לפרש את המקומות הקשים,[1] ומעלה הערות חשובות רבות בענייני עריכה.[2] פירושו של ברודא שנדפס בתקצ"ח מצומצם למדי, ומקומות קשים רבים לא זכו לפירוש כלל.[3] אף שפירושו של ברודא נדפס לפני פירושו של הרז"ו, ייתכן שיש בפירושו של הראשון התייחסות מרומזת לפירושו של האחרון.[4]
1 פרקים ו-ז, העוסקים בענייני אסטרונומיה, פורשו על פי בקשת רז"ו בידי ר' בנימין דיסקין ראב"ד הוראדנא. 2 פה ושם נזקק רז"ו לדרך הפלפול. כגון, על פי ל"ב המידות שלהן הוא הקדיש חיבור נפרד (שני החיבורים הללו יצאו לאור בכרך אחד תחת השם 'מדרש תנאים'). 3 השם המקורי של הפירוש הוא 'הבית הגדול', במהדורות מאוחרות קוצר הפירוש וקיבל את השם 'ביאור מספיק'. 4 ואלה דברי ברודא בפירושו, פרק י (עמ' פט): 'והתחיל יונה להתפלל. עיין בילקוט יונה שמעתיק תפלת יונה במליצה צחה. ואני אומר מה לנו בחדשות, הלא תפילת יונה כתובה ביונה עצמו, ועל זה וכיוצא בזה נכונים דברי היפה תואר ויק"ר פ' י"ג סי' ג' ע"ש ותמצא'. מתקבל הרושם שהדברים מכוונים כלפי רז"ו שמעיר כאן: 'עיין ילקוט יונה [שם] שמעתיק תפלת יונה במליצה יקרה ונפלאה'. דברי היפה תואר (הכוונה לחיבור המקורי, ולא לקיצור שנדפס במהדורת וילנה הנפוצה) מופנים כלפי מה שמכונה 'מדרשי פליאה' שלא מעטים מהם אינם אלא אמרות מחודדות שהמציאו דרשנים וייחסו אותם ל'מדרש' (ראה שפיגל, מדרש פליאה, עמ' 258-265). מוזר הדבר שבעל ביאור מספיק מתייחס כך למדרש המצוטט בילקוט שמעוני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 19:40 |
|
| |
לפי דברי רא"ט האחרונים נראה כי מקור מאמר הילקוט שמעוני בספר יונה מפרקי רבי אליעזר, ואם כן עולה שהרב 'ביאור המספיק' מתייחס לפרקי רבי אליעזר באופן המוזר הנזכר. ואין ספק בעיני כי לא על מדרשים אמתיים כאלו נתקצף ר' שמואל יפה ז"ל בפירושו 'יפה תואר' לרבות שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 20:19 |
|
| |
כמדומה שקצפו של הביאור מספיק יצא על דברי הילקוט שמעוני שמקורם במדרש 'תשובת יונה הנביא' (ראה עתה: תמר קדרי, קבץ על יד, כרך ששה עשר, ירושלים תשס"ב, עמ' 84-67).
אגב, עד כמה שידיעתי מגעת, א"ט אינו רב, ואינו זכאי לתואר ר'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 22:48 |
|
| |
אליעזר"ט (בסיקול אתוון כדלעיל), תודה על הידיעה הנזכרת, חשובה היא הרבה עבורי.
דוב הימן במקורותיו לילקוט שמעוני על נ"ך עמ' 211, בא לציו'ן בין היתר: "מדרש יונה בקובץ מדרשים קטנים לרח"מ הורוביץ, ברלין תרמ"א". ומשם נדפס משם ב'אוצר מדרשים'. ואחריו נמשך ר' יצחק שילוני ב'ילקוט שמעוני' עצמו בכרך נביאים אחרונים, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ע, יונה שם. שילוני לא ידע ממדרש 'תשובת יונה הנביא' שפרסמה קדרי! למרות שפרסומה פורסם בשנת תשס"ב, כשמונה שנים קודם שנדפס כרך זה של הילקוט שמעוני על ידי שילוני.
רא"ט יצ"ו, טרם נתברר אם בדוקטורטך ישנה מהדורה סינופטית של כל פר"א? אתה עתיד לפרסם כזו מהדורה על פי כתבי היד, קטעי הגניזה, מובאות ומקבילות?
וברכות על משרתך לשנה החדשה יחד עם מנחם משיב שישב על א'ב הנחמות.
נ"ב. חבל שיש בפורום שלשה אשכולות על פרקי רבי אליעזר, ואולי טוב היה לצרפם, והיו לאחדים.
תוקן על ידי התעוררי ב- 21/09/2010 23:02:12
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2010 20:13 |
|
| |
מקווה לפרסם את הסינופסיס בשנים הקרובות. עליי להגיה את הסינופסיס שוב ושוב לפני שאוציא אותו לאור.
אשר לאיחוד האשכולות, לי עצמי אין התנגדות לכך, וכמנהל - תוכל לערוך את הדברים כרצונך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 15:28 |
|
| |
אליהוא, ברשותך הריני חוזר לדברי הפתיחה, אבל לא לעניינו של מחבר ביאור מספיק אלא לגופם של דברים. וכך כתבת: במהדורות פרקי דר"א עם הפירוש ביאור מספיק, מצאתי דבר משונה בפרק כ"ג עמש"כ שם שיש ל"ב מיני עופות או של"ב מיני עופות, כתב "כי ברבות השנים מצאו מספרם מרובה ממה שכתבו פה, כי מצאו מספרם ת"ק מיני עופות ועשרים אלף מיני שקצים כמבואר בספר הברית ח"א מאמר י"ד פ"ב, ואולי בימי רבותינו לא מצאו עדנה מספרם כמשפטם כאשר בעיתים הללו מצאו עוד מינים רבים אשר לא ידעו חכמי הטבע הקדמונים" עכ"ל, בדפוס הראשון (ובעקבותיו בדפוסים האחרים, כמו גם הדפוס של מהדורת זכרון אהרון הנפוצה) נפל שיבוש גס בכל הקטע כולו, ובכל כתבי היד של החיבור הגרסה היא כך: מכאן אתה למד ששלוש מאות שישים וששה מיני עופות בארץ... ושלוש מאות שישים וששה מיני שקצים ורמשים... ודבר זה יצא לו למחבר פדר"א מהדרשה הנזכרת בראש הפרק ולפיה היו 150 קנים בשני הצדדים לאורך = 300 + 33 בשני הצדדים לרוחב. כל מין היה לו קן משלו, ומכאן החשבון עולה 366. (ורד"ל על אתר נתחבט הרבה, וכמעט שהגיע לפשר דבר – אלא שלא הכיר את גרסת כתבי היד ונדחק מעט)
|
|
|
|
|
