הודעה של *אני_אנווט*
הרב ראובן לויכטרראש ישיבה, בעל מוסר ואיש הגות בעל סגנון והלך מחשבתי מקורי ועשיר. לאחרונה נתוודעתי לכמה ועדים נפלאים שלו, בעניני מוסר והשקפה, והתפעלתי מאוד.
אציין כמה נקודות מענינות: אחת הנקודות המרכזיות העוברת כחוט השני בכמה ועדים, היא חשיבות העושר המחשבתי ומילוי התוכן בחיים עצמם, מחוץ ללימוד ולחיי התורה. בני תורה רבים הנחשבים לעילויים נושמים רוב חייהם בגובה הביוב, בלי מעוף מחשבתי וענין בחיי היום יום. התבוננת פשוטה בשגרה החולפת, במאורעות החיים, מעניקה לאדם הבנה עמוקה יותר לגבי עצמו, לגבי מצבו בעבודת ה', לגבי שאיפותיו להמשך החיים ועוד. ב. נקודה נוספת, הקשורה לקודמת לה, היא מתיחת קו מקשר בין מצבו הרוחני של האדם לחייו הרגילים. מי שלא מסוגל לעבוד על מידותיו הפשוטות - סבלנות, מאור פנים, הקשבה וכדומה - גם מידותיו הרוחניות מושחתות (רעיון זה קדם לו, כמובן, בתורת המוסר ועוד לפניה בקודש, אך הוא מודגש אצלו רבות). אין מקום להפריד בין שליטה עצמית ביחס לעבירות לשליטה עצמית ביחס לעקיפה בתור. אדם הוא אדם הוא אדם. ג. ובענין אחר - הוא מעודד מאוד עצמאות ותעוזה. אמרו לא לקיבעון, אמרו לא לבושה לחשוב אחרת, להבין אחרת, לא להבין. היו כנים, העזו להגיד מה שלא מקובל.
בהמשך אביא כמה דוגמאות נפלאות מדבריו לנקודות הנ"ל (אין על לשמוע אותו... עם המבטא השוויצי והפרצופים...).
ידוע שקיבל רבות מר' שלמה וולבה, בעוד שהוא עצמו חזר בתשובה. מתי חזר בתשובה, וכיצד? מהו עברו התורני (בועדים הוא מזכיר שלמד במיר)? מה תפקידיו היום? שמעתי שר"נ שולזינגר התבטא פעם כנגד השקפתו האקסטרנית. נו נו; מה יחס גדולי השקפה אחרים אליו?
 |
|
|