אבן הבוחן - קלונימוס בן קלונימוס

אבן הבוחן הוא ספר הומוריסטי, וכל מי שקורא קטע זה כתשוקה מגדרית הוא או יקה מרובע או בעל ראש כחול (או שניהם ביחד).

עברתי מעט על הספר ואיני מבין את דברי אלישיב כלל. הספר כתוב אמנם בצורה מליצית וברוח אירונית אבל הוא ספר מוסר ותוכחה לכל דבר (ושמא נתחלף לו למר ספר זה עם מסכת פורים של אותו מחבר)
איך שיהיה מסקנותיה של אותה חוקרת מרחיקות לכת מאד ומנותקות לגמרי מהקטע כולו המבטא את רב החטאים בהם נכשלים בני דורו ולשם כך משתמש בהבדל שיש בין הזכרים (החייבים בתרי"ג מצוות ובלמוד התורה) לבין הנקבות (שלפי המחבר חייבות רק בשלוש מצוות [נדה חלה והדלקת הנר] שאין קושי בעשייתם)
כהמשך צבעוני לרעיון זה כתב המחבר את "התפילה להיפוך המין" ולשווא ימצאו בדבריו רעיונות שונים ומשונים.

לתולדות המחבר, עיינו במאמרו של שמיצלר 'מגילת ההתנצלות', שנתפרסם ב'ספונות'.

לכבוד פורים, מ'מסכת פורים' להרב המחבר זצוקללה"ה:

רבי הלל אומר: מאי קאמר חסורי מחסרא והכי קתני המזמן את האורחים בפורים לא יפחות משלשה ליטרא בשר בקערות והמוסיף אל יוסיף על שבעה דברי רבי הלל מאי טעמא כדי שלא יכסה המרק את הבשר וכי יכסה המרק את הבשר מאי הוי דלמא אתי ביה לידי סכנה מאי סכנה אמר ר' הלל אני ראיתי אורח אחד ששמו לפניו קערה ביום פורים שהמרק כסה את הבשר וכסבור הוא שאין בשר בקערה והיה ממתין שם עד שיביאו לפניו קערה אחרת עם בשר והמתין עד בוש וכשראה שאין מביאין אמר שמא הבשר מעט וירד לקרקעית הקערה ואי אפשר ללוקחה בלי רשתות ומכמורות מה עשה קם מעל השלחן ופשט כל בגדיו וירד תוך הקערה לשוט על המרק למצא הבשר וכמעט שלא נטבע בתוכה באותו היום התקין רבי הלל שלא יפחות בקערה פחות משלשה ליטרא בשר משום מעשה שהיה ולא יוסיף על שבעה מאי טעמא שלא לקלקל האסטומכא: האוכל סעודת פורים: וכו'